עץ הדר ז

רוח אלהים חיים, „להחיות שבורי לב ולהאיר אופל אלמנה“, בראשית זריחת קרן אורה שילך ואור בשטף גדול כפרץ מים, ע"י התרחבות התשוקה העליונה לקדושת ארץ חמדה וקיבוץ בניה לתוכה, למען שם אלהי עולם אל אלהי ישראל, ולמען עמו ונחלתו; ואלה הכחות הנראים מגושמים ושפלים כיון שהנם חפצים לאחוז בבנין ארץ חמדה מיד הם מתעלים ומכש"כ שגם הגרועים שבהם שאין בהם אור תורה במעט, ואפילו אותם המעטים שהוכו במחלות שיבושי דיעות העלולות לפי ירידת הדור והזמן, מ"מ הודם וקדושתם של ישראל ניכר בהם מאד, וכל רואיהם יכירם כי המה זרע ברך ד', אין בהם אותם התכונות הרעות של גזל ועריות, שכרות ושפיכות דמים, שעלולים לרדת אל אותה ההשפלה הגרועים שבין פזורי הגולה, יושבי אדמה טמאה, אבל יש בהם צדק, יושר, רחמים, חמלה, כבוד צניעות וגבורה, וזרע קודש אלה חותמם של אבות העולם אילי הצדק מטע ד' ניכר בהם מאד מאד, וע"י הדרת קדושת ארץ הקודש הגם עומדים, לפחות במשך הדורות, להתעלות ולהתרומם במעלה גדולה וקדושה מאד להיות באמת אוצרות חמדה בארץ חמדה, וכ"ז הוא מהזיבוריות והגרועים, אבל בהדר גאון עז קדושה פנימית נתפאר בתהלת אמת, בשבי הגולה הנבנים בארץ חמדה כי ע"י תגבורת אהבת בנין אה"ק נתוספו כמה וכמה ת"ח וצדיקים אוהבי תורה ומצות הקשורים בכל לבבם ובכל נפשם בקדושת א"י, לשם ד' ועמו, ומכולם יחד תבנה ותכונן התחלת פלטת שאר ישוב ותחילת נחמת אסירי התקוה, להיות כלי מוכשר לקבל אוד גאולה וישועת עולמים, בגאון ד' ואור כבודו שיופיע מהר קודש אלהי יעקב על כל אפסי תבל

אותם אשר לא יוכלו להתבונן במעשה ד' הגדול אשר הוא עושה על אדמת הקודש יחשבו שאי אפשר לדרש לציון ולבקש את בנינה ע"י בניהם אשר נדרו ממנה ונפוצי בגולה, ששבו אליה, כ"א כשנבקש את הנמנע, את מה שהוא חוץ לטבע האדם והמציאות, בבחירה האנושית בקביעות והיינו שיהיו דוקא כל העם כולו ת"ח ותמימים, ושכחו כי הכתוב אומר גם על העתיד המזהיר „אם ירחיב ד' אלהיך את גבולך באשר נשבע לאבותך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותך, כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ד' אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים, ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ד' אלהיך נותן לך נחלה והיה עליך דמים“. [דברים י"ט] הרי אפילו המעלה היותר עליונה של הכלל אינה יכולה להתכונן כ"א כשימצא בקרבו — עד אשר יתעלה העולם ורוח הטומאה יבוער מן הארץ, — אנשים פחותים ומגושמים, שסוף כל סוף אפילו מקרה רצח בשגגה איננו עלול לבא ע"י אנשים רוחניים ומופלגים מההמוניות, כדאמרינן בטעמא דשלש ערים בעבר הירדן, שהוא יותר מכפי הערך של כל א"י משום דבגלעד נפישי רוצחים. [מכות י"א א'] וכשם שבגוף האדם אין הקדושה מתקיימת כ"א ע"י קיבוץ כל הכחות כולם החומריים והנפשיים הטובים והרעים שרק ע"י הכללות יבוא השלמות, כן אין כנסת ישראל מתעטרת על אדמת הקודש כ"א בכל כחותיה