עץ הדר קג

יש למצוא טעם דבאמת לפי מה שכתבנו ששני הדינים הם אמת, כשיש שני צדדים בין בע"ד ישראל ונכרי אך לכאורה הי' ראוי לומר כאן דניזל בתר חזקת ממון, אך כבר כתבו קמאי דבעכו"ם ליכא חזקת ממון, וי"ל דטעמא הוא כיון דהוא חשוד על הגזל כל שהוא שלו אינו בחזקה שהוא שלו, ע"כ אין שייך חזקת ממון, וממילא מותר לזכות את ישראל במקום ספק אפי' להוציא, אבל ג"ת שהוא זהיר בשבע מצות א"ח על הגזל, יש לו חזקת ממון ע"כ במקום שצריך להוציא ממנו, אם יש לו זכות ע"פ דיניהם להחזיק דנין אותו בדיניהם

עכ"פ בהא נחתינן ובהא סלקינן דפרטי דינים מסורים הם לב"נ, ע"פ מדת היושר של השופטים שיהי' רוצים בצדק ובתיקון המדינה, והדברים משתנים לפי המצב, בודאי מסתבר דלשמוע משופטים שלא היו בימיהם אין נוהג אצלם כלל, כ"א משופטים דזמנם אפי' אם לא באו מפורש שופטי הזמן לחלוק על השופטים שהיו לפניהם רק כ"ז שלא הוסכם כך משופטי הזמן ע"פ ידיעתם בענין הזמן, אבל בישראל דתוה"ק נצחית היא וכוללת כל עניני האומה והאדם ג"כ ל"ת דרבנן קאי על השופטים הראשונים כ"ז שלא נחלקו עליהם אחרונים הראוים לחלוק עפ"ד תורה, ולפ"ז י"ל דאין שייך לחייב ב"נ במידי דרבנן במצות שלהם (עי' פמ"ג יו"ד בשפ"ד סי' ס"ב ס"ק ט') א"כ בספק לד' הרמב"ם דהוי רק מדרבנן ראוי להקל, ומשו"ה ראוי למפשטי בעיא דרבינא דחולין (הנ"ל אות ל"ט) בהרכיב שני דשאים לפירוש התוס' דמיירי בב"נ לקולא, אפי בלא ההוכחה מירושלמי, אך אם לא נאמר דבב"נ לא שייך ל"ת ג"כ הדבר פשוט דראוי להניח ספיקא דבבלי משום פשיטותא דירושלמי (הנ"ל)

עכ"פ פשוט הוא דכל הני סוגיות דירושלמי כלאים הנ"ל. שהוזכר הרכיב עכו"ם אע"ג שאין ישראל רשאי ליעשות כן, בהרכיב עכו"ם בהיתר קא מיירי, וממילא גם הא דירושלמי ערלה ג"כ בהיתר קא מיירי, ולא מצינו חיוב ערלה בנטיעת איסור כלל, יהי' הטעם או מצד דאינו ברבעי או מטעם דא"ז נטיעה שדברה בה תורה, דהתורה אמרה: „ונטעתם“ בהיתירא מיירי, ע"כ איסור אינו בכלל, והדעה נותנת דהיינו טעמא דירושלמי סוטה דפירות עבירה אינו ראוי לרבעי, דא"ז המצוה שדברה בה תורה. וי"ל דמטין הדברים לפי דברי רשב"ם (בב"ת המובא לעיל אות...) לענין כל הראוי לבילה בילה מעכבת בו, ולפ"ז גם מטעם זה אין שייכות לקיים מצוה בדבר הנולד באיסור במקום שהצריכה תורה צורה ידועה מצד החפץ, כה"ג דאתרוג, דהתורה לא כונה ע"ז האופן, דלא דברה ברשיעי שעוברים עד"ת, א"כ הוי ממש כמין אחר

מג) והנה נטעם זה דהוי כמין אחר מצד שנעשה בו תכונה שבודאי לא דברה תורה בכה"ג, וכן הטעמים האחרים של פסול מורכבים שכתבנו לעיל מטעם תערובות הלימון שבו, וכל כיו"ב, הי' אפשר לכאורה לדון בהם עפ"ד