אלה המצות קיח

קנג (עשה סח) לבדוק סימני בהמה וחיה כשנרצה לאוכלם שיהיו מעלה גרה ושסעת שסע שנאמר ואת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו. (קמ"ט הראב"ד משיג)

קנד (ל"ת פו) שלא לאכול מבהמה וחיה טמאה שנא' אך את וה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל וגו'. ועם היות דשאר בהמות טמאות לא בא עליהם לאו מבואר. אמנם מכח המצות עשה שקדמה ידענו. שאנו מוזהרין שכל מי שאין לו סימנין אלו שאין לאכול מהם. ועם היות שהוא לאו הבא מכלל עשה שאין לוקין עליו. אתיא מק"ו כמ"ש בבתו מאנוסתו ומה חזיר וגמל שיש בהם סימן טהרה לוקין עליו ק"ו לשאר בהמה וחיה טמאה שאין להם סימן טהרה כלל שלוקין עליו וזה מפורש בספרי דנמצאו הגמל והארנבת והשפן והחזיר אסורן מן הכתוב בלאו. ושאר בהמה טמאה דיש בהן מן הכתוב מצות עשה ומצות לא תעשה מק"ו. והואיל והק"ו אינו אלא לגלויי מילתא. לפיכך מי שאכל כזית מאיזה מין שיהיה שלא יהיו לו כל סימני טהרה שבמקרא ק לוקה מדאורייתא

קנה (עשה סט) לבדוק סימני הדגים כשנרצה לאוכלם שיהיה להם סנפיר וקשקשת שנאמר את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת ו במים בימים ובנחלים אתם תאכלו

קנו (ל"ת פז) שלא לאכול דג טמא שנאמר ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו: לוקה בכזית: ששי

קנז (ל"ת פח) שלא לאכול עוף טמא שנאמר ואת אלה חשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם: (לוקה בכזית

) קנח (עשה ע) לבדוק בסימני חגבים כשנרצה לאוכלם שיהיה להם כרעים ממעל לרגליו שנאמר אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע אשר לו כרעים ממעל לרגליו וגו'

קנט (עשה עא) להיות השמנה שרצים הכתובים בתורה טמאים ומטמאים שנאמר וזה לכם הטמא בשרץ