איתן האזרחי פ

יום טוב. ועוד בו שלישיה דאין לו לדחות היום תענית לתעניתו לאחר חודש ניסן שהרי הב"י הביא בשם הזוהר וגם הרשב"א בתשו' שצריך להתענות מיד וכ"פ בש"ע סי' רפ' ס"ז לכן עפ"י הדברים האלה נראה לי עיקר להתענות מיד אף בא"ח של פסח או סוכות בפרט לדעת בעל תה"ד סימן רע"ח יש להתענות תענית לתעניתו. אף בי"ט שני אף שהב"י לא הסכים לזה להתענות בי"ט של גליות אבל באיסור חג כ"ע מודים דיש להתענות מיד. כדי שלא יתעכב לבקש סליחה ומחילה על בטול עונג שבת וי"ט כמ"ש כנ"ל הלא זה דברי אהובך נאמן בברית אברהם הכהן

סימן מג יושבי על מדין הולכי על דרך סלולה דרך הקודש יקראו לה להעמיד ארץ במשפט ונבנתה העיר על תילה. לייסר בשוטים המשיבים על הקלקלה יצא אש קנאה ומצאה קוצים כסוחים נתנה לאכלה שלא ישובו עוד לכסלה: לגדור פרצת הדור המה יעלו בתחלה. אל דבר ה' חרידים המה השרידים אשר ה' קורא המה האלופים מנופים ויפים מנהיגי ארץ ומוקדמי הקהלה קדישא דק"ק לבוב יהיה אלהים עמם ויענה את שלומם ולמלכם בראשם המאיר לארץ ולדרים מכבד אלהים ואדם באורים ראש המדברים: ה"ה הגאון הגדול נר ישראל. דגל אוריאל כבוד מוהר"ר מאיר יצ' ה' אתו את הברכה

הנה לשלום מר לי מר לבי יתמרמר וריחי נמר: חטא ישראל לרע הומר בנים אינם מהוגנים עלפו בראש חוצות כתוא מכמר אשר קם איש על רעהו והרגו במזיד מה אדבר ואומר על המעשה מכוער וזר אשר הלך העורב אל הזרזר ואימא לפני מעכ"ת גופא דעובדא היכי הוה אחד מבני ברית קהלתינו הקדים לפתח חבירו באישון לילה באיזה קטט והנה גם האחר קם כנגדו בחרב שלופה בתחלה והכה אותו פצעים ואח"כ קם עליו בעץ הראוי להרוג בו והרגו רחמנא ליצלן על אתר. ולא היה מתערב שום זר בתוכם רק בן ובת של הנהרג והיו רוצים להציל את אביה' והנה הרוצח הכה גם את הבן שעדיין לא הלך יפה על משענתו מכח מכה. וגם הבת ברחה לפניו כי ראתה כי אזלת ידם. ומחמת החשיכה לא נתערב שום זר בתוכם להבדיל ולהציל את הנרדף ומפני קול ענות גבורה שיצא' מפי בן ובת והבת צעקה בעיר: ובאו ערלים לקול השמועה עם רב והאלקים אנה לידם שיבוקש את הרודף ע"י הערלים והגואלי הדם להבדיל כי מצאו אותו הרוג לפניו ויכהו על השל ועדיין עמד עליו להכותו מכות אכזריות אשר לא עשה כזה שום גזלן עתיקא בעולם: אוי לעינים שכך רואות ולאזנים שכך שומעות: והנה הרוצח ברזל באה נפשו וישימו אותו במשמר הערלים להבדיל והגואל הדם בשמירה מעולה באופן שלא ניתן לו מקום כלל לפליטה. ויתר הדברים על שרשן יגיד למעלתכם מוביל כתב זה לשכנו תדרשו

והנה עתה באתי בשאלות מה יהיה משפט האיש ומעשהו כי באמת האיש הרוצח מוחזק ומפורסם לנו לאיש רע ובליעל ורוע מעללים וקצת ממעשיו אגיד לכם רשום בכתב אמת כי זה שנה שעבר עשה כמעט מעשה כזה אשר הכה אשתו פצעים ומכות רבות המספר אשר נפלה למשכב זמן ארוך וכל העולם כמעט אמדוה למיתה ממש: וכאשר שלחנו אחריו השלוחא דבי דינא השמש שלנו לבא אל המשפט על המעשה ההוא והנה הוא הלך לסטרא אחרא ממה שהיה לו לילך למערב והוא הלך למזרח לרחוב אחר לצד הטומאה בית ע"ז ממש ואמר לו השמש אנה אתה הולך והשיב לו וכי סבור אתה שאלך להאב"ד הנה אגיד לך הרשום וחתום על לבי מה שהיה בדעתי ובמחשבתי מזמן ארוך עתה בא העת להוציא את מחשבתי לפועל כי אלך אל הגלח וזה לשונו בלשון אשכנז איך האב לאנג אין זין גיהאט וויל איך איצונד טון איך וויל גיין צום גלח עכ"ל וכראות השמש כזאת רץ מפניו והגיד לנו התשובה הצריכה תשובה וכפרה ובכן בעת ההוא משכנו את ידינו מלעשות עמו דבר כי יראנו מפניו אך בסוד אמרנו להשמש להבדילו מבהכ"נ מכל דבר שבקדושה.: וכן היה בעינינו לפוסלו מעדות ולכל דבר כזה והנה גם עתה יצא העגל הזה מן הפושע הזה ר"ל: ועוד אגיד לכם ליום המחרת לאחר הרציחה אמר בפני רבים הנכנסי' והיוצאי' בפה מלא בל"א וז"ל וואש דא איז דעם נהרג גשעהין דאש האט גזאלט גשעהן דעם שמש עכ"ל כי כן היה המעשה קודם שהרג לנהרג ה"ל כמעט שמה קודם זה הקדים עצמו לפתח בית השמש באישון לילה ודפק על החלונות של בית השמש בעץ ארוך וגדול ואמר להשמש למה הכנסת לביתי הקבצן המשוגע. אך השמש שמר פתחו והחלונות ולא השיב לו דבר רק כמתנצל לפניו ובכן הלך לדרכו דרך רעה חפר גומץ בו יפול הנה מזה נראה שחישב דוקא לעשות רציחה מן הבא לידו בר מינן. והנה כבוד מעכ"ת דרשו מעל סיפר דברים של הנוכחי מוכ"ז משפט האיש ומעשהו

והנה לדעתינו לפי ראות עינינו אין מקווה מן האיש הזה שום תשובה ראויה כלל כי כל אמריו ודבריו היוצאים מפיו כדרך הגוים באמרו הנני נתון לפניכם שלחו אחר התליין ויתיז את ראשי בסייף כי המשא ומתן של האיש כל ימיו תוך וואלח"ייע. ואף אם אולי יאמר אעשה תשובה לדעתינו הוא רשע ערום וד"ל

והנה אדון לפני אדוני מאור עינינו בקרקע בדין זה: אחר שידענו ודרשנו מעל ספר שמעשה כזה נעשה בימי הגאון מהר"מ מלובלין: כאשר מבואר היטב בתשובותיו בסי' קל"ח והנה תוך הויכוח בתשובותיו ההיא מצאתי ראיתי שתלה זיינו בקצת ענינים: לכן הוכרחתי לסדר לפני מעלתו מעשה האיש לברר מזה גם נדון דידן: כי הרב הגדול ה"ל כתב שם דף ק"ו ע"ב אחר שהביא דברי ר' נטרנאי גאון שבטח"מ סי' תכ"ה וז"ל א"ל דר"ל דכשיחיד לבד פרוץ כו' אלא ה"פ היכא שלא יגיע מזה פירצה לרבים כי אם ליחיד לבדו כו' אבל היכא שמגיע מזה פירצה לרבים אפילו היכא שלא היה פרוץ בה כבר. אלא אותו יחיד לבדו כו' ע"כ לשונו

הנה משמע מדבריו אפילו היכא שמגיע מזה פירצה לרבים. עכ"פ צריך שיהיה אותו היחיד פרוץ בה כבר מדכתב שלא היה פרוץ אלא אותו יחיד לבדו משמע באותו עבירה דווקא צ"ל היחיד ההוא פרוץ והנה בנ"ד כבר כתבתי לעיל שהכה את אשתו מכות מות ממש וא"ל דבשביל זה לא מקרי פושע להאי עבירה דמכות אשתו קיל לי' ז"א שהרי כתב הר"מ הובא במרדכי וכ"כ רש"ל ביש"ש בפ' המניח בבית ך"א וז"ל שם ואם היה בא לפנינו מעשה כזה שהאשה קובלת על אישה שמכה אותה היינו מחמירין מאילו היה מכה איש אחר מטעמים דפרישנא עכ"ל והוסיף רש"ל שם וכתב ועוד שחמור הכאתה שהרי חמור דינה לענין תשלומין יותר מאשר חבלו בה אחרים ע"ש א"כ אם בחמור עשה כך למה לא נדון אותו לפושע ולרשע בדבר הקל מזה וכן יש לדייק מן תשובת הרמב"ן בסי' ק"כ בההוא המכה את אשתו עיי"ש אך יש לקצר מרוב טרדות ובהלה רחמנא ליצלן גם א"ל אע"פ שבאמת דין הכאתה חמור אעפ"כ לאינשי לא משמע להו הכי כדאמרינן במס' ב"מ לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו וכ"כ התוס' פ' המניח ד"ה וחכמים וכ"כ הרא"ש על הא דשטר מוקדם כו' וחכמים אומרים גובה את הקרן דלאינשי משמע להו דלא תשימון עליו נשך במלוה ולוה וערב ע"ש ע"כ כאן א"א לומר כן שהרי הר"מ שאסר הכאות אשתו מביא ראיה דמספר כתובה נלמד שקיבל עליו לכבדה ואנא אפלח ואוקיר וכו' לכבוד ניתנה ולא לבזיון עכ"ל הר"מ שם. וא"כ כיון דאנן קיי"ל שהבעל לא יוכל לומר עם הארץ הייתי ולא הבנתי מה שנכתב בכתובה כדאיתא בש"ע ח"מ א"כ ידע שפיר שמחויב לכבדה וק"ו שלא להכותה