עץ הדר נז

עירובם ולזה נאסר, או שהתורה שאמרה שכ"א מותר בפ"ע היא אמרה שאחד אוסר את חבירו ע"י מה שיניקתו נבלעת בו, ונפ"מ דאם נאמר באופן האחרון, יש גם לאיסורים שע"י תערובות ג"כ דין ביטול, שהרי בעצם ענינם הם דומין לשאר או"ה שנתערבו, אמנם כ"ז שאין לנו הוכחה מוכרחת ודאי צריכים אנחנו לומר דחידוש הצורה אסרה תורה, ואין כאן ענין לביטול כלל, דדבר זר הוא לומר שדוקא הבלוע מדבר שבפ"ע מותר יאסור את חבירו, וכן חבירו אותו ע"י עירובו. אבל אם נמצא גילוי מה"ת שהענין שייך לתערובות אז מוכרחים אנו לחדש, ונוכל לומר שהאיסור הזה אינו מצד חידוש הצורה שבו כ"א מצד יניקת התערובות של כ"א בחברו ושייך בו ענין ביטול. והנה אם נאמר דכלאי הכרם נאסר דוקא גידולן ולא העיקר, הרי יש כאן עיקר הענין בתערובות של איסור והיתר העיקר עם הגידולין, וגם יש ע"ז הוכחה שלא נתנה תורה בזה האיסור מצד חידוש הצורה, שאם הי' מצד חידוש הצורה הי' ראוי שע"י פעולת הכלאים יאסר גם העיקר כמו בב"ח דהכל נאסר, ואין דרך לעזוב מקצת כשמתחדש צורה, שמדה זו אינה נוהגת רק בהתפשטות מעשי כמו בליעה, ע"כ יותר נח לנו לומר שזה הוא ענין תערובות וממילא שייך בו ביטול, ע"כ כיון שאמר ש"מ כלאי הכרם עיקרן נאסר, א"כ אין כאן ענין תערובות ועומד הוא ממש בשורה אחת עם בב"ח, ע"כ אין כאן מקום לשיעור, וע"ז פריך מהמעביר עציץ נקוב דהוסיף מאתים דוקא אסור ואי הוי עיקרן נאסר הי' ראוי לדמותו לבב"ח בלא טעם של דרך בישול אסרה תורה, ולכלאי בגדים דלא שייך בהו ביטול, וע"ז משני דילפי' מקרא שיש כאן שני ענינים זרוע מעיקרו בהשרשה, זרוע מעיקרו אין שם ענין תערובות, ואסור לעולם מצד חידוש הצורה שאסרה תורה, ע"כ לא שייך בו שיעור כ"א ענין הצורה של האיסור, שהיא ההשרשה, זרוע ובא הוסיף אין לא הוסיף לא, דבזרוע ובא יש בו ענין של תערובות מהגדולין והיניקה שכל אחד יונק מחבירו, והתורה רצתה לאוסרם, ובזה יש דין של תערובות שאסרה תורה מה שאין אחד מבליע בחבירו ע"י יניקתו ומשו"ה הוא אוסרו, ולכן שייך בו שיעור, ורש"י (בד"ה המעביר) כתב ובספרי יליף לה מתרומה שעולה באחד ומאה, וכלאים שכפל את איסוריו שאסורין בהנאה כפל את עלייתו ע"כ, י"ל דנסיב לה הכא להודיע שיסוד ביטול מאתים אינו משום שזאת היא הצורה של האיסור בתור פעולה כמו ענין של בישול וחבור שתי תכיפות בכלאים, כ"א מצד ביטול אתאן עלה דוגמת הבישול של תרומה דהוי איסור בהיתר, וה"ה כאן. עכ"פ למדנו שיש באיסור שע"י תערובות חידוש צורה ומסתבר דה"ה בהרכבה באופנים שנאסרו שהיא דומה לזרוע מעיקרו שהרי גם בזרוע מעיקרו הוא בכרם שנמצא כבר כמו שפירש"י (בפסחים ובחולין שם) א"כ התיעוב שע"י ההרכבה הוא דומה ודאי לבב"ח שיש בו חידוש צורה. ואשכחנא פתרי בזה לדברי הלבוש במה שקשה טובא מהא דע"ז (מ"ז) דמוקמינן בסתמא דגמ' איבעי' דר"ל המשתחוה לדקל