איתן האזרחי עב

ובבנין חדש אשר עשה שלא יכול ראובן למחות ביד כל דרי ביתו מלהשתמש בחצר בכל התשמישין הנז' כי הבנין חדש נבנה זה שנים רבות קודם שבא הבית ליד ראובן ותמיד כל דרי ביתו נשתמשו בחצר בכל התשמישין הנז' ומה שכתב ראובן כי שמעון לא יכול לטעון חזקה בשביל אחרים ואין אחרים טוענין שלקחו טענה של כדי הוא דגם בני ביתו אינם טוענים שלקחו ואנן לא משווינן לשמעון ולא לבני ביתו מוחזקים אלא הכי הוא דאמרינן מאחר דשמעון וכל ב"ב נשתמשו בחצר שני חזקה והבעלים לא מיחו בידו הוי חזקתו חזקה וטועני' בעדם שמא הקנו או נתנו לו הבעלים מקום בחצר שלהם להשתמש בו בכל התשמישים ה"ל הוא וכל דרי ביתו ושמעון הוא הוא המוחזק בכח ורשות שיוכל להרשות לכל דרי ביתו להשתמש בחצר בכל התשמישים ה"ל. וקרוב לשמוע כי מה שפירשו בשטר חלוקה שכל א' יוכל לבנות בחלקו כאוות נפשו שלכאורא לא היו צריכין לפרש זה אלא המה ראו שבעל החצר היה יכול לעכב על חבירו שלא יבנה בנין חדש ויוסיף דיורים. כדי שלא ירבה עליו הדרך בחצירו וישתמשו גם הם בכל התשמישים הנ"ל ע"כ הוצרכו לבאר שכל א' יוכל לבנות ולהרבות דיורים שלא יוכל בעל החצר לטעון שהוא מרבה עליו הדרך וכיוצא בזה הביא הקא"רו בח"מ סי' שט"ו מתשו' הרש"בא וז"ל ראובן משכון עלייה מחצירו לשמעון לזמן בנכייתא והתנה שלאחר זמן יהא רשות בידו לתבוע חובו או לדור בו סייעתו והוא או למשכנו או להשכירו למי שירצה ואחר זמן המשכונה נפטר ראובן וכו' והאפטרופס טוען שאין לו רשות להשכיר אלא לבעה"ב א' שלא יהא לאותו בעה"ב סיעה גדולה יותר ממה שהיה לשמעון בשעת המשכונה תשובה הדין עם שמעון לפי ששורת הדין אפילו בלא תנאי יכול הוא להשכירו או למשכנו אפילו תוך הזמן וכו' א"כ מה התנאי הזה עושה וכו' עד אבל עכשיו שנתן לו רשות הוסיף להשכירו לכל מי שירצה אפילו לסיעה גדולה ע"כ לענינינו: והאי עובדא דומה לנ"ד: אלא דאולי הוצרכו לבאר התוס' בנין בשביל דבר אחר נעשה ממנו כתבתי טענה זו לעשות סמוכות לדברי הדיינים לרווחא דמלתא אל מה שהאריך ראובן בטענותיו ולא נתפרש בשטר שיהיה לשמעון כח ורשות בב"ה והבאר ודרך בחצר ואולי היה דרך שאלה ובמה שסתמו הדיינים בכל זה מפורש באר היטב בשטרות ונתווכחו במשמעות הלשונות ובויכוח שהיה ביניהם בענין הקנינים ואם יש בהם כח להקנות על ידם דבר שאין בו ממש ובכן הויכוח הזה ובנמשך ממנו לא אשים דברתי כי אחרי שבררתי בבירור שאין אחריו ברור דחזקת שמעון בכל התשמישין ה"ל הויא חזקה מעליותא יהיו דבר שפתים במשמעות לשון השטרות ובכל הויכוח ה"ל אך למותר: מלבד כי קצר לי מצע הזמן מהשתרע: ולא אוכל להרחיב בהם הדיבור כאשר עם לבבי אשר על כן לא שמתי מגמת פני כי אם לברר דשמעון הוה מוחזק כי זה הוא היסוד והשורש בנ"ד ואינך כולהו סעיפים וענפים המסתעפים ממנו: על מה שנתרעם שמעון על מה שפסקו שבכל פעם שתהיה הפתח פתוחה זולת לעת הצורך יענש בקנס זהב סגסי וכבר מחל ראובן על זה הקנס כמבואר בשטר פשר שנעשה ביניהם לא אדע להשיב דבר כי לא ידעתי אם נתן רשו' אל הדייני' בין לדין ופשרה כי דבר זה אין ספק כי לא תחייבו שורת הדין ולבי מאמץ כי החכמים השלימים האלה שנתיישבו לדיינים בק"ק ההי' יש להם כח לפסוק ולעשות לפנים משורת הדין ולמגדר מלתא כפי טבע העסק אשר הם דנים עליו ע"כ לא אהרהר אחריהם ואיישר דבריהם גם בזה: וזאת היא השגת מהרי"ל על פסק הגאון מו' יודל

סימן לז עם כי החכם אמר אין כל חדש תחת השמש הנה כהיום ראינו ושמענו דבר חדש אשר לא היה עד היום וגם לא מצאנו כדבריהם לפנינו ואבותינו לא ספרו לנו כי פסק האלוף דינו חולק על הדיינים שנתנו מקום לדין הזה ונגדי ולא היה חולק לטענה כזו מפני שהוא זה דבר ברור נבנה על יסודי עולם ה"ה הרשב"ם ותוספות והרא"ש ז"ל והטור ומהר"מ במרדכי ולא מצינו למו חולק. והנה הוא בונה מגדול פסק שלו על י"ל ועוד י"ל ועל עוד י"ל וכולם הם יש מאין וכי דבר כמו זה ראינו וכי על שינוייא נסמוך וניקום ואין לו ראיה להוציא מחזקת בעלים. והמחזיק צריך להביא ראייה ברורה ואלו היה אלו י"ל כדי להעמיד הקרקע בחזקת בעלים היה זה אפשר אבל להוציא מן הבעלים לא ואין לו ראיה משום פוסק במחילה מכבודו לא מצינו כזה כזה כלל ואני אקח א' מן הראייות שעליו בנה יסודו לפסוק אף נגד הדיינים ועלי ובזה אברר כי הפסק הזה ראוי שיובא לפני בעלי תריסין והעיד בעצמו כי אני בניתי יסודי על דבר זה וגם הוא בנה על זה חוזק ראיותיו ופסק שלו להוציא ממון מיד בעלים ודבר זה יסוד שלו כי הקשה על הרשב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל והטו' עמודי ההורא' שמה' תצא תור' לישראל משנה מפורשת שגורה ומצוייה בפי תנוקות של בית רבן: היא המשנה פ' חזקת הבתים ומשם הוכיח ששייך חזקה אף אם לא היה משתמש המחזיק רק עם הבעלים וזהו ששנינו היה מעמיד בהמה בחצר ומפירוש רשב"ם עצמו הוציא האש ושרף ביתו היא שיטת הרשב"ם ז"ל שהוא בפ' חזקת הבתים ג"כ ואיך יהיה דבר כמו זה כי לא שכחה הוא להרשב"ם ז"ל מדבר שהוא באותו פרק: גם אין לומר דסמך אי"ל שכת' האלוף ה"ל אף אם לא כתב אלא י"ל א' הלא אשר ראה פי' הרשב"ם ז"ל בכל המסכתא שמדקדק לפרש כל מלה ומלה ואיך לא יהיה מקשה ומפרש דבר שהוא סתירה מבוארת כמ"ש הפוסק שהוא סתירה מבוארת על פי' הרשב"ם ז"ל והוא כתב שלש י"ל שנקנה בהם הפסק וקיי"ל דאין ברירה לבני אדם על הרשב"ם ז"ל לפרש איזה דרך נלך בא' או בשלשתן. כי לאו כל העולם יודעים שהרי הדיינים טעו בו ונתנו מקום לזה ולפ"ד שא' מני אלף ורבבות לומדים לא ימצאו א' מג' דרכים אלו שעליו בנה חיזוק פסק שלו ואיך לא נתן הרשב"ם לפ"ד קושי' דידי' אדידיה שלכך בא הרשב"ם ז"ל לפרש ולא לסתום והנה כתב האלוף והנה אין לדחוק כו' הנה האדם אשר רואה דברים כמו אלו יש לו להכות כף אל כף גברא רבא כמו זה יאמר דברים כמו אלו שאמר ואין לדחוק ולהליץ ועוד אמר שהסברא בעצמו דחוקה ורעוע והרי כל המתחילין בעיון ללמוד שיטת הלכה אינם מבינים רק כך וא"א לומר אלא כך ואיך כתב שדבר זה הוא סברא רעוע כי כל ענין שיטת ההלכה לפי שהיה מיחד מקום לעצמו ומי שהעמיד תנור וכירים ובהמה עצמו בחצר שיש בו דין חלוקה ולקח לעצמו ומשתמש שבשביל כך נעשה המקום הזה מיוחד אליו ומה יהיה מועיל אליו מה שמשתמשים הבעלים בשאר חצר וכי אין עשוי למכור מקצת חצירו וכי אם החזיק בחצי שדה לא יהיה מועיל אא"כ החזיק בכל השדה והא בפרק חזקת הבתים אמר רבא החזיק בכל השדה חוץ מבית רובע: ואם כן מה מועיל שנשתמש בשאר החצר לדבר זה שהחזיק במקום מיוחד בחצר וכי דבר זה דומה למי שאומר נשתמשתי עמך בבית בעצמו אף על גב שלא עבר רק דרך עליו סוף סוף באותו בית נשתמש עמו לבעלים לפ"ד הרשב"ם ז"ל והתוס' והרא"ש והטור אע"ג שהיה למחזיק דירה כיון שהבעלים נשתמשו עמו כמו שהי' דרכו עליו העוברים דרך עליו גם כן נקרא זה דירה כי אין נקרא חזקה רק שתהיה מבוררת לעצמו של המחזיק לכך אמר ליה בהך לישנא זיל ברור אכילתך כלומר שצריך שתהיה החזקה ברורה לגמרי וכן פי' רשב"ם ז"ל בפי' ע"ז ז"ל שצריך להביא עדים שהחזיק חזקה גמורה עכ"ל. וכיון שצריכין שיהיו מעידין עדי המחזיק שדר בו ג' שנים בימים ובלילות עד שיהיה חזקה ברורה ה"נ צריך שתהיה חזקה גמורה הלא אין נוגעין ואין פוגעין ביחד אף בדרך ר"ה שהוא י"ו אמה אין פוגעין ואיך כתב וז"ל אם באנו ללמוד וכו' וכ"ש כשנשתמש בחצר חבירו אחד מן המשתמשים הנז' במתניתן שהיה לנו לומר דלא הוי חזקה כיון שהבעלים יש להם דרך בחצר ומשתמשין בו כל מיני תשמישן עכ"ל והרי אלו דברים אין להבין אותן כלל