עץ הדר נד

לדייק שלא יאסור יותר מנותן טעם, א"כ הדרא קושיא לדוכתא, מ"ט חלוק דין בשר בחלב מדין שעטנז, דהי' ראוי שלא יועיל גם בהם ביטול כיון דתירוץ התוס' והרא"ש (בפב"ת בנדה), דדרך בישול אסרה תורה ליכא לומר אליבי'

כא) אמנם אם נאמר דהך כללא דחידוש האיסור מההיתר הבז ע"י תערובות שלא יועיל ביטול הוא דוקא כששני הדברים נאסרים אחר העירוב, שאין שם מקום לביטול, אבל אם רק אחד נשאר אסור והשני מותר, דיש לביטול מקום י"ל דה"נ אע"פ שמתחדש האיסור ע"י העירוב שייך בו ענין ביטול, י"ל דאביי ס"ל כס"ד דגמ' אליבא דרב (שם ע"ב) דגדי אסרה תורה ולא חלב, אע"ג דנאיד הגמר' מזה, זהו רק אליבי' דרב לגרמי' דמוכיח משמעתא דרב עצמו דא"א לומר כן לטעמי', מדאמר דלוקה על חצי זית בשר וחצי זית חלב, אבל אליבא דאביי י"ל שפיר דהכי ס"ל ומשו"ה אע"ג דלא ס"ל הא דדרך בישול אסרה תורה לענין ההוכחה של צורך נתינת טעם מ"מ בלא"ה שייך בו ביטול כשאר האיסורים, ומתוקן יותר מה דמשוה לה אביי לבשר בחלב עם כלל ענין טעמו ולא ממשו, שלפ"ז י"ל דוגמא לשאר תערובות דעלמא

ולפ"ז צריך לבאר קצת ענין הסברא דדבר הבא ע"י תערובות לא בטיל, דתלוי בשני אופנים, או דנאמר: כיון שאין כאן אחר העירוב שום חלק של היתר לא שייך ביטול, זהו ענין האחד, ולפ"ז יהי' דוקא כששני הענינים המעורבים יש בהם אח"כ איסור, והצד השני הוא: משום חידוש הצורה שחידש זה העירוב מה שא"כ בשאר עירובין דעלמא שאינו פועל לחדש דבר כ"א ענין תערובתו, שכל יסוד איסורו הוא מפני שהוא עצמו יבוא אל פי האוכל כענינו קודם התערובות, אבל כיון שמחדש איסור חדש י"ל שאין לו ענין לביטול. ולפ"ז הפירוש לא הי' כ"כ מקום לחלק בין שניהם נאסרים לאחד נאסר, ומסתייע לן מסברת אביי לצדד כלפי צד הראשון, דמשו"ה ל"ש ביטול באיסור הבא ע"י תערובות, משום דל"ד לשאר עניני ביטול דיש ג"כ אחר העירוב איסור והיתר, משא"כ בתערובות שאח"כ נעשה כולו איסור ואין מקים לביטול ובתר סוף דינא אזלי'

אמנם על עיקר כללא דהתוס' והרא"ש שהוא כלל גדול בתורה שאיסור שע"י תערובות אין בו שייכות לענין ביטול, קשיא טובא מכלאי הכרם דקי"ל דבטלים במאתים וכדתנן בפ"ב דערלה מ"א). והרי גם הוא הוא איסור שע"י תערובות, דומיא דבשר בחלב, ודומיא דכלאי בגדים ממש, וכיון שאין לנו טעמא דבשר בחלב דדרך בישול, א"כ למה יש בו דין ביטול כלל, וקשה מזה טובא אהך כללא, ואפי' אם נאמר כדברינו באופן האחרון דדבר של איסור שע"י תערובות שרק מין אחד הוא האסור באמת נשאר ע"ז דין תערובות, כמו בב"ח אליבא דמ"ד גדי אסרה תורה ולא חלב, דלא הי' צריך לדידי' הך דדרך בישול אסרה תורה, גם זה לא יועיל לנו בכלאי הכרם ששניהם הם אסורים ומקרא מלא דבר הכתוב: „פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם“. ואע"ג דאמרי' במנחות (ט"ו