עץ הדר סו

בשחוטה, ושחוטה אינה בטלה בנבילה (מנחות כ"ג א') דמייתי מינה הר"ן לדמות לה ענין ילדה בילדה של סיג וקורות דסוגיין, משום דאפשר לנבילה שתעשה שחוטה לכי מסרחא דפרחה לה טומאתה ומשו"ה אין שחיטה בטלה בנבילה, וה"נ ראוי שלענין הדין של מצות אתרוג לא יבטל האתרוג בלימון, שהרי א"א ללימון שיעשה אתרוג, אבל אפשר לאתרוג שיעשה לימון ע"י כל הפסולים ולכי מסרח הוי לימון, דאתרוג סרוח פסול (כסוכה ל"ו א) וה"ה ע"י כל פסוליו

ונראה עוד להביא ראי' דמורכב אפי' אם נאמר דלא בטל לגמרי האתרוג לגבי הלימון שבו אבל דבר זה הלא ברור הוא שקצת שינוי עשה בו הלימון דא"א באופן אחר, שי"ל שגם זה השינוי המועט ג"כ יוציא את המורכב מכלל מצוה, דהנה בהך כללא דר"ז דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו, פירשב"ם בבא בתרא פ' א'): מה שאי אפשר להבלל מעכבת בו, דכיון דכתיב ויצק עליה שמן וצוה לבלול דכתיב בלולה, ש"מ שצוה הקב"ה להביא מנחה שיכול לקיים בה מצות בלילה, והרי הוא כמביא מנחה מן הקטניות דאינה כלום, שכל דבר שצוה הקב"ה להביא יש עיכוב בעיקר הבאתו, להביא באותו ענין שצוה הכתוב ולא בענין אחר. הרי דאע"ג דלא עצם ענין הבלילה הוא המעכב כלל, ולדעת רשב"ם אין מקור העיכוב נובע ממה שאין הבלילה ראוי' מצד עצם חסרון ראיית הבלילה, דס"ל דכיון שאינה מעכבת במציאותה, ה"נ אינה מעכבת כשאינה ראויה, דמה יתן ומה יוסיף לנו הראוי שלה כיון שהמצוה בעצמה אינה מעכבת, ומידי ראוי כתיב באורייתא אלא עיקר הענין הוא כך שדבר שהתורה אמרה לעשות מצוה ואנו מבינים שיש על המצוה איזה תבנית מיוחד ותכונה מיוחדת מתוך הכרח צדדי שנראה שעל זה האופן דברה תורה אם אנו באים לעשות צביון אחר למצוה הרי אנו מחדשים צביון כזה שלא דברה תורה מאומה ממנו ואין כאן ריח מצוה כלל. א"כ כמו שידענו שאין לנו מנחה של ששים ואחד עשרון מדדברה תורה מענין בלולה ש"מ שאנו מדברים בענין מה שראוי להבלל, ובמה שאין ראוי להבלל לא דברה תורה. ואין זה העיכוב מצד שנאמר בלילה בזה הענין כיון שאין הטעם משום חשיבותא של מצות בלילה בענין המנחה, אלא מפני ההוכחה הצדדית שיש לנו שבזה האופן דברה תורה, א"כ אם היתה ההוכחה מלשון או מענין אחר בתורה שאינו שייך לכאן דממנו היינו מוכיחים שבזה הענין דברה הי' זה מעכב ג"כ, ומראה לנו שבענין שאינו כן כמו שדברה ממנו תורה אינו בכלל מצוה, א"כ כמו שמבורר לנו מלשון בלולה שהתורה דברה רק במנחה היכולה להבלל, ה"נ מבורר לנו מדין איסור כלאים שהתורה דברה מפרי עץ הדר שאינו מורכב, א"כ כמו שע"י ההוכחה שהתורה דברה בראוי' להבלל נמצא שמא שאינו ראוי להבלל אינו בכלל מנחה, ה"נ כיון שבודאי דברה תורה באתרוג שאינו מורכב ובהיתר, א"כ מה שהוא באיסור אינו כלל בכלל אתרוג

כז) אך יש להקשות א"כ אם נאמר דלפ"ד הרשב"ם אין הפרש