אלה המצות קיד

(וזהו אשם תלוי). ובקרבן זה אין חילוק בין עם הארץ ונשיא או כהן גדול

קכט (עשה נז) להשיב את המלה שנאמר והיה כי יחטא ואשם והשיב את המלה אשר גזל

קל (עשה נח) להקריב קרבן על עבירות ידועות השוגג במעילה או בגולה או בשפחה חרופה או כופר בפקדון ונשבע על שקר שנאמר ואת אשמו יביא לה' איל תמים מן הצאן. (וזהו אשם ודאי): על חמש עבירות מביא קרבן זה. ואלו הן. הבא על שפחה חרופה. ועל הגזל ועל המעילה. ועל טומאת הנזיר. ועל הצרעת כשיטהר ממנה. אלא שיש חילוק. שפחה חרופה. ושבועת הגזל. בין שוגג בין מזיד מביא אשם זה על המעילה אינו חייב אלא על השוגג. ונזיר ומצורע לא שייך בהו שוגג או מזיד

צו

יש בה שמנה עשר מצות תשע עשין ותשע לאוין

קלא (עשה נט) להרים הדשן מעל המזבח שנאמר והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה

קלב (עשה ס) להדליק אש על המזבח תמיד שנאמר והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער וגו'

קלג (ל"ת עג) שלא לכבות אש מעל המזבח שנאמר לא תכבה

קלד (עשה סא) לאכול כהנים שיורי מנחות שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו

קלה (ל"ת עד) שלא לעשות שיורי מנחות חמין שנאמר לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי. מלקות קלו (עשה סב) להקריב כהן גדול מנחה בכל יום שנאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה'. (וזהו מנחת חביתין). כל המנחות הם קרבן הבא ממיני הקמחים. ולא מבעלי חיים. והוא כמי שמביא דורון למלך. ולכן נקראת