עץ הדר צג

ד"ה חסום). אבל בפרה של נכרי ודישה שלו לית מאן דאסר. א"כ בשל נכרי למאן דאמר דמותרין בהרכבת אילן מאי שייך אין ישראל רשאי לעשות כן. ותו דהלשון עצמו דחוק מאד לומר דאין ישראל רשאי לעשות כן דהכונה מפורשת על עצם פעולת ההרכבה נפרש על האמירה. ועוד דעיקר חסר מן הספר דלא דיבר כלל מענין אמירה, וחוץ מזה הדבר תימא דמסיק דרבנן דר"א ג"כ ס"ל דבן נח אסור בהרכבה אלא שאינו נהרג, א"כ מיירי באיסור א"כ מאי שאין ישראל רשאי לעשות כן אפי' נכרי ג"כ אינו רשאי. ותו דעצם הדבר שפירש דהרמב"ם פסק כרבנן דר"א וס"ל דסברי דאין הרכבת אילן מכלל שבע מצות, היינו דאין נהרגין אבל מ"מ אסורין מפני הקבלה והדבר מצד עצמו הוא נכון ומוכרח כמו שנתבאר בע"ה. אבל צריך לברר מהיכן לקח הרמב"ם עיקר היסוד דלרבנן יש איסור מפי הקבלה על הרכבה שלא נזכר כלל בגמרא דסנהדרין פ' ד' מיתות בסוגיא דשבע מצות ב"נ (ד' נ"ו הנ"ל). ותו קשה אד' ירושלמי דידן למה נקט מין מיוחד אגוז ע"ז פרסק מה לנו ולמינים מיוחדים בענין ההלכה, הי' לנו לומר עכו"ם שהרכיב כלאים באילן אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו יחור ונוטע במק"א. ותו דעיקר הא דאעפ"י שאין ישראל רשאי לעשות כן מיותר הוא דאטו ע"כ לא קרינו בתורה שדך לא תזרע כלאים, ולא שנינו דין הרכבת אילן שודאי אסור לישראל (ועוד דלפ"ד מה"פ יהיו אלו שתי התוספתות המובאות בירושלמי כלאים דידן ובירושלמי ערלה דלעיל שהלשון הוא שוה בשניהם מחולקין בדין הרכבת אילן דשם נקיט דב"נ אסור אלא שמותר בסרק ע"ג מאכל)

לח) אמנם הדברים ברורים ומאירים ב"ה עפ"י מה שכתבנו דב"נ אע"פ שהם מוזהרים ג"כ על הרכבת אילן, אינם מוזהרים כ"א על מה שנראה הכלאים בולט ביותר, כי כן דרך מצות ב"נ בכלל וכמו שכתבתי לעיל הדוגמאות לזה, ויש להוסיף ענין הגרושין שבישראל תלוי בספר כריתות והזורק גט לאשתו או נותן בידה מה"ת מגורשת היא אפילו אם תשאר אח"כ בביתו כ"ז שלא תתיחד עמו שאז ג"כ לא יהי' ביטול לגט כ"א חשש קדושין אליבא דב"ה דאמרי הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה (גיטין פ"א ב') ואעפ"י שלא עשתה שום מעשה המורה בגלוי על היותה גרושה כיון שנעשה משפט התורה היא מגורשת, אבל ב"נ מאימתי התרתה משפרעה ראשה בשוק (כסנהדרין נ"ח ע"ב) וזה קאי על שפחה שיחד ב"נ לעבדו, ועל גרושה של בן חורין כ' הרמב"ם (פ"ט מה' מלכים ה"ח) ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה, או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה ע"כ הכל דברים מפורסמים שלא הצריכתם תורה ללמוד פרטי ודקדוקי משפטים, ע"ז נאמר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, ע"כ אע"פ שב"נ אסורין בהרכבת אילן מ"מ אינן אסורין במה שאצלנו נקרא כלאים אם המינים מתדמים הם זה לזה, ואגוז ופרסק הם לא רחוקים כ"כ זה מזה, וסימן לדבר שבערוך