עץ הדר כג

לנו כח להקל, זולת אולי בשעה"ד בדליכא אחר, אבל פשיטא שעלינו להיות מהדרים בכל היכולת לצאת ידי מצוה ברורה, ולהיות משתדלים שתתרבה היכולת של קיום המצוה כמאמרה בישראל

והנה בענין הסימנים כבר כתבו בצדק כמה מגדולי האחרונים, שהננו רואים שעכשיו אין לסמוך עליהם כלל. ובאמת נראה שלא נכתבו הסימנים כ"א לסמוך עליהם לרווחא דמילתא, כשהי' הדבר מוחזק שמורכבים אינם מצוים כלל. וכה"ג סמכי' נמי אסימני בצים, כיון דאין עוף טמא מצוי ביננו (כסי' פ"ג) וי"ל דה"נ הסימנים הוא רק לענין שאם אין הסימנים נמצאים אז יש לחוש לחומרא, שמא הוא מורכב, אבל עכשיו שע"פ הנטיעות החדשות רוב האתרוגים ככולם, זולת אותם שהם גדלים באילנות הפראים (שקוראין קיפריס) שאין להם הידור כלל, מפני שלא הורכבו כלל אפילו במינם, אבל האתרוגים שיש להם קצת הידור בגידולם ובתוארם המה מוכרחים להיות מורכבים, אלא שאם יש על זה השגחה מרכיבים אותם במינם, אתרוג באתרוג, שגם במין אחד ישנם כמה פרטים כידוע בחוש, וכדפי' רש"י בסוטה מ"ג). ואם אין שום השגחה בודאי מרכיב הוא הנכרי באילן שהוא מתקיים יותר, ופועל ביותר על ההידור החיצוני של הפרי מאתרוג, שהוא הלימון. א"כ אין כאן שום חזקה כלל, ולא רק ספק השקול הוא, כ"א רובא דרובא הנם מורכבים, ואין כאן שום חזקה להיפוך, וחזקת אומן לא מרע אומנתו אין כאן, מאחר שכבר ניסו הנכרים משנים כבירות ורואים שגם המורכב נמכר להם בטוב, וקפצי עליהו זביני עוד יותר ויותר משאינו מורכב, אדרבא חזקת אומנתו מסייעת שיעשה ע"צ היותר טוב לענין מסחר וכפי סדר המטע המקובל בבעלי אומניות של הגננות. א"כ בכה"ג ודאי אין לסמוך על סימנים, שסוף כל סוף הלא לא יוכלו לעמוד אפי' במדרגת סימני בצים שהרי לא נזכרו כלל בש"ס כ"א נקטו אותם רבוותא מהפוסקים האחרונים ז"ל ע"פ הנסיון באיזה מקום, והרי הדבר ידוע שעניני הנטיעות וטבעיהם בפרטיותם מתחלפים ממקום למקום ומזמן לזמן וכדכ' הרמב"ם (בה' כלאים ריש פ"ג). א"כ אין כאן שום חזקה כלל בענין הסימנים שהרי עשוים להשתנות לפי דרכי העבודה וטבע המקום, א"כ בודאי שא"א לסמוך כלל כ"א ע"פ עדות ברורה שע"פ השגחה, באופן שיהי' הגננים יראים לזייף ולהרכיב מצד אימת ההשגחה וההכשר המוטל עליהם

ובאמת כמה קשה הדבר עכשיו להגיד בבירור, את ההלכה שהגידוה בפירוש רובם ככולם של גדולי הפוסקים המדברים בזה, שרובם פסלו את האתרוג המורכב לגמרי אפי' בשעה"ד ורבים גם לכל ימות החג, ומעוטם הכשירוהו רק בשעה"ד. וזה היה נקל להאמר בימיהם שהי' מחזקים קים שישנם במציאות אתרוגים בלתי מורכבים די והותר, וההרכבה בשאינו מינו הוא רק דרך מקרה, וכן חשב עדיין גם הגאון בעל בית אפרים ז"ל. ונראה שבאמת כן הי' בימים מקדם שלא נתרחבה עדיין תכונת עבודת האדמה ע"פ הלימודים החדשים, ועכ"פ לא נכבשו המנהגים של הנסיונות מההמצאות לפני האכרים והגננים. אבל עכשיו שנתברר לנו שחוץ מאותם הגנות שמשגיחים עליהם ע"י