עץ הדר ח

„בעת ההיא נאם ד' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם“. [ירמי' כ"ה] ודוקא ע"י החומר הגס הנמצא תוכר פעולת האורה והקדושה העליונה, המזככת אותו „וכל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית“ [כריתות ו' ב'] העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין, ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות, ואין אדם יוצא יד"ח בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת, וכן ישראל בהרצאה עד שיהיו כולן באגודה אחת שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה. [מנחות כ"ז א'

] מניעת הכרת הדעה של קדושת השלום על ישראל הבא בשלמותו רק בארץ שלום. „ונתן לך ד' לב רגז בבבל כתיב“ [כנדרים כ"ב א'] שזאת היא עצמה כחה של הגלות ומאסרה, שגרם החטא שנלקו בו רבים מגדולים וחשובים מאד בדור, גרם להרחיק לבב רבים מהחובה המעשית של בנין א"י. ועי"ז לא נשמע כל כך הקול הקורא להרבות בקנין אתרוגי א"י וממילא נתחזקו עי"ז בני נכר בעלי הגנות שבחו"ל ויוסיפו להכשיל את ישראל באתרוגים מורכבים הרכבת כלאים

במשך הזמנים הלכה הגננות המלאכותית הלך והתפשט בין כל עובדי האדמה, וביתר בין בעלי אילנות ופרדסים לסחורה. ומנהג ההרכבה של אתרוג בלימון הלך הלוך וגדול, עד שעתה אין במציאות שום גנן העושה מסחר באתרוגים שידע מסדר אחר בנטיעה כ"א ע"י הרכבה ע"ג לימון. וזאת היא השיטה הכבושה לרבים, שקשה למצוא מי שמתנהג באופן אחר. וכאשר אילנות האתרוגים שאינם מורכבים אינם מאריכים ימים רבים על מעמדם ומקץ תקופה לא ארוכה ימות גזעו, ע"כ במשך זמן של איזה מספר שנים אין אנו מוצאים כמעט כלל אתרוגים בלתי מורכבים זולת אם יהיו משומרים בהשגחה מיוחדת ע"י ישראל. וכאשר אין לנו בכל הארץ, כפי המפורסם מטע אתרוגים בחו"ל שיהי' משומר ע"י ישראל, בא המצב למדה זו שכמעט כל האתרוגים הנמכרים בכל העולם הם מורכבים, וכל עניני הברורים והסימנים הם עתה למותר [כמבואר בפנים]

והנה קמו בהתקופה האחרונה אחדים מהאיכרים עובדי האדמה אשר במושבות באה"ק ויטעו מטע אתרוגים כשרים ובדוקים והנם נמסרים לשמירה ולהשגחה מעולה ועל ידם נוכל לזכות את ישראל במצוה ברורה כדת וכדין, מצוה כמאמרה לעת כזאת שאין במציאות דרך ואופן אחר איך להגיע לקיים המצוה כהלכתה כ"א ע"י אלו האתרוגים היחידים בעולם בבירור כשרותם

והנה באשר רבה המכשלה והאתרוגים הכשרים נתמעטו במציאות, החלו המונים אחדים לבדות שחלילה הותרה הרצועה וכאלו יצא מפי חכמים להכשיר את הפסולים המורכבים מה שלא היו דברים מעולם, ואין שום גדול בעולם שיעלה על דעתו להרים ראש להקל נגד רובא דרובא של גאוני עולם משנות דור ודור, שבפה אחד ובפשיטות גמורה החליטו את פסולתם של המורכבים, ולא נחלקו כ"א בטעמו של דבר, ולא ביסוד ההלכה הפשוטה. ע"כ אמרתי עת לעשות לד' ואף שדברו כבר רבים ושלמים