אלה המצות קלט

רמז (עשה ק) להיות כל פירות היוצאים באילן בשנה הרביעית לנטיעתו קדש כדי שיאכלום הבעלים כמו מעשר שני בירושלים שנאמר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים

רמח (ל"ת קמח) שלא להרבות באכילה ושתיה המביאה לשפוך דם והיא אכילת הבן סורר ומורה שלהיותו זולל וסובא חייב מיתה וזהו שהזהירה התורה לא תאכלו על הדם

(לפי שרוב חטאת האדם יבואו מריבוי אכילה ושתיה כמ"ש וישמן ישורון ויבעט וכן שמנת עבית כשית)

רמט (ל"ת קמט) שלא יאמר אדם דבר זה אירע לי טוב או אינו טוב ומפני כך ימנע מלעשות שום מעשה כי זהו ניחוש שהוזהרנו עליו שנאמר לא תנחשו

רנ (ל"ת קנ) שלא לקבוע עתים ולומר שעה פלונית טובה לעשות בה פעולה פלונית או להיפך שנאמר ולא תעוננו

רנא (ל"ת קנא) שלא לגלח ולהשוות שערות ראשו לאחורי אזניו ולפדחתו כי זה הנקרא הקפת פאתי הראש שאסרה תורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם. (מ"ג הראב"ד ז"ל ס"ל למקיף ולמשחית)

רנב (ל"ת קנב) שלא לגלח אפי' פאת אחת מחמשה פיאות הזקן שהן שתים בכל לחי ואחת מלמטן שנקרא שבולת הזקן ועל כל אחת מהן לוקה מלקות אחד ואם גלחם בכת אחת לוקה חמש שנאמר ולא תשחית את פאת זקנך. (ואין החיוב אלא בגילוח של תער שיש בו השחתה כמו שנתפרש אצלינו בעלי הקבלה האמתית אמנם במספרים מותר. ולדעת הרמב"ם ז"ל במספרים כעין תער פטור אבל אסור כצ"ל)

רנג (ל"ת קנג) שרא לכתוב בבשרינו כתב חקוק ורשום בדיו או בשאר מיני צבעונים שמניחים רושם הכתב החקוק ואינו נמחק לעולם שזהו הנקרא