עץ הדר מד

פגם, שהוא בזה גרוע מלא עשאה כלל, אע"פ שאילו לא עשאה הי' זה החלק של קצת המצוה חסר ממנו, וכה"ג דכתבו התוס' (תענית י"א א' ד"ה אמר), בתעניות בכלל ובמתענה תענית חלום בשבת בפרט, דיש בו חטא וגם מצוה בב"א, אלא ששם המצוה גדולה מן החטא, וכאן י"ל דה"נ במתחיל קצת מצוה ולא גמרה דמה שפוגם את המצוה בפועל, במה שמתחילה ואינו גומרה עושה הוא חטא כזה שלא הי' נמצא במבטל לגמרי. וכה"ג מצינו בקטורת דאם לא הכניס ביטל מ"ע וכשנכנס בקטורת חסרה חייב מיתה, חוץ מה שמתחייב על ביאה ריקנית (כדאמרי' יומא נ"ג א'), וכמו איסורא דאין מעבירין על המצות, דלא שייך כ"א במתחיל לעסוק בענין המצוה או סמוך לענינה, אבל אם הי' בלתי עסוק בה כלל ל"ש אין מעבירין. ובמדרש וישב אמרי': כל המתחיל במצוה ואינה גומרה קובר אשתו ובניו. ולא מצינו עונש כזה במבטל מ"ע ואינו מתחיל בה כלל. ובאמת להכריע איזה צד הוא יותר מכריע, אם צד הזכות של התחלת קצת המצוה או צד החובה של בל תגרע, לכאורה נראה פשוט כיון דבת"ג הוא לאו גמור, והמצוה אינה מצוה גמורה, שהרי עכ"פ שייר בה דבר המעכב אותה, א"כ בכה"ג ודאי דלא דחיא קצת מצוה לאו גמור. אמנם להגאון בעל טו"א דדוקא כשהניח במצוה דבר שאינו מעכב בה שייך בל תגרע פשוט דקיום המצוה עדיף, שזה נמשך הכל לשיטתו דס"ל דעושה קצת המצוה ומניח בה דבר המעכב הוא ממש כלא עשאה כלל ואין שייך ע"ז לשון בת"ג, דאין כאן גרעון, אבל כבר כתבתי מה שנלע"ד ברור דשייך גרעון גם בזה, דיש עכ"פ שם מצוה על חלק ממנה ג"כ, וכה"ג דשבת (קל"ג ב'): אנא עבידנא פלגא דמצוה אתון עבדיתו פלגא דמצוה. ודברי הספרי מכריעים כדברינו כמש"כ. אמנם לפי דברי הטו"א ודאי י"ל דצד הזכות מכריע דהוי ממש עשה דוחה ל"ת כיון דהוא עושה כל המצוה ושייר ממנה רק דבר שאינו מעכב א"כ עשאה כולה והוי מצוה גמורה אמנם לפי מה שכתבתי לעיל, דאם הוא אנוס ואין בידו לגמור את המצוה לא עבר משום בת"ג, כה"ג דכ' המרדכי דלא עבר בכה"ג מה"ת על עצם המצוה, א"כ באנוס ש"ד מה שכתבו קצת מרבוותא, דמקצת מצוה יש בה משום ח"ש, וכמו שחצי שיעור אסור מה"ת כן יש קצת מצוה בח"ש ולפ"ד הוא דוקא בדאניס, דאז אינו עובר משום בת"ג, אבל בדלא אניס ודאי י"ל דגרע עושה קצת מצוה ואינו גומרה שעובר משום בת"ג ממי שאינו עושה כלום דמבטל רק מ"ע בשוא"ת. וכאן כשעושה הוא מבטל ג"כ המ"ע דקצת המצוה, שהניח מה שמעכב בה, הרי לאו קיום מצוה הוא, ועובר על ל"ת. ונ"מ דאם ידעי' באדם שיעשה רק קצת מצוה ולא יגמרנה אסור להושיטה לו משום לפ"ע. וזהו דבר חדש, אבל לפי מה שכ' הוא ברור. אלא דנראה לע"ד לדון בזה מטעם אחר, דלא מצינו בספרי ענין בת"ג כ"א במצות כאלה שהם מחוברים מחלקים שונים וחסר אחד מחלקיהם, כמו ציצית, שהם גופים מיוחדים מחוברים במנין מכוון, תפילין וברכת כהנים, י"ל דוקא בכה"ג שייך בת"ג, דדבר המורכב מחלקים י"ל דלא נקרא כלל שם המצוה על מה שהוא מחוסר איזה חלק, די"ל שצורת