עץ הדר יט

פרכא דמה לכלאי בהמה שכן אסורים ג"כ לב"נ, דלדידי' הרבעת בהמה ג"כ אינה אסורה להם, ומ"מ מאיס לגבוה, וה"נ להרכבה באילן דאפילו אם אינה אסורה לב"נ ג"כ אסורה ומאיס לגבוה

והנה אפי' מצד הטעם דמצוה הבאה בעבירה, אע"ג דבעי' שתבוא המצוה ע"י העבירה (עי' תוס' ב"ק ס"ז א' ד"ה אמר עולא), מ"מ בכה"ג דהרכבה אליבא דהה"מ (בפ"ח מהלכות לולב) דס"ל דהרמב"ם גורס באשרה דמשה לענין מצוה הבב"ע וס"ל דמיירי בנטעו בתחילה לכך והיינו כיון דנתהוה עיקר האילן ע"י העבירה חשוב מצוה הבב"ע אפילו כשלא נעשתה המצוה עכשיו ע"י העבירה, א"כ הה"ד גבי מורכב חשיב כה"ג מהבב"ע. אלא דזהו רק אם נאמר דיש כאן איסור לב"נ, וי"ל דהוי ס"ס לחומרא, שמא מצד מהבב"ע, ואת"ל דאין כאן מהבב"ע י"ל דאסור מטעם מאיס לגבוה כה"ג דכלאי בהמה, או כה"ג דר"ל

ו) והנה מכל דברי הגאונים מני אז אנחנו רואים שהי' המנהג פשוט להם לאסור אתרוג המורכב. והגדולים שבאו בטעמים לא באו לחדש את ההלכה, כ"א למצא טעמים נכונים על ההלכה המוחזקת. וכל מי שבא להוציא מהלכה ברורה ופשוטה בישראל עליו להביא ראי' עצומה וברורה וכולי האי ואולי, שהרי אפי' אליהו אינו יכול לשנות מנהג של הלכה פשוטה, כדאמרי' בפ' מצות חליצה (ק"ב א') אם יבוא אלי' ויאמר: „אין חולצין בסנדל אין שומעין לו, שכבר נהגו העם בסנדל.“ ומה שצדד קצת הגאון בעל בית אפרים להקל בשעת הדחק, וגם זה רק לפלפולא ולא למעשה, כמבואר בדבריו למעיין, וניכר מכלל כל תשובתו שהי' לו אז פשוט דמורכב גמור לא שכיח כלל שהביא מד' הגאון מוהר"י מפדוא שכתב (בת' רמ"א) שרק בהיכלי שרים נמצא שמרכיבים יחור של אתרוג ע"ג לימון אבל בכלל אין זה מלתא דשכיחא כלל, וכל עיקר החשש לפ"ד הי' רק שמא נתערב יחור אחד של אתרוג מהמורכבים באופן הנ"ל בשאר אילני אתרוגים טהורים, אבל כל האילנות רובם ככולם היו אז מוחזקים אצלם בחזקת טהורים מהרכבה, ע"כ צדד הרבה להוציא את הלעז. אבל עכשיו בימינו הננו יודעים בבירור שאצל כל הגננים האתרוגים הם המורכבים ממש בלימונים, שעיקרם הוא הלימון והאתרוג מורכב על גביו, ובזה שקונים מהגוים את המורכבים מחזיקים אנחנו את ידם להרכיב עוד, וא"א כלל למצוא אתרוג מובטח שלא יהי' מורכב כ"א ע"י השגחה מעולה מבוררת. ואין שייך כלל לסמוך על חזקת מקומות שהיו מוחזקים מאז לקנות מהם שהרי הכל יודעים שאילן האתרוג אינו מאריך ע"פ הרגיל יותר מעשר שנים, ואח"כ ימות גזעו וצריכים לנטוע אחר במקומו, ואחד מטעמי הגננים שנהגו להרכיב הוא, כדי להאריך שנות קיומו, וא"כ איזה חזקה שייך כאן, אפי' אם היו משנים קדמוניות מוחזקים לקנות באיזה מקום הלא האילנות הישנים כבר אינם, והאילנות החדשים מי החזיקם עתה. ועוד קודם שנולדו ונטעו נולד כבר עליהם הספק והריעותא הברורה. ע"כ אין שום דרך ועצה לזכות באתרוגים בטוחים מהרכבה כ"א ע"י טיפול אחינו ב"י בהם מתחלה ועד סוף, וע"י השגחה ושמירה הגונה. ולפי מצב הדבר הנהוג עתה בעולם א"א להשיג דבר זה כ"א במושבות שבאה"ק שאחב"י עובדים אותם, שבהם