אלה המצות קיג

דלשוטה כזה יש להשיב אמרים מרים דיטהר עצמו מלכלוכיות תחלה ויעסוק בתורה. ויכנס בגדר יראי ה'. וחושבי שמו. והיה ה' עמו ללמדו להועיל. ואח"כ ישאל טעם למצות. וכעין שלא ישאל לרופא מה טעם יש במרקחת זה לחולי זה. אם מר ואם מתוק. כך לא ישאל מי שאינו חכם טעם למצות בפרט על צד הגאוה וזדון הלב כ כלומר שהוא יודע ושאל

קכב (עשה נג) להעיד כל מי שיודע עדות לחברו בבית דין שנאמר אם לא יגיד ונשא עונו. וזה לקיום הישוב שאם לא יעידו עדים ירבה הגזל והחמס והרציחה וכל כיוצא בזה

קכג (עשה נד) להביא קרבן על עבירות ידועות כל אחד כפי אשר תשיג ידו שנאמר והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן. (וזהו קרבן עולה ויורד): ועל שש עבירות היו מביאין קרבן זה. ואלו הן. המצורע. והיולדת. והנשבע שבועת העדות בין מזיד בין שוגג. והנשבע שבועת ביטוי בשוגג. והטמא שאכל קדש בשגגה. והטמא שנכנס למקדש בשגגה. המצורע והיולדת הם בדלות. שהרי אין מביאין עשירית האיפה. וארבעה מהם בדלי דלות. שאם אין ידם משגת היו מביאין עשירית האיפה. וארבעה אלו אין חילוק בקרבנם אלא מביאין כשבה או שעירה לחטאת,. כשאר חטאות הקבועות אבל היולדת והמצורע חלוקים כמש"ל מצוה קפ"ג

קכד (ל"ת ע) שלא להבדיל חטאת העוף, שנאמר ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל

קכה (ל"ת עא) שלא יתן שמן במנחת חוטא שנאמר לא ישים עליה שמן

קכו (ל"ת עב) שלא ליתן לבונה במנחת חוטא שנאמר ולא יתן עליה לבונה

קכז (עשה נה) להוסיף החוטא במעילה מן הקדש חומש על הקרן ויחזירנו שנאמר ואת חמישתו יוסף עליו

קכח (עשה נו) להביא היחיד אשם על עון אם נסתפק לו אם חטא אם לא חטא בחטאים שחייבים על זדונם כרת ועל שגגתם חטאת שנאמר והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם.