אלה המצות קמ

כתובת קעקע שאסרה תורה שנאמר וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

רנד (עשה קא) ליראה מן המקדש דהיינו לנהוג בו כבוד ולא יקל ראשו כי לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על מוראו שנא' ומקדשי תיראו אני ה'

רנה (ל"ת קנד) שרא לעשות מעשה אוב ולא לפנות לשאול בו וארז"ל אוב זה פיתום המדבר משחיו שנאמר אל תפנו אל האובות

רנו (ל"ת קנה) שלא לעשות מעשה ידעוני שהוא מעשה דומה לאוב להניח עצם בתוך פיו והוא מדבר מאליו ויש בשניהם שמין ע"ז שנא' ואל הידעוני' אל תבקשו לטמאה בהם אני ה' אלהיכם

(וכתיב בעונשם ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו)

רנז (עשה קב) לכבד את החכמים ולקום מפניהם שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן: (כי מכבוד אדון עולם לכבד את משרתיו הת"ח שהם זקני התורה היודעים בדרכי ה' מצד חכמתם מם שהזקן ע"ה היה יכול להשיג מפי השמועה ברוב שניו ולכן עליהם נאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך כי הת"ח יכול לומר ולהשיב בידיעתו. אבל הזקן ע"ה אין בפיו מענה מצד חסרון ידיעתו. אמנם אם הזקן פ"ה הוא ירא ה' ומכבד את לומדי התורה ואינו בעל עבירות מצוה. לכבדו כמ"ש ואת יראי ה' יכבד ונאמר כי מכבדי אכבד. ובוזי יקלו. כי מכח מעשיהם הרעים מנעם ה' מכבוד)

רנח (ל"ת קנו) שלא להונות במדות הלח והיבש ולא במאזנים ולא בכל דבר הנמדד כמדת הקרקעות והבגדים שנאמר לא תעשו עול במשפט. במדה. במשקל. ובמשורה

רנט (עשה קג) לצדק המאזנים (המשקלות והמדות ולישר אותם בתכלית יושר האמיתות באופן שלא יהיה בהן שום צד רמאות ולגנוב אותן באמצעותן אלא יהיו כולם מיושרות ומכוונות אל הא יפה יפה שנאמר מאזני צדק אבני צדק. איפת צדק והיו צדק יהיה לכם אני ה' וגו':