עץ הדר פ

בד"ק כלל ע"ז אמר רבא לאו דאורייתא

ל"ג) עכ"פ לא נפלאת היא ולא רחוקה לומר שגם אתרוג יהי' בכלל קודש שאומרים עליו את ההלל, כמו כרם רבעי, וכמו שמפורש בירושלמי שאין כרם רבעי בפירות עבירה, כמו כן אין אתרוג בפירות עבירה, ולא רחוק הוא להיות ג"כ שם קודש על אתרוג ולולב ומיניהם, שהרי בסוכה (ט' א') אמרי': „כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה“. ולקמן (י"א ב') מבואר דלמסקנא לכו"ע ילפי' לולב מסוכה, ואין היקש למחצה, א"כ גם לענין חלות שם שמים על הלולב ג"כ ילפי' מסוכה כשם שחל על החגיגה, וד' הריטב"א (בסוכה פ"ג) מורים ג"כ כן, כמו שהעירנו בזה ח"א, א"כ ודאי אפי' נאמר דשאר מצות אינם דומים לגבוה, מ"מ בלולב יש טפי מקום לומר שדומה לגבוה, ואפי' נאמר שאינו דומה ממש לקרבן, כדמ' מהא דר"ל בע"ז, דבעי משום מאיס לגבוה גבי נעבד, וכדברי תוס' שם, אבל שיהי' נקרא משום זה קודש כמו נטע רבעי, ומכש"כ קודש שקורין עליו את ההלל, ודאי אפשר ואפשר, וי"ל שפיר דמשו"ה פשוט הוא דא"א שיהי' בפירות עבירה וכמש"כ: „ושמחתם לפני ד' אלקיכם“. כהא דכתיב „קודש הלולים לד'“

והנה הירושלמי דייק בלשון פירות עבירה שעיקר הפשיטות הוא מה שא"צ למתני משום דפירות עבירה ודאי אינם חייבים בחלול, משום שאין בהם מצות רבעי, אבל לא אמר הרכבת איסור כלשון הש"ס דילן, משום דלהש"ס דילן משמע דמיירי בהרכבת היתר, אבל לא מצי לאוקמי בהרכבת איסור משום דכיון שעשה איסור אין סברא שיחזור כמו בבית ולא חנכו פרט לגזלן, משום דבאיסורא אתי לידי', אע"ג דליכא טעמא דשייך גבי כרם. והנה הבבלי יוכל להסמיך הפשיטות מצד דומיא דבית, דגזלן אינו חוזר, משום שהביאו לפני זה דרשה דראב"י „ולא חנכו פרט לגזלן“. אבל בירושלמי שלא נזכר כלל הך דראב"י לא שייך לומר שיסמוך ע"ז, ואם הי' איסור צדדי לא מצד עצמות הענין שלא שייך בו חלול, א"כ לא דברה תורה עליו, שהרי תלתה בחילול, הי' צורך לפרש בתחילה יסודו שאיננו דבר המובן מאיליו, ע"כ ההכרח שהירושלמי מפרש בשביל עצם מצות חילול שאין שייך בפירות עבירה, ומזה נלמד על כל מצוה כה"ג שיש בה הלולים לד' דלא שייכה בפירות עבירה. אך לפי זה יהי' לכאורה מוכח דבבלי דלא אמר הלשון בפירות עבירה, כ"א הרכבת איסור, גם לא ס"ל דאין צריך כלל להשמיענו שהרי מוקים לברייתא דפרט למבריך ומרכיב בהא, א"כ ש"מ דס"ל לבבלי דחילול נוהג בהרכבת איסור ג"כ, ונוהג בו רבעי, אלא שאינו חוזר מעורכי המלחמה כמו שאינו חוזר בבית גזול. א"כ מוכח מבבלי להיפוך דגם בפירות עבירה נוהג רבעי, ויהי' מוכח דאפשר למצוה בפירות עבירה: אמנם כאשר כל שאפשר לישב שלא יחלקו התלמודים זה עם זה, אנו צריכים להשוותם, נראה לומר דאין מכאן להוכיח דמצוה אפשר לעשות בפירות עבירה, אלא דבאמת יש לחקור אם החילול נקרא שעושה מצוה בגוף הדבר, ואדרבא