עץ הדר כד

אחב"י במושבות שבא"י, וחוץ ממיעוטא דמיעוטא מהאתרוגים הגדלים פרא שהם בלתי מורכבים כלל, אין במציאות שום אתרוג שלא יהי' מורכב, שע"ז מעידים הגננים המפורסמים כולם: וכל הרגיל בספרי הטבע לחכמת „הבטניק“ יודע זה, שזאת היא הדרך הראשית לעבודת הגנות להרכיב אילן שגזעו רך וענוג על אילן הקרוב למינו שטבע עצו ושרשו חזק וקשה, כדי שיתקיים יותר וישמר ממחלות המזדמנות ביותר באילנות הרכים והעדינים, והיותר עדין שבכולם הוא האתרוג שצריך שמירה גדולה וטיפול גדול כדאמרי' בפ"ק דר"ה, (ט"ו א'), אתרוג איידי דקשה לי' ידא, וזה הוא דבר מפורסם. ועתה הלא נודע שרוב אחב"י מוכרחים הם לפי מצב ההוה כמעט להשתמש בכל מאי דאתי לידם, לדאבון לב כל יראי השי"ת ואוהבי מצותיו, ואין שעת הדחק ראי'. אמת הדבר שראוי ונכון שיזהירו כל הרבנים את הציבור שיהי' לכה"פ אתרוג הקהל מהאתרוגים הברורים, שיש עדות ברורה על כשרותם, וראוי ונכון לצאת ידי חובתו בו בברכה כל יחיד, ואח"כ יטול כ"א אתרוג שלו, כ"ז שלא תשיג יד כולם להגיע לאתרוגים. שהם ודאים בלתי מורכבים. והנה באשר כי באה"ק ת"ו הדבר ידוע למדי שבכל מקום שאין שם השגחה מוכרח הדבר שיהי' האתרוגים מורכבים, ובאשר שכל האתרוגים שבחו"ל הנם בידי נכרים ואין עליהם שום השגחה, וכמעט שא"א בהשגחה, ע"כ אע"פ שלא העידו על האתרוגים הגדלים בא"י אצל הנכרים שלוקחים מהם הסוחרים, שהם בלתי מורכבים, כי באמת א"א להעיד עדות זו כיון שאין עליהם השגחה מיוחדת וא"א להנהיג השגחה, כי הנכרי איננו מניח, ואינו זקוק לזה כלל שיודע הוא ברור שלא יגרע כח אתרוגיו מאתרוגי קורפו וכיו"ב, שהם ודאי מורכבים והם הולכים ומתפשטים ומשלמים בעדם בכסף מלא, למרות מה שכבר נתפרסם עליהם איסור ממספר גדול של גדולי הדור, אז זה מכמה שנים, ע"כ מובן הדבר שכ"ז שהעולם קונה האתרוגים מחו"ל שהם ודאי מורכבים לא גריעי מהם אתרוגים סתמים של א"י אפילו אותם שגדלו אצל הגוים, אע"ג דלפ"ד החת"ס (או"ח סי' כ"ז) דתלי עיקר טעם הלבוש באיסור הקיום והוא ז"ל שדי נרגא באיסור קיום הרכבת כלאים בחו"ל, א"כ י"ל דגריעי מורכבים שבא"י משבחו"ל, מ"מ י"ל לאידך גיסא כיון שיש ספיקות בענין הרכבת אתרוג ולימון שמא הם מין א' כמו שנסתפק בת' שבו"י, ויש לספק ג"כ שמא אצל ב"נ אינם כלאים כמשנ"ל, (אות א'), וי"ל דבכה"ג אין איסור קיום. ובכלל באיסור קיום המורכב יש חולקים, וכ' ג"כ לשון הרמב"ם (פ"א דכלאים ה"ג) א"כ דבא"י שיש בעקירת אילנות איסור יותר משום ישוב א"י (כב"מ ק"א א') א"כ י"ל שאסור לעקור מספק מורכב כזה, וממילא אזיל איסור קיומו, אבל בחו"ל כיון שאין בו כ"א משום בל תשחית, י"ל ודאי כיון שעושה משום קיום המצוה של מניעת קיום כלאים אין כאן השחתה (כתוס' ע"ז י"א א' ד"ה עוקרין) ומשו"ה חייב ישראל לעקור אפי' מפני הספק שלא יקיים כלאים, ומשמע דאפי' בעושה מצד הידור אין איסור השחתה, שהרי לד' הרמב"ם (בפ"ו דמלכים הלכה יו"ד) נראה דיש אפילו איסור תורה בהשחתת כל דבר לא אילנות בלבד, ומ"מ אונקלס