עץ הדר מב

כתב הגאון בעל ביה"ל די"ל עפ"ד התוס' (מנחות כ"ז) דהא דד' מינים שבלולב מעכבים זא"ז הוא דוקא כשאין לו, אבל אם יש לו אינם מעכבים וכתבו שם בתוס' בשם בה"ג דביש לו אפי' נוטלן זה אחר זה יצא עיי"ש, דס"ל דאין בזה משום מניעת לקיחה תמה וכמו שכתבו שם בשם ר"ת א"כ אם אין לו רק שלשה מינים ונטלם הוי כלא התחיל כלל, ובהכי מיירי גמ' דסוכה דלא מצא אתרוג לא יביא פריש או רמון כמבואר, דמיירי בלא מצא, ומשו"ה צריך הגמ' לומר דטעם האיסור הוא משום חורבא ולא משום בל תגרע, אבל בספרי מיירי דיש לו ולא נטל, וכיון דיכול לטול ולצאת אח"כ א"כ חשובה העשיה עשית מצוה ע"כ עובר משום בל תגרע, ע"כ. ולע"ד אין הדבר מספיק, דממ"נ כל היום שעדיין זמן הוא שיכול לקיים המצוה אינו עובר כלל משום בל תגרע דכיון דיוכל לטלן בזה אח"ז לדעת בה"ג ולולב מצותו כל היום, א"כ הוא חשוב כעוסק בקיום המצוה בתוך המשך זמנה, אלא מאי אמרת מתי יחשב עובר על בת"ג, כשיעבור כל היום ולא יטול את המין הרביעי, הלא אז כל מה שנטל הג' מינים הוא כמי שאינם וחשוב עוד לא התחיל במצוה כלל ואין בל תגרע, כ"א מבטל מ"ע

ומש"כ עוד הגאון הנ"ל להוכיח כהרשב"א ע"פ פשטן של דבריו דכשמבטל לגמרי עבר ג"כ משום בת"ג, וע"פ היסוד שכשמשייר מה שמעכב הוא דומה ללא התחיל, מהא דאמר בספרי דבד' ציצית שייך בת"ג, א"כ בין אם נאמר דהספרי אזיל אליבא דמ"ד ד' ציצית אינם מעכבים זא"ז מחיי שהם ארבע מצות, ובין למ"ד מעכבים זא"ז מוכח דבביטול המצוה לגמרי איכא בת"ג, דלמ"ד אינם מעכבים זא"ז א"כ מה שחסר אחת מהציצית אינו שייך כלל למה שתיקן, ולגבי המשוייר לא עשה שום מצוה, א"כ מוכח דבביטול המצוה לגמרי ג"כ עובר משום בת"ג. ואליבא דמ"ד מעכבים זא"ז, א"כ כ"ז שלא הטיל הרביעית אין כאן שים מצוה והוי כביטול וש"מ דמבטל המצוה לגמרי ע"כ עובר אבת"ג ולע"ד י"ל כמו שכתבתי דיש לנו להביט על מה שיש עכ"פ שם המצוה עליה אע"פ שאינה בשלימותה וכד' הרש"ל, י"ל חוץ מזה דה"נ לענין היחש שיש למצות הנכנסות תחת סוג אחד כיון שיש דבר המאחד אותם אע"פ שהם אינם מעכבים מ"מ מהני הך כללא הכולל אותם להוסיף מעלה ויתרון בכולם ע"י הגמרתם בשלימות כמו שיש בערך זה קצת מעלה אפי' בחלק שאינו נגמר כמשכ"ל (אות י"ד) מערי מקלט. א"כ כיון שמ"מ התורה כללה את הד' ציצית במצוה אחת, אע"ג דנאמר ע"פ איזה לימוד או קבלה דמ"מ כיון שהם גופים מחולקים אינם מעכבים זא"ז, מ"מ ודאי יש יתרון גם לכ"א מהם כשמתקיימים כדין בכל הבגד, והבגד משתלם עי"ז במצותו ע"כ שפיר יש על מה לחול ענין הגרעון אפי' למ"ד ד' ציצית אינם מעכבים זא"ז, דלגבי הבגד שהוא הנושא שעל ידו יכולים לקיים את כל ארבעתם המצוה האחת נגרעת, ומהני בזה כללות הכתוב בתיבה אחת של גדילים על כולם יחד לכו"ע ולא דמי לביטול לגמרי שאין על מה לחול לענין של גרעון, וכה"ג שכתבתי בענין תקיעות ביחש ליום תרועה דר"ה (לעיל אות י"ד), ולמ"ד מעכבים