עץ הדר כז

כ"כ, ולדינא אין צורך בזה, דהטעמים הפשוטים מספיקים די והותר וכמו שבארנו בע"ה

והקושיא היותר גדולה הנראית בענין זה שהיא מכוונת ממש לענין שם המין היא קושית החת"ס (או"ח סי' קפ"ג), דהא דאמרי' דלראב"י מבריך ומרכיב מיירי בהברכת איסור, ומשו"ה קאמר פרט למו"מ, וראב"י ס"ל דכרם דוקא, וכיון שמבריך באיסור הרי השורש התחתון אינו גפן ואם נאמר דאזלי' בתר השורש אינו כרם כלל ול"ל למיעוטי שהרי אינו חייב ברבעי כלל ואין בו חילול. אמנם אם נאמר דיש בו ג"כ כח של עליון מספיק שיהי' פסול לגבי אתרוג, ומ"מ יהי' חייב בחילול דנקרא ג"כ כרם מצד כח היחור. ואם נאמר דבהרכבה למטה מן הקרקע יש איסור, וכד' הפוסקים שהביא הש"ך (סי' רצ"ה הנ"ל), י"ל דמיירי במרכיב למטה מן הקרקע וכשיכול לחיות ולהוציא שרשים ג"כ בפ"ע, ובכה"ג אזלי' בתר נופו. ולפי מה שכתבתי לעיל (אות ז') דבהרכבה שע"ג אילן סרק כיון שאין לו משל עצמו, ודאי של"ש לומר שהפרי שלו יהי' אזיל בתר עקרו, וע"פ מה דקי"ל דאילן מאכל באילן סרק הוי הרכבת איסור א"ש דמשכחת לה בהרכיב הגפן ע"ג אילן סרק, וכדכ' ג"כ הרמב"ן (בחי' לר"ה), וכד' הירושלמי המובא בר"ש (פ"א דכלאים מ"ז)

יו"ד) ולכאורא הדבר דומה לשופר שציפהו זהב אם נשתנה קולו מחמת זה אמרי' שאין זה קול שופר, (כר"ה כ"ז ב'). ואע"פ שבהשינוי נמצא בודאי קול שופר ג"כ, מ"מ כיון שהתורה אמרה דבעינן קול שופר, בעינן קול שופר מלא בלי עירוב ד"א וכאן אפי' אם ניזל בתר כל הקולות שאפשר לומר שאין כאן צד איסור מצד הרכבה דעבירה וכיו"ב, ונאמר ג"כ שאזלי' בתר נופו, אבל מ"מ אנו רואים שהמורכבים יש להם תואר אחר משאינם מורכבים, ומי פועל על שינוי זה התואר, הרי רק השורש הזר של הלימון, א"כ הוא דומה, ממש לנשנתנה קולו דשופר דל"ה קול שופר בלא עירוב, ה"נ ל"ה פרי עץ הדר בלא עירוב. ולכאורא הדברים ק"ו, דהא לענין גזל שופר אמרי' בירושלמי סוכה (פ"ג ה"א) דמשו"ה אינו חמור כמו לולב, דהתם יום תרועה אמר רחמנא מכל מקום, ובכ"ז כיון שיש בו מקצת תערובות שפועל שינוי הוא פסול, א"כ ק"ו כאן שהתורה הקפידה על המין, בודאי פוסל תערובות בזה, שמשנה את תוארו, דהוי כאותו הערך ממש, של שינוי הקול באתרוג

יא) והנה אחד מטעמי הפסול במורכב הוא מטעם חסר, דעכ"פ יש כאן חלק אחד, כמה שהוא מתערובות הלימון, שכנגד זה החלק חסר האתרוג, ואין זה לקיחה תמה וע"ז יש מקום לפלפל אם זה נקרא חסר מה שכך גדל מתחילת ברייתו. אבל לפו"ר הי' ראוי לחוש כאן לבל תוסיף, שבמין אחר אליבא דכו"ע עובר משום ב"ת. ואפי' להמקילין משום דהאי לחודי' קאי בד"מ כיון דקי"ל א"צ אגד, זהו שייך רק במוציא את הנוסף חוץ לאגודה וכד' התוס' סנהדרין (פ"ח ב' ד"ה אי). ואפי' אם נאמר דכיון שא"צ אגד, א"כ האגד אינו מאחד כלל, ואין בזה משום ב"ת דאפי' אגדו דמ"מ האי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי זהו שייך אם לוקח מין