עץ הדר לג

של היתר אז הוי זוז"ג ומותר, כמו איסור ע"ז שאסור לעצמו קודם שנעשה זבל, ואח"כ כשנעשה זבל ונולד מזה הפרי היה ראוי ג"כ להיות אסור אלא מפני שיש כאן זוז"ג ע"כ הוא מותר. אבל איך אפשר לומר באיסור ערלה זוז"ג, שהרי על האילן עצמו ועל היחור אין שום איסור, וכל האיסור של תורה אינו כ"א על הפרי היוצא ממנו, א"כ זהו גוף האיסור עצמו ולא גורם של האיסור, ומה ענין זה לזוז"ג. ע"כ נלע"ד דרש"י ס"ל דכאן אנו צריכים לשתי הסברות בין לסברת ביטול הפשוט דעיקר היניקה היא של הזקנה, ואין יניקת הילדה עולה בשם כלל לגבי הזקנה. ובזה ניחא שאין זה נקרא נטיעה חדשה עד שנאמר שנחשוב לה שני ערלה משעת נטיעתה של ההרכבה. אבל מ"מ כיון דמיירי בילדה שלקח מאילן של ערלה קשה עדיין נהי דערלה מצד הנטיעה החדשה אין כאן, אבל הרי יש כאן היניקה שהביא עמו היחור של הילדה מקודם עקירתו מאילנו שהי' ג"כ ילדה, שזהו הדיוק של ר"א לאשמעינן רבותא, ילדה שסבכה בזקנה ולא סתם יחור שסבך בזקנה, וזאת היניקה הקודמת א"ז ממש אותו איסור הערלה שאסרה תורה שזהו רק מצד אותה הנטיעה שהאילן מחובר לו עכשיו, אבל ממה שהי' מקודם זהו נקרא רק כח איסור ואם לאו דזוז"ג מותר, הי' ראוי להיות אסור עד אותו הזמן שיצא האילן, שממנו נטלה הילדה, מכלל ערלה. ואולי עוד י"ל דהי' ראוי להיות אסור לעולם, דרש"י נראה דלא ס"ל כתוס' ע"ז (שם) שעל היחור לא שייך שום איסור, כ"א כמו שכתבתי, דשייך מ"מ איסור הכח כשיוצא ממנו אח"כ הפרי יהי' אסור מטעם ערלה הראשונה שלא הותרה, ואולי זה שאמרה תורה שיש היתר לשנה הרביעית, זהו דוקא כשהוא מחובר לאילנו, אבל כיון שנחתך בזמן האיסור י"ל שהוא נשאר באיסורו ורק מנין חדש של הנטיעה השניה הי' יכול להתירו. וכאן שאנו אומרים שאינו חשוב כלל כנטוע מחדש, דעיקר הנטיעה היא הזקנה, י"ל שלעולם נשאר בו כח ערלה. מיהו אפי' אם לא נפליג כ"כ בדבר, אבל מ"מ בזמן ערלה הראשונה של הילדה שפיר הוי רק בכח, וזה הותר רק מצד זוז"ג, אבל מ"מ הי' ראוי להאסר מטעם הנטיעה השניה של ההרכבה, אלא שזה מותר מטעם שאין ההרכבה נקראת נטיעה כלל מפני שבטלה באמת בזקנה, ועיקר היניקה והפירות נקראים ע"ש הזקנה, ולפי"ז יהי' הדין קיים מכאן שכל הפרי נקרא ע"ש העיקר ולא ע"ש הנוף והיחור אפי' לפי' דעת רש"י. ולפי גירסת הר"ן שלפנינו ברש"י דע"ז הנ"ל מדוייק יותר הכונה בד' רש"י ז"ל כמש"כ שבגמרא שלפנינו איתא ברש"י בזה הלשון: „והבריך והרכיב אם מבריך או מרכיב יחור של ערלה באילן זקן מותרים פירותיהן מיד, אע"פ שלא מלאו להם שני ערלה, דזוז"ג מותר, וה"נ אמרי' בעלמא ילדה שסבכה בזקנה בטלה“. ובר"ן הלשון הוא בשינוי קטן למאד, אבל יש מקום לדיק בו וז"ל הר"ן: „אם הבריך והרכיב יחור של ערלה באילן זקן מותרין פירותיהן מיד אע"פ שלא מלאו לה שני ערלה דזוז"ג מותר דה"נ אמרי' בעלמא, דילדה שסבכה בזקנה בטלה כך פירש רש"י“ והנה בלשון רש"י שבגמ' כתב: „שלא נמלאו להם שני ערלה“, יש לפרש