אלה המצות קלג

רי (ל"ת קיט) שלא לבוא על שום בהמה וחיה ולא יביאם עליו שנאמר ובכל. בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה: והוא הדין לכל שאר המינים חוץ ממין האדם ולפי שהוא מכחיש סדר הבריאה שכתוב בה בכל דבר ודבר למינהו והואיל והשכל הנתן באדם הוא כדי להבדל בו משאר בעלי חיים. וזה משתמש בו להדמות לבעלי חיים ומתדבק בהם לטמאה בהם. הרי בפעולתו זאת מורה על גודל תאות נפשו הבהמית. כי לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב. אלא מפני שהוא מינו. והרי זה כופר בנשמת החיים אשר נתן בתוכו הואיל ורוצה להיות נמשך ומתדבק אחריה. וגורם על ידה ממעשה הכישוף כמו שדרשו רז"ל סמוכים מה"ת בסמיכות הכתובים שמוכיחים על בלעם ראש הקוסמים דבועל אתונו היה. והואיל ועושה מן הקדש חול בתערובת תבל זה. מות יומת בסקילה ואת הבהמה תהרוגו כדי להחליש כח הטומאה שנתן בה הבליעל הזה ע"י פעולתו זאת ודעהו לכל דבר שהוא משנה סדר בראשית כפי מה שהוטבע בו מתחלת הבריאה וזהו טעם איסור הכלאים דהוא בא כנגד חפץ הי"ת ומבלבל המזלות במה שמשנה טבעו של עולם שראוי להענש כל אחד כפי השערת שופט צדק שיודע בקלקול הדברים ותיקונם. הוא ברחמיו יתקן עולמו במלכות שדי. ויאמר לצרתינו די. ולמלאך המשחית הרף ידיך

ריא (ל"ת קך) שלא תביא האשה בהמה על עצמה שנא' ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל היא

קדושים

יש בה נ"א מצות י"ג עשין ושמנה ושלשים לאוין

ריב (עשה צב) לירא מהאבות שאפי' הכו לבן וירקו בפניו לא יכלימם שנאמר איש אמו ואביו תיראו: (מיתה

) ריג (ל"ת קכא) שלא לפנות אחר הע"ז לא במחשבה ולא בדיבור ולא פחות בראיה שנאמר אל תפנו אל האלילים: מלקות