עץ הדר פז

יהי' זה חל על של נכרי בכה"ג דהם פירות עבירה, שהרי הרמב"ם פסק כר"א דב"נ מוזהרים עכ"פ מפי הקבלה על הרכבת אילן, כמש"כ (בפ"י מה' מלכים ה"ו), א"כ הוי פירות עבירה, ואיך יהי' נוהג רבעי לפי דברי ירושלמי דסוטה הנ"ל. לכאורה הוי בכלל מי איכא מידי דלישראל. שרי ולעכו"ם אסור. אמנם לפ"ד תוס' (סנהדרין נ"ט ד"ה ליכא) דבדבר דלישראל הוא מצוה ולעכו"ם הוא איסור ל"א מי איכא מידי, כמו עכו"ם ששבת דישראל מחויב דוקא לשבות, א"כ י"ל ה"נ דלישראל יש איסור להקדיש כרם רבעי של עבירה, ולעשות קודש הלולים מה שהוא עבירה, ולעכו"ם אין שם אותה המצוה של איסור זה, ע"כ כשמקדיש חל עליו הקדש כרם רבעי והפירות אסורים לאכול חוץ לירושלים וי"ל עוד דעיקר טעמא דאסור מצוה בפירות עבירה הוא משום אין קטיגור נעשה סניגור, (כר"ה כ"ו הנ"ל אות י"ז) י"ל דהאי חששא היא דוקא בישראל שאנו חייבים להשתדל שיהי' המצות לרצון להם ולזכותם, אבל בעכו"ם דאיכא קפידא דביבוש קצירה (כב"ב דף י' ע"ב) והרי דניאל נענש מפני שנתן עצה לנבוכדנצר על זכות שיועיל לו (כב"ב. שם דף ד' ע"א) ואפי' ברשע ישראל נמי אמר הכשילם בבנ"א שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר (ב"ק ט"ז ב') וכדאמרי' אשר חלק ד' אלקיך שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם (ע"ז נ"ה א') וכהא דלרצון להם לרצון להם ולא לפורענות ולעכו"ם אפי' לפורענות (יבמות ס' ב') וכהא דחימה אין לי וכתיב נוהם ד' ובעל חימה, ל"ק כאן בישראל כאן באוה"ע (ע"ז ד' א') וכיון שעיקר טעמא דאין קטיגור נעשה סניגור במצות הוא כירושלמי (ריש פרק לולב הגזול): „משל לאחד שכבד את השלטן תמחוי אחד ונמצא משלו אמרו אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו“. אין אנו חייבים למנע דבר זה מעע"ז, בפרט מרשעים כאלה שעוברים על שבע מצות ב"נ ע"כ לא איכפת לן שנעשה סניגורו קטיגורו, ודמי להא דמהני טעמי דלאו בני מחילה נינהו ולאו בני כיבוש נינהו (סנהדרין נ"ט א' לענין מי איכא מידי), מ"מ הדבר קשה קצת הא דכ' הרמב"ם (ה' תרומות פ"ד הלכה ט"ו): עכו"ם שהפריש תרומה משלו תרומתו תרומה, וסיים בד"א באי, אבל עכו"ם שהפריש תרומה בחו"ל לא גזרו עליה ומודיעים אותו שאינו צריך. משמע אע"פ דיש מקום לעשות את תרומתו תרומה מדרבנן מ"מ כיון דבחו"ל גם בישראל לא היתה תרומה מה"ת דודאי מיירי אפי' בחו"ל הקרובה לא"י שנוהג שם תרומ"ע מדרבנן כבבל ועמון ומואב ומצרים, ואולי ג"כ סוריא, לפי החילוקים שביאר הרמב"ם (שם פ"א הלכה וי"ו) כיון שבישראל כה"ג ליכא חיוב תורה א"א לגזור בעכו"ם א"כ מ"ט יהי' אפשר לגזור בנטע רבעי דודאי ג"כ אינו כ"א מדרבנן מה שחל עליו שם נט"ר ובישראל במקום פטור לא מצינו שום שורש כלל שיהי' חל נט"ר וכמו שכתבתי וא"כ כיון דבכה"ג דעל פירות עבירה בישראל לא הי' מקום לגזור ואדרבה עוד יש איסור שיהי' בכלל קדושת רבעי מ"ט נגזור דבר זה בעכו"ם, והדברים ק"ו ומה במקום