עץ הדר צד

ערך פרסק תרגם המתרגם (קאניגס- נוס) שהוא בלשון אשכנז אגוז המלך ש"מ שיש לו שייכות עם אגוז, ע"כ בקצת מן התואר, וכה"ג כבר אינו כלאים אצל ב"נ, ע"כ אמר ממש כמו שאומר בברייתא דערלה לענין מאכל ע"ג סרק כן נמי הכא באגוז על פרסק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן דאצל ישראל חשוב כלאים מ"מ נוטל ממנו יחור ונוטע במקום אחר. ועכ"פ מה שתמהו הפוסקים על הרמב"ם מהיכן לקח לפסוק דב"נ אסורין בהרכבת אילן, שהרי רק ר' אליעזר יחידאה אמר כן. ויותר יש לתמוה שגם כר"א לא פסק שר"א ס"ל שהוא מז' מצות ב"נ והרמב"ם חדש שהוא מפי הקבלה, אף שאמת הדבר לע"ד מה דאיתא בברייתא דסנהדרין אחר דברי ר"א אף על הכלאים מותרים ב"נ ללבוש. כלאים ולזרע כלאים ואינם אסורים כי אם בהרבעת בהמה והרכבת האילן בלבד ס"ל להרמב"ם דהא לאו ר"א היא כ"א סתמא דברייתא ומדייק לה מדתני אסורים ולא תני חייבים, מיהו ודאי על דיוק זה לבד א"א לסמוך דאיכא למימר משום דבעי למתני ברישא מותרים תנא סיפא אסורים וה"ה דחייבים נמי וכדאמר כה"ג ובסנהדרין נ"ז שם) על הגזל גנב וגזל וכן יפ"ת וכן כיוצא בהן עכו"ם בעכו"ם ועכו"ם בישראל אסור וישראל בעכו"ם מותר, ואם איתא ניתני חייב, ומשני משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בעכו"ם מותר תנא רישא אסור, ופריך והא כל היכא דאית ליה חיובא מתנא קתני דקתני רישא על שפיכת דמים עכו"ם בעכו"ם ועכו"ם בישראל חייב ישראל בעכו"ם פטור, התם היכי ליתני איסור מותר והתניא עכו"ם ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין. עכ"פ קים לן שינויא דתני אסור במקום חייב משום רישא א"כ אין לדייק מהלשון לבד. אמנם הרמב"ם תמך עיקר יסודיו על אלה שני סתמי ברייתות דירושלמי דכלאים ודערלה שהבאתי, ששניהם אומרים על פרט אחד מכלאים דהרכבה: אע"פ שאין ישראל רשאי, לעשות כן' ומשמע הא ב"נ רשאי ודוקא זה הפרט דאם כל הפרטים היה בן נח מותר בהם היה ראוי לומר בסתם: „נכרי שהרכיב כלאים“ וכמש"כ, ובפרט בהא דערלה דמביא הדבר לידי טעות לומר שדוקא במאכל ע"ג סרק יהי' נוהג ערלה ולא במאכל ע"ג מאכל ולמה לנו כל הטורח הזה כיון שב"נ מותר גם במאכל ע"ג מאכל וכ"מ שהוא היתר לדידהו הרי נוהג בו רלה א"כ למה פרט מאכל ע"ג סרק, א"ו דבאמת הך סיפא דסנהדרין לכו"ע אתיא ולאו דוקא לר"א ואסורין דאיתא בה דוקא הוא ולא חייבים וזה נמי מסתייע לחלק בין כלאים דאילן של ישראל מדבן נח משום שאין איסורין מן התורה ממש כ"א מקבלה ודעת הרמב"ם הוא שדבר המפורש בתורה חמיר טפי כדפירש (בפ"ה מה' שחיטה הלכה ג'), ואע"פ שכולם הם הלכה לממ"ס הן הואיל ואין לך בפירוש בתורה אלא דרוסה החמירו בה וכל ספק שיסתפקו בדרוסה אסור ושאר שבעה מיני טריפות יש בהם ספיקין מותרים כמו שיתבאר. ע"כ וכש"כ שעקרו הוא קבלה הלכה למשה מסיני שראוי להיות בו דברים לקולא נגד מה שמפורש בתורה מן המצית, ע"כ הרכבת אילן מאכל ע"ג אילן סרק והרכבת פירות הקרובים