עץ הדר צו

רבתא שעצם איסור כלאים בהרכבה אע"פ שאסרה תורה את מעשה ההרכבה עצמה מ"מ אין זה איסור כ"א מצד היניקה שיש ע"י ההרכבה ואם היה איזה אילן ברור לנו שאינו מקבל יניקתו מאילן אחר שמרכיבין אותו עליו היה מותר להרכיב אותו, ע"כ פריך למה אסור להרכיב זיתים ברכב של תמרה היינו כשהתחתון יהי' של תמרה כמו ארכובה שבגפן (פ"ז דמכילתין משנה א') הרי זיתים אינם מקבלין הרכבה ואינם יונקים מאומה משום אילן אחר, שכן אמר שזיתים אינם מקבלים הרכבה, ע"כ הם דמיון לבנים כשרים שאין בהם פסולת, וכיון שאין יניקה לזיתים מאילן אחר מותר להרכיבם ע"ז משני נהי שאינם יונקים כ"כ עד שתשתנה צורתם עי"ז מ"מ הם יונקים בשביל למתקן ולתן בהם טעם אלא שאין פועל עליהם כ"כ כמו שפועל על פירות אחרים ששם נעשה ע"י ההרכבה שינוי עצמו בתכונת הפרי וכאן הוא דומה כמו שמשקה יין לפירות שאינו כ"א נותן בהם טעם ולא משנה את תכונתם. ע"כ למדנו שכל שארי הרכבות חוץ מזיתים אינם מסתפקים רק בקבל טעם לבד, כ"א הם משנים ג"כ את תכונתם, ובודאי בכה"ג לא מקרי שמו עליו לענין מצוה וכמש"כ

ולפ"ד ירוש' הנ"ל דא"א לזיתים שיקבלו הרכבה של שינוי צריך לבאר מה שאמר בירושלמי לעיל (סוף הלכה ד'). „הזיתין והרימון מה נפיק מביניהון שיזפין“ היינו כשמרכיב את הרימון ע"ג הזית דאי להיפך הא א"א שיצא שום דבר משונה מזיתים עצמם שאין הזיתים מקבלים הרכבה לשנות צורתם אבל נותנים הם את כח הרכבתם לשנות התכונה באילנות אחרים, ולזה העירני אחי הרב השנון מר שאול חנה הכהן שליט"א. ומדויק ביותר מה שדייק בירושלמי דידן ברכב של תמרה מה שלא מצינו דמיון זה בשאר דוכתא, דהנהוג הוא לומר הרכיב זה ע"ג זה בסתם, אלא שרוצה להשמיענו רבותא שאפילו זיתים שאינם מקבלים הרכבה כשהם למעלה אסור ברכב של תמרה שהיא למטה, אבל אם תני סתם ה"א דהכונה הרכבה של תמרה על הזית אסורה ולא הייתי מדייק כ"כ הלשון משום דהייתי טועה לומר שבזיתים לא שייך הרכבה, ע"כ אכפל ותני רכב של תמרה שיפורש שהתמרה היא הנרכבת מכלל שהזית הוא הרוכב למעלה ומ"מ חשוב כלאים משום יניקה, ובכלל מה דנקיט זית ותמרה נראה משום שהם קרובים זה לזה בתואר תבניתם ה"א דלא יהיה כלאים זה בזה קמ"ל

והנה בירושלמי דכלאים הנ"ל גבי נכרי שהרכיב אגוז ע"ג פרסק איתא נמי עכו"ם שהרכיב תריד ע"ג דרכון אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו זרע והולך וזורע במקום אחר, י"ל שאותן שני המינים ג"כ יש להם שיווי קצת אבל לא שיווי גמור כ"כ באופן שיספיק להתיר לישראל. אך באמה א"צ לזה דהלשון משמע דהני מינים מיני זרעים הם א"כ ירושלמי לטעמיה דאע"ג דבחולין (ס' א' ד"ה הרכיב) כתבו תוס' דאיבעיא דרבינא הרכיב שני דשאים זה ע"ג זה לר"ח בר פפא מהו בחד תירוצא, דהיינו שב"נ דאסורין בהרכבת אילן אם אסורים ג"כ בהרכבת דשאים. והנה אם