אלה המצות קסא

לכן אתלה אותן ואומר שהן של גוי. וע"י כך אטול את הרבית. לכך חלקן הכתוב וכפל האזהרה והיראה שנאמר בו ויראת מאלהיך וגו' אני ה' וגו' על מנת כן הוצאתיך מארץ מצרים וכו' וכל המקבל רבית באיזה אופן שיהיה הוא מכחיש ביציאת מצרים וכו' וסופו להיות מתמוטט ומתרושש ואבד העושר ההוא בענין רע פקח עיניך ושמור את נפשך. ועיין מש"ל בחשבון הכללי ס"ח)

שמד ול"ת רי) שלא לעבוד בעבד עברי בעבודה שיש בה בזיון ועינוי גדול והכנעה שדרך לעבוד כן בעבד כנעני שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד

שמה (ל"ת ריא) שלא למכור עבד עברי כדרך שמוכרין הכנעני בהכרזה על אבן המקח אלא בהצנע ודרך כבוד שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד

שמו (ל"ת ריב) שלא להעביד עבד עברי בדבר שאין לו צורך בו שנאמר לא תרדה בו בפרך (כגון שלא יאמר לו החם לי את הכוס והוא אינו צריך לו וכיוצא בזה הוא הנקרא עבודת פרך)

שמז (עשה קלה) לעבוד בעבד כנעני לעולם שנאמר לעולם בהם תעבודו, (ואינו משחררו ולא יוצא לחירות כי אם בשן ועין או ראשי אברים שאינן חוזרין)

שמח (ל"ת ריג) שלא להניח הגוי השוכן בא"י להעביד עבד עברי שמכר עצמו בעבודת פרך שנאמר לא ירדנו בפרך לעיניך: