עץ הדר ה

חמדת ארץ המדה המסוגלת לקדושת שורש נשמתנו ולאור חיי רוחנו וגוייתנו ולקיום המצות כולן באורה וצהלה, בשמחה ובמנוחה קדושה, אשר ע"כ קבע ביותר במצוה זו ריב"ז זכר למקדש, לקיים הא דכתיב: כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאום ד', כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה [ירמיהו ל'] מכלל דבעיא דרישה, [ר"ה ל' א'] ע"כ היו משתוקקים כמה וכמה גדולי עולם גאוני הדור וצדיקי אמת לקיים מצות אתרוג ביחוד מגידולי אה"ק תובב"א ולהוסיף החבה היתה סבה מאת ד' הבוחר בארץ חמדה, שנתגלה קלונם של האתרוגים הנמכרים מבני נכר שונאי ישראל מהגנות שבחו"ל ונתברר הדבר שהם מורכבים, שהוא מלתא דפשיטא לכל גדולי הדורות מיום שנתעורר הספק שהמה פסולים למצוה ולברכה. וכ"כ היה הענין פשוט עד שלא נמצא ג"כ עוד צורך כ"כ להעמיק בדבר ולפלפל בעיקר ההלכה של פסול המורכבים, רק מקרים אחדים של חששות ושל עניני לעז שלא נתבררו בימים ההם, שהוחלו להיות יוצאים על איזה גנות ממטעי האתרוגים בחו"ל, גרם שיצאו איזה גדולים לפלפל ביסוד פסול המורכבים. אבל אין גם אחד מהם כמעט אשר ימלאו לבו להכשיר את הפסולים שכבר הוחלט דינם לפסול מרבנן קדישי קשישאי ז"ל, זה כמה דורות, בלא שום נדנוד ופקפוק כלל, וכל עיקר השקלא וטריא של הגדולים שהאריכו בזה בספריהם סובב למעשה רק על הציר של הבירור, איך לברר את הכשרות של האחרונים הבאים ממרחק מבין הגוים ואיך להחזיקם בחזקת בלתי מורכבים, ודרך אגב פלפלו איזה מאותם גדולי הדורות ג"כ ביסודות טעמי פסול המורכבים בדרך בנין וסתירה כדרכה של תורה, אבל לא עלה על דעתם חלילה להעביר קו על כל הדברים שחששו להם כ"כ הגאונים של כמה דורות קדומים, ראשונים כמלאכים שכולם גזרו אומר בדעתם הרחבה להחליט את פסול המורכבים

ובתקופת הימים האחרונים בדור שלפנינו נעשה ענין כשרות האתרוגים חוליא אחת מהשלשלת הגדולה של חביבותא דא"י, באשר מצאו כאן על אדמת הקודש מקום להשגיח על גידולם ונטיעתם ולהמציא עי"ז לאחינו הקרובים והרחוקים אתרוגים כשרים ומובטחים. ורוח ד' לבשה את אחדים מגדולי עולם גאונים גדולים, חסידים ואנשי מעשה שהכירו כמה גדולה היא מעלת חביבות א"י שמתלבשת בתוכן המצוה הקדושה והחביבה הזאת, מצות אתרוג, ולבם הקדוש והטהור המה למאד על הדר המצוה היקרה הזאת וכשרותה הנעשקים מכללות עם קדוש ע"י בני נכר המזייפים ומרכיבים את אילנותיהם כלאים להטעות את ישראל ולהכשילם, במצוה פסולה אליבא דרובא דרובא דרבוותא קמאי ובתראי, ומוציאים עי"ז סכומים גדולים מכספם של ישראל שהי' אפשר להיות נכנס לטובת אה"ק בנינה וישובה, כשיהיו כל האתרוגים נדרשים מאחינו עובדי אדמת הקודש, המישבים את ארץ חמדה בעמל כפיהם ויגיעם, וכלי זיינם עליהם של גידולי זרים הללו, במה שהם מגוהצים בהדור למראית העין, אותו ההידור החיצוני הבא כולו רק מסבת ההרכבה המאוסה והאסורה מצד דין תוה"ק הידור של שחץ וגאוה, ויפה אמרו דורשי רשומות „אל תביאני רגל גאוה“ ר"ת „אתרג“ והוא אתרג חסר באמת [כמבואר בפנים] וחסר