אלה המצות קנט

אסרו ספיחי ירקות ותבואה וקטניות מפני הרמאים פן יזרעו גינתם בסתיו ויאמרו ספיחים הן. אמנם פירות האילן והעשבים הצמחים מאליהן מותרין כמש"ה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה)

שכט (ל"ת רא) שרא ללקט מה שיצמחו האילנות מן הפירות בשנה השביעית כמו שנאסוף פירותיהן בכל שנה שנאמר ואת ענבי נזירך לא תבצור (אלא ע"י שינוי כאמור להורות שהן הפקר

של (עשה קכט) להיות הב"ד הגדול של הסנהדרין מונין שנה שנה מהחמשים שנה ושבוע שבוע של שנים עד שנת היובל כמו שאנו מונין ימי ספירת העומר שנאמר וספרת לך שבע שבתות שנים. שבע שנים שבע פעמים

שלא (עשה קל) לתקוע בשופר בעשרה בתשרי משנת החמשים שנאמר והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחודש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם. וקראתם דרור וגו'. (וזהו לפרסם חירות העבדים בו ביום. ויהיו כל הקרקעות חוזרין לבעליהן. ולשביתת הארץ)

שלב (עשה קלא) לקדש שנת החמשים בביטול עבודת האדמה והפקר מה שתצמיח כמו בשנת השמט' שנאמר וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו'

שלג (ל"ת רב) שלא לעבוד את האדמה ואת האילנות בשנת היובל שנאמר יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו

שלד (ל"ת רג) שלא ללקוט ולקצור ספיחי תבואות שנת היובל כמו בשאר השנים שנאמר ולא תקצרו את ספיחיה

שלה (ל"ת רד) שלא לקבץ פירות האילנות בשנת היובל כמו בשאר השנים שנאמר ולא תבצרו את נזיריה

שלו (עשה קלב) לדון בדין מקח וממכר שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך: (ורוצה לומר לעיין בפנים אשר בהן יתקיים המכר בין המוכר והקונה כמ"ש שדבר תורה מעות קונות והמשיכה במטלטלין תקנת חכמים