איתן האזרחי עו

החיצון החזיק בו דרך דירה לא שייך לטעון חזקת תשמישו דלא שייך חזקת תשמישין של קפידא אלא בחצר וכדומה לו שאין מחזיק בו דרך דירה וזה יותר מחוור בעיני ואיך שיהיה כוונתי בראשונה מבוארת בעצמה ויבין אותה כל מי שיש לו מוח בקדקדו אלא שכמדומה שהאיש הזה אהבת הניצוח או אהבת התועלות מסמים את עיניו ולא היה ראובן רא"ה לאותו מעשה כו': חסר כאן מעט

סימן לט חדשים מקרוב באו והתפשטו בארצינו לאסור האתרוגים. שקורין גא"רצי באמרם שהם מורכבין מלימון ולא חזינין רבנים קשישאי דעבדי הכי ושאלתי את פי חכמים שבדורינו מה ראו על ככה ומאין הגיעו להם לאסור ולא פירשו אחד מהם ואין מגיד לי ודבר זה אינו מפורש בתלמוד בבלי וירושלמי ולא משתמיט א' מן הפוסקים המורים המפורסמים הראשונים והאחרונים להזכירו אמרתי בלבי אם איתא שהיה צד פקפוק ונדנוד איסור איך לא שם אל לבו א' מן המורים לפרש האיסור כמו שפירשו והאריכו בערלה ובשביעית וכדומה להם אמרתי וודאי דכחא דהתירא עדיף ושמתי אל לבי לעיין בדברי חכמי התלמוד ומפרשים וראיתי לרש"י ז"ל שכתב בפר' משוח מלחמה מרכיב שנוקב באילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו האילן שניטל ממנו לפ"ז אתרוג המורכב בלימון נושא מין אתרוג ואין חשש איסור וצ"ע הא דאמרינן בירושלמי בפרק קמא דכלאים אין מרכיבים זתים ברכב של תמרה מפני שהוא אילן באילן ר' יודין בעי ולית הדא פליג על ר' לוי אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זתים סביב לשולחניך מה זתים אין בהן הרכבה אף בניך לא יהיה בהם פסולות הא מכלל שיש בהן פסולות שנייא היא הכא שהיא עתיד למתקה. ע"כ הירושלמי משמע שאר אילנות שהרכיבו משתנים פירותיהם ע"י ההרכבה ואפשר דשאני זתים שאמר שהוא עתיד למתקה ואינו משתנה כלום משא"כ בשאר אלנות שמקבלין מן המורכב וטעמו עומד בו ואם נוטל ממנו ייחור יוצא ממנו מין אחר והכי תני שם גוי שהרכיב אגוז על פרסוק אע"פי שישראל אין רשאי לעשות כן נוטל ממנו יחור והולך ונוטע במקום אחר. מה נפיק מנהון קדרים פרסקין דהוי כעין ממזר משא"כ בזיתים ומוכרח הוא לתרץ כן דאל"כ תקשי ירושלמי דידי' אדידי'

והנה אתרוג זה אע"פי שהוא מורכב בלימון ומקבל קצת טעם מלימון מכל מקום נושא אתרוג ויש לו צורת אתרוג ודר באילן משנה לשנה ואין מכחיש בזה: והתורה אמרה פרי עץ הדר הדר באילן משנה לשנה ולא ידעינן שהוא אתרוג אלא ממה שהוא דר משנה לשנה באילן ואין שום פרי אחר עושה כן וכן פי' בפ' לולב הגזול אהא דקאמר הגמ' ואלא לר"י הא דכתב הדר ההיא שדר משנה לשנה באילן ופיר"שי מהכא שמעינן דאתרוג אמר קרא דאין פרי אחר עושה כן ע"כ פיר"שי ז"ל וכן פירש"י בחומש

והנה אתרוג זה בטעמו ובריחו ודר משנה לשנה באילן ואין להסתפק באלו גארצי"ן המובאים לארצות אלו שיוצא בהן ומברכין עלייהו דאלו היו מין אחר לא היה דר משנה לשנה באילן דכלל גדול אמרו הדר באילן משנה לשנה אתרוג הוא ולא מין אחר ועוד יש לדקדק מגמרא להביא ראיה לדברי תניא לא מצא אתרוג לא יביא פריש ולא רימון ולא דבר אחר מדנקיט פריש ורימון ולא אמר ולא יביא אפי' מורכב ש"מ דיצא במורכב והכי דייקי תוספות מדנקיט פריש ורימון ולא נקיט פסול משמע אם לא מצא אתרוג כשר מברך בפסול אע"פי שכתבו התו' דיש לדחות ופי' הרא"ש דנקיט פריש ורמון לרבות' אעפ"י שהוא הדר ושלם להכי לא נקיט פסול עכ"ל א"כ כ"ש ה"ל למנקט מורכב שהוא הדר ושלם ודר באילן משנה לשנה והוי רבותא טפי מפריש ורמון אלא וודאי אי לא נמצא אתרוג כשר יוצא במורכב ומברך ועוד דפריך בגמרא לא יביא פריש ורימון פשיטא ואי מורכב בכלל דבר אחר מאי פריך פשיטא טובא אתא לאשמיענן דאפילו הוא הדר ושלם ודר באילן משנה לשנה אפ"ה לא יביא דעדיין לא מסיק המקשין דנפיק חורבא מניה. אבל אפריש ורמון פריך שפיר דאע"פי שהוא הדר ושלם מ"מ דבר אחר הוא ואינו אתרוג מכלל דמורכב כשר ומברך עליו

אחר זה בא לידי תשובה מועתקת מתשו' החכם השלם הגאון מוהר"ר משה אלשיך והפריז מאוד באריכות דברים להפליג באיסור המורכב חבילות חבילות להחזיק בדבר והרחיב בדברים שאינם נוגעין אל הכוונה: לכן אמרתי להשיב על דבריו הנראה בעיני

תחלת דבריו וראשית מאמריו כתב ואם הרכיב יחור

של לימון באילן אתרוג לא קא מיבעי' דהא יחור ההוא אינו מוציא אלא לימון כדברי הגנני' וכמ"ש רש"י ז"ל בפ' משוח מלחמה כי קא מבעי' הוא איפכא. שהרכיב יחור של אתרוג בלימון שמוציא היחור ההוא דוגמת אתרוג ואין הפרש אלא שהמיץ בתוכו מרובה משא"כ באתרוג והקליפה שעליו עבה מאוד וכו' ובסוף דבריו אתרוג בטילה, לגבי לימון והוה כולא לימון והביא ראיה לדבריו ומעתה הרואה דבריו יתמיהו אם צדקו יחדיו דברי רש"י ז"ל והגננים כדברי הראשונים באשר אתו האמת מכלל דליכא אחרונים ואם אמת דברי האחרונים שהאתרוג בטל בלימון והוי כולא לימון לא צדקו דברי הראשונים וסברתו סתרי אהדדי וא"צ ביאור לזה אם נאמר שלא נושא הענף רק מאותו מין של הענף לענין מה יהיה האתרוג בטלה לגבי לימון וא"ת הענף בטל לגבי העיקר. א"כ למה אמר לא קמבעי' יחור של לימן באתרוג שהוא פסול ואין יוצא בזה המין הא בטלה לגבי העיקר ולהרחיב עוד הדבור הביא דברי הר"ן במסכת ר"ה עלה ה' דתניא התם א' הנוטע וא' המרכיב וא' המבריך חייב בערלה ואלו בספרי תניא ונטעתם פרט למבריך ומרכיב לא קשיא דהאי במרכיב באילן הנטוע למאכל ומש"ה לא נהגי ערלה בהרכבה דקיי"ל ילדה שסבכה בזקנה בטל כדאי' בפ' משוח מלחמה אפי' ילדה בילדה נמי לכי מטי ג' לילדה ראשונה שני' נמי שרי וה"נ מוכח התם והא דהכא בשנטע הראשונה לסייג ולקורות לפי שאין בראשונה ערלה כלל אין זו בטלה כלל לגבה וכן פירש"י ז"ל כדעת הר"ן הרי בפירוש שנתבטל היחור לגבי האילן והיא גמרא ערוכה וכן ר' שמשון בפי' המשנה כתב כן וא"כ ה"נ בטל הענף האתרוג לגבי לימון וכאלו כולו לימון והתור' אמר' אתרוג וליכא עכ"ל החכם ה"ל. ואתפלא בזה החכם מי לא ידע בכל אלה שילדה בטל לגבי זקנה מה שנא' בהדיא בתלמוד בפ' משוח מלחמה ומה לו לר"ן ולרש"י ולר"ש אם לא להרחיב הדיבור אבל לא כאשר עלה לפניו. כי לפ"ד בטל טעם של אתרוג בלימון ובטעם תליא מלתא ואין טעמו מוטעם: והוא טעם לפגם כי מה שנאמר בגמרא בטלה היינו משום שהזקנה היא עיקר והילדה בטל' לגבה כהא דאמרינן בירושלמי פ' איזהו עריס מה בין אילן סרק מה בין אילן מאכל אדם מבטל אילן סרק על גפנו ואין אדם מבטל אילן מאכל על גפנו והכל במחשבה תליא מלתא וכן אם נטע קמייתא לסייג ולקורות אע"פי דילדה בזקנה בטלה כה"ג לא בטלה משום דאי ממליך עלה בת מיהדר היא וכן פירש"י ז"ל בפ' משוח מלחמה אפילו ליחור של זקנה מכיון שנתלשו והרכיבו ילדה קרינן ובטלה לגבי זקנה ועוד דמקשין תוס' במנחות פרק ר' ישמעאל למה נקיט ילדה דכך שוים יחור. של זקנה שסבכה בזקנה פי' דה"ל למנקט סתם יחור שסבכה בזקנה בטל ותירצו דלא הוי ידעינן לענין מה בטל. אם לא היה מפרש בהדיא לענין ערלה אבל השתא דנקיט ילדה מוכח מלתא דלענין ערלה קאמר עכ"ל התוספות והשתא אי כדעת החכם שהטעם בטל למה לא הוי ידעינן לענין מה בטל שכתבו התו' לכל דבר הוא