אלה המצות קלד

ריד (ל"ת קכב) שלא לעשות ע"ו ואפי' לעו"ג שנאמר ואלהי מסכה לא תעשו לכם: מלקות

רטו (ל"ת קכג) שלא לאכול הנותר מן הקדשים אחר זמן המוגבל לאכילתו שנאמר והנותר עד יום השלישי באש ישרף וגו'. ואוכליו עונו ישא וגו'

רטז (ל"ת קכד) שלא לקצור כל זרע השדה. שנאמר ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור. בלאו זה תמצא מה הוא לאו הניתק לעשה. ואם נתבטל עד שלא יכל לקיים העשה לוקה על הלאו)

ריז (עשה צג) להניח פאה מזרע השדה לעניים שנא' לעני ולגר תעזוב אותם

ריח (ל"ת קכה) שלא ללקוט השבולים הנופלים בשעת הקציר שנאמר ולקט קצירך לא תלקט: (ג"ז הוא לאו הניתק כנז')

ריט (עשה צד) לעזוב אותם השבולים שילקטום העניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם

רכ (ל"ת קכו) שלא לאסוף כל פירות הכרם שנאמר וכרמך לא תעולל. (ג"ז הוא לאו הניתק כנ"ל)

רכא (עשה צה) להניח פאה ועוללות בכרם לעניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם

רכב (ל"ת קכז) שלא נלקט פרט הכרם שהן גרגיר אחד או שנים הנפרטים מן האשכול בשעת הבציר שנאמר ופרט כרמך לא תלקט. (ג"ז הוא לאו הניתק כנ"ל)

רכג (עשה צו) לעזוב פרט הכרם הנז' לעניים שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם

רכד (ל"ת קכח) שלא לגנוב מממון חבירו אפי' להכעיסו לשעה ואפי' על מנת לשלם לו ארבעה וחמשה שנאמר לא תגנבו

רכה (ל"ת קכט) שלא לכחש ממון אחרים שבידו באיזה אופן שיהיה שנאמר ולא תכחשו

רכו (ל"ת קל) שלא לישבע על כפירת ממון חבירו שכפר בו וכחשו ואם נשבע עובר גם