אלה המצות קלח

שרבי עקיבא נענה מפני שהיה מעביר על מדותיו. וחכמי האמת אמרו כי מי שיש בו מדה זו נעשה שותפו של שרו של עמלק. והוא מושך אותו לחלקו וחבלו. ומשתמש בו ופועל פעולותיו על ידו כאחד משאר שלוחיו. לכן שומר נפשו ירחק מלהיות נמנה לא' מהם ודי בזה

רמג (עשה צט) לאהוב כל אחד מישראל הכשרים אהבת הנפש וכמו שחומל אל עצמו ועל ממונו כך צריך לחמול על חבירו הישראלי כי זה כלל גדול בתורה שנא' ואהבת לרעך כמוך

ומדנקט קרא לרעך. בא להודיענו דהיינו אפי' שהרע לך. והיינו טעמא לפי שהוא כמוך. וכמה פעמים שלא במתכוין אתה מרע את עצמך. ובאמת שגגת הרופא כוונת הבורא ית' היא. א"כ כך הוא. היזק הרע שבא לך מצד אוהב וריע. מאת ה' היתה זאת. אפשר כדי שלא תצטער כל כך. ואפשר כדי שתצטער. יותר. והכל הוא לטובתך. כי אין דבר רע יורד מן השמים. ולפיכך מצוה עליך לאוהבו. כאהבת המשלחו. כי שליחא דרחמנא הוא ודעהו. ומדלא כתיב ואהבת כמוך לרעך. בא מאמר רז"ל להודיענו גדר אהבה זו עד היכן היא. ולפיכך אמרו מה דלך סאני לחברך לא תעבד. דהרי אין בכלל גדר האהבה זו שאם אני אוהב חפץ יקר לעצמי. והוא תחת ידי. שאתנהו לאהובי. רק החפץ והרצון טוב שיהיה לי שכשם שאני הייתי רוצה מי שיעזור לי בשעת דוחקי. כך אני כל זמן שביכולתי מחויב אני לעזור לאהובי. וכשם שאני איני רוצה מי שיגנוב לי או יעשה שום דבר כנגדי. כך לא ארצה. אני לעשותו לריעי הישראלי שהוא עמית בתורה ובמצות דוק והבן והארך עם המצו' הקודמת כי טעם אחד להם

רמד (ל"ת קמה) שלא להרביע שום בהמה וחיה במין שאינו מינו שנאמר את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים

רמה (ל"ת קמו) שלא לזרוע בא"י שני מיני ורעים כגון חטה ושעורה או פול ועדשה כאחד שנאמר שדך לא תזרע כלאים

רמו (ל"ת קמז) שלא לאכול ערלה כל שרש שנים הראשונים לנטיעת האילן שנא' שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל: