עץ הדר קטז

הכלאים שנגמר רק בעצם היניקה, ודמי לפשתן נטוע שעשה ממנה ציצית

אלא די"ל דאע"ג דהיניקה היא גורמת האיסור מ"מ אין הכונה דוקא היניקה בפועל, כ"א האיסור הוא ההרכבה המעשית, אלא שאין הרכבה זו אסורה כ"א כשהיא ראוי' ליניקה, אבל אם אינה ראוי' ליניקה אינה אסורה, וכן מסתבר דהא הרכבת אילן דוגמת הרבעת בהמה היא מקרא כדאמרי' בסוגיין דקידושין הנ"ל, והרבעת בהמה מסתברא שהיא נגדרת ככל עניני עריות דקי"ל שאע"פ שלא הוציא ש"ז חייב כד' הרמב"ם ה' איסורי ביאה פ"א הלכה יו"ד), ומ"מ במשמש מת שאינו ראוי להזרע כלל קי"ל דפטור (שם הלכה י"א), ה"נ י"ל דעיקר הוא שתהי' ההרכבה ראוי' ליניקה, ומסתבר אפי' אם הסיר אח"כ החיבור שהרכיב, קודם שהי' שום יניקה ג"כ לא תיקן האיסור שכבר עבד, למשל קודם קליטה, לפי מה דקי"ל דהיא שתי שבתות (כד' הרמב"ם פ"ג דשביעית הלכה י"א) וה"ה לכל מר כדאית לי', ודאי מסתבר שלא היתה עדיין יניקה, גמורה ומ"מ חייב. ואפי' אם נאמר שאפי' קודם קליטה מיד היניקה מתחלת, מ"מ י"ל שהאיסור אינו תלוי בכך, אלא בענין של ראוי ליניקה. ולפ"ז י"ל שלעולם האיסור הוא מצד ההרכבה המעשית, ועפ"ז לכאורה אם נאמר דהיניקה שהפרי יונק הוא האיסור לא שייך להקשות, איך משכח"ל פירות עבירה, כיון דקי"ל יש שינוי אצל גבוה, וה"ה ודאי אצל מצוה, א"כ מה שנעשה הפירות, זה עצמו הוא ג"כ שינוי. ולכאורה י"ל דמשו"ה קאמר ר"ל (ע"ז מ"ו א'): „המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה“. ולא אמר המשתחוה לעץ אתרוג, אחרויו מהו למצוה די"ל שהלולב הוא נמצא בעינו תמיד עם הדקל ע"פ רוב כשהוא בקומתו, ע"כ משמע הענין דמיירי שכבר נמצא הלולב בעת השתחוי' ואין כאן שינוי, אבל הפירות הם באים אח"כ ואם הי' שואל פירותיו מהו למצוה הייתי אומר הפירות הנולדים אח"כ, ובאמת י"ל דזהו שינוי. ולפ"ז לא משכחת לה כלל פירות עבירה, דהויית הפירות הוא שינוי, בשלמא אם נאמר דיניקת הפירות היא עצמה של העבירה שפיר אין זה שינוי כיון שזאת היא צורת האיסור, ושינוי השם ושינוי מעשה אין כאן כדאמרי' (סוכה ל' ב') גבי אוונכרי אע"ג דגבי קנין לא קפדי' כשנעשה הקנין והעבירה בב"א, כגון גבי גנב וגזלן דהקדשן הקדש, דאמרי' (ב"ק ס"ז א') דניחא דמעיקרא חולין והשתא הקדש, זהו דוקא לענין קנין אבל לענין מאיס לגבוה בעבירה, דהשינוי מסלק את המיאוס, ודאי מסתבר דבעינן שינוי שבא אחר החטא, ולא שעצם השינוי הוא החטא, דכל שהוא יותר משונה הוא יותר מאיס לגבוה. עכ"פ אם היניקה של הפירות היא העבירה ניחא דלא שייך שינוי כאן, אבל לפמש"כ דהאיסור בעצמו הוא ההרכבה, רק שראוי' ליניקה, א"כ היניקה וגידול הפירי ראוי להיות חשוב שינוי, ואין כאן פירות עבירה כלל

מח) אמנם לענין עצם הויית הפרי מהאילן נראה דלא נקטינן דחשיב שינוי שהרי בסוגיא דע"ז (מ"ו ב') דאיבעיא דיש שינוי בנעבד אצל גבוה מסקינן דעברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסור, ומסיק הגמ' דלא דמי שינוי של חיטים ועשאן סולת ללידה, התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה, דשא הוא דאחידא באנפא הכא מעיקרא חיטי