עץ הדר ע

אולי חינם כלאים זה בזה, שזה פשוט שאפי' נצייר שלא יהיו כלאים זב"ז מ"מ בשביל כך לא יקרא הלימון אתרוג, כי אותם המינים שאינם כלאים זה בזה ע"י הדמיון שביניהם. מ"מ מינים חלוקים הם לכל דבר, וכמו שכתב הרמב"ם בפרקין (הלכה ה'): „וכן יש שם זרעים ואילנות אחרים אע"פ שהם שני מינים בטבען הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה, או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול עד שיראו כשני גוונים ממין אחד לא חששו להם לכלאים זה עם זה, שאין הולכים בכלאים אלא אחר מראית העין. הרי שהמינים החלוקים שהם דומים זל"ז עד שאין בהם משום כלאים זב"ז, הם מ"מ מינים חלוקים, א"כ לענין מצוה הלימון הוא ודאי לימון ולא אתרוג ואין בו משום ריח מצוה כלל, וממילא כשהאתרוג מתבטל בו אינו כלל אתרוג של מצוה, ומ"מ אפשר הוא להיות מין במינו לענין כלאים, א"כ אפי' אם נודה להגאון בית אפרים בחידושו, שמין בשאינו מינו לא יהי' בטל בכלל ילדה שסבכה בזקנה, והוי כמו אילן בירק דלא בטל, מ"מ אכתי אין לנו כלל להקל בשביל זה, דאתרוג בלימון אינו בטל, דחייבים אנו למיזל לחומרא שמא הם באמת ג"כ מין במינו דמועיל לענין כלאים שיהי' בטל, ואינו מועיל לענין אתרוג, דאין זה אותו מין שאמרה תורה למצוה. וכבר מצינו ענין זה שלמקצת דברים יקרא מין אחד ובמקצת יקרא מין אחר, כמו כוסמין וחיטים דקי"ל (פסחים ל"ה, ומנחות ע' א') דכוסמין מין חיטים ושבולת שועל מין שעורים, וזהו רק לענין חלה, אבל לא לענין כלאים (כדכ' תוס' מנחות שם ד"ה תנא, ובד' הר"ן בפסחים שם) וה"נ אע"ג דהוי שלא ממינו דאתרוג לענין המצוה, ומשו"ה מועיל יותר עוד שיתבטל בלימון, והלימון לא יתבטל בו כמו שכתבנו, מ"מ לא הוי כלל מין בשא"מ לענין כלאים, באופן שאפי' אם נאמר כד' ב"א ז"ל דמין בשא"מ אינו בטל בעיקר, מ"מ יתבטל האתרוג בלימון כהא דילדה שסבכה בזקנה

כט) והנה יש מקום לומר דסברת „אילו מימלך עלה בר מיהדר היא“, דאמרי' בסוגיא דסוטה, שייכא דוקא במין במינו, דאז יש לה דמיון לשחוטה שאינה בטלה בנבילה דסוגיא דמנחות שהשוה לה הר"ן להא דסוטה הנ"ל. לפ"ז נהי' צריכין לסלק מה שתירצנו לעיל (אות ז') אהא דכתב מוהרש"א בסוגיין, דמשו"ה כדמוקים לה ר"נ ב"י במבריך אילן בירק לא מקשה כמעיקרא ולבטול אילן בירק כמו שילדה בטלה בזקנה, משום דכיון דירק הוי בת מינה אחרינא אין סברא דיבטל הירק את האילן. ומזה דן הגאון ב"א דה"ה אילן באילן מין בשאינו מינו ג"כ לא בטל. ובאמת מלשון מוהרש"א ז"ל נראה דלא עלתה על דעתו לומר דכללא הוא שמין בשאינו מינו לא תבטל ילדה בזקנה, כ"א כונתו שריחוק כזה כמו אילן מירק אינו בטל, וראי' שלא אמר כלשון חכמים המורגל דילדה בזקנה כיון דמין במינו הוי בטל, מה שא"כ אילן בירק דהוי מין בשא"מ, כ"א דייק בלשונו לומר דילדה בזקנה כיון דמינה הוא בטל לגבה, משא"כ אילן בירק כיון דלאו בת מינה היא לא בטיל לגבה, ע"כ. דייק ביותר באילן בירק שהטעם מה שאינו בטל הוא