עץ הדר קיא

ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג, ופרכי' ואימא פלפלין פי' והא ודאי קים לן דהדר היינו אתרוג ולא היו מסופקים בדבר שנעשה מימות משה, אבל לפי שאמרו שאמר הכתוב פרי עץ ולא אמר הדר לבדו שהוא שם האתרוג ללמדנו שהדר הזה הוא האתרוג, דפריו ועצו שוה, ושזה סימן והוכחה גמורה שהוא שם אתרוג, אקשינן דודאי הא ליכא למשמע מינה, דאימא היינו פלפלין, ונמצא שאין הוכחה בכתוב שזה אתרוג הוא אלא שקבלנו כן מפי השמועה, ופרקי' דודאי הוכחה גמורה היא דפלפלין ליכא למימר, דפרי אחד אמר רחמנא ואין לך לומר אלא שהוא אתרוג, וכן הא דאמרי' זה הדר עד שיבאו קטנים גדולים קיימים, ואמרי' נמי הדר באילנו משנה לשנה, לא שיהי' זה הוכחה גמורה שהיא אתרוג שהרבה אילנות אחרים יש שהם כך, אלא הקבלה העידה לנו שהדר זה אתרוג ע"כ, וכיון שעיקר היסוד הוא הקבלה, אין מזיק כלל אם נאמר שישנם מינים רבים באותה המשפחה שהוא מין האתרוג, ומ"מ כולם הם פסולים למצוה רק באתרוג בחר ד', וכיון שמערבים בו ממין אחר כיון שהוא מינו הוא עוד גרוע טפי ומחריב בי' (כמש"כ לעיל אות כ"ה מסוגיא דרפ"ק דזבחים

מו) וראי' ברורה לדברינו שאפשר הדבר שאע"פ שיהי' עוד מהמין הזה כמה פרטים, מ"מ בחרה תורה דוקא בזה המין, ואין המצוה מתקיימת באחר הוא מסוגיא דסוכה (ל"ז א') דאמרי' שם אליבא דר"י דאמר אין סוכה כשרה אלא בארבעה מינים שבלולב, ומקשה מהא דמסככים בארזים ומשני מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא, דאמר רבה ב"ר הונא אמרי' בי רב עשר מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו'. ופירש"י עשרה מיני ארזים הם, והדס חד מינייהו, הרי מבואר דאע"ג דכל עשרת מיני הארזים הם מין אחד ונבדלים רק בפרטים של המין, מ"מ למצוה אינו כשר כ"א ההדס שפרטה תורה סימניו „ענף עץ עבות“ ושקבלנו שהוא הדס, שהרי גם בהדס פרכי' דמשמעותא דקר אפשר לומר על מינים אחרים כדאמרי' (שם ל"ב ב') ואימא זיתא ואימא דולבא ואימא הורדוף. ובודאי כשם שבאתרוג אין עיקר הסמך הדרשות כ"א הקבלה, כדהרמב"ם והרשב"א, כן נמי בהדס, וכמו שבהדס מספקת הקבלה לברר מין אחד ולפסול שאר המינים, ה"נ באתרוג. א"כ אין שום מניעה שיהי' האתרוג והלימון מין אחד, ומ"מ יהי' פסול למצוה הלימון, ורק האתרוג הוא הכשר, וע"כ אין תכונתו הטבעית צריכה להשתנות כלל, ונמצא שעירובו מעכב בו ומבטלו, ולא עוד אלא שיש פנים לומר שאפי' טעמו של הלבוש משום דבר עבירה יהי' שייך אפילו אם נאמר דהוא מין אחד, וגבי הדס נראה אע"פ שנחשב הוא למין שאינו עושה פירות כדאמרי' במנחות (כ"ז א') שנים מהם עושים פירות והם אתרוג ולולב כדפירש"י, ושנים מהם אינם עושים פירות שהם הדס וערבה, מ"מ הרי באמת יש לפעמים עליו פירות שהרי יש לו ענבים, וכדתנן (שם ליב א') „או שהיו ענביו מרובים מעליו פסול“. ואמרי' (שם ל"ג ב'): „אמר ר"א כגון שלקטן לאכילה, הרי שהם ראוים