אלה המצות קס

היא וכן המסירה וההגבה כמ"ש כדרך שתקנו משיכה במוכרין תקנו משיכה בלקוחות וכו')

שלז (ל"ת רה) שלא להנות שום אחד מישראל במקח וממכר שנאמר אל תונו איש את אחיו. (ובאונאת ממון הכתוב מדבר)

שלח (ל"ת רו) שלא להונות שום אחד מישראל בדברים שנאמר ולא תונו איש את עמיתו וגו'. (הרי אונאת דברים אמור שאם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים וכיוצא באופן שיביישהו כי על זה נאמר ויראת מאלהיך, אני ה')

שלט (ל"ת רז) שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות שנאמר והארץ לא תמכר לצמיתות. (ר"ל לחלוטין דהיינו מכירה עולמית ועם היות שהיובל מפקיעה בעל כרחו של קונה אי אפשר להם להתנות על זה ואם התנו ועשו מעשה אע"פ שהוא בטל שניהם לוקין. ולדעת הרמב"ן ז"ל לאו זה בא להזהיר שלא למוכרה לגוי שיחזיק בה לעולם אבל לישראל שיחזירנה לו אין כאן מלקות כלל ולדעתו ז"ל אם התנה הגוי להחזירה יהיה מותר למכורה לו)

שמ (עשה קלג) להשיב בשנת היובל לבעלים הראשונים כל אשר בשם קרקע יתכנה בלא כסף ובלא מחיר שנא' ובכל ארץ אחזתכם גאולה תתנו לארץ וגו'

שמא (עשה קלד) שיהיה פדיון לקרקעות הנמכרים תוך חומת המדינה עד תום שנה לבד ואחר השנה ויתקיים לקונה ולא יצא ביובל שנאמר ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה וגו'. (ודבר זה הוא זריזות למוכר שישתדל לגאול אותה)

שמב (ל"ת רח) שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שנאמר ושדה מגרש עריהם לא ימכר. (ובאה הקבלה שלא ימכר עניינו הוא לא ישונה העיר מגרש ולא המגרש עיר ולא השדה מגרש ולא המגרש שדה)

שמג ול"ת רט) שלא להלוות ברבית שנאמר את כספך לא תתן לו בנשך וכו' (והוכפלו האזהרות וההתראות בעסק זה להיות שחמדת הממון יכולה לפתות את האדם להורות התר לעצמו ולומר וכי איך אפשר שאני אלוה מעותי ויהיו בטלות