איתן האזרחי נה

ועוד דכאן אפילו אביי מודה שהעידו שהוא בר אחוה דירמיה דהוה ממש כמעשה דיצחק ר"ג בר אחתי' דרב ביבי דכתבו כל הפוסקים דהוי כאלו הזכיר שם אביו ולפי מה שפירשנו בהאי מעשה אפילו אביי מודה ואפי' בלא פי' זה שפירשנו אף אם נפרש דפליגי בהאי מעשה הלא הלכתא כרבא לגבי אביי. אבל בפי' שפירשנו הוא פירוש אמיתי דכ"ע מודים בזה בהאי מעשה וחמי הגאון הגדול מוהר"מ ז"ל בתשובותיו סי' קל"ב פוסק להתיר אף אם לא הזכיר רק שמו לבד ועפ"י עדות האחרון הר"ר יהודא שהעיד אין לפקפק כלל בהיתר אשה זו דהזכיר שמו ושם אביו ושם עירו ושהוא בעל האשה זו ומה שלא אמר קברתיו אף שהוא בשעת מלחמה כבר כתבנו שמחמת זה אין לפקפק להתיר אשה זו לפיכך פשוט הוא בעיני שהאשה זו מלכה בת הנעלה ר' זעלג שמש היא מותרת להתנסבא לכל גבר דיתצביין ושלום על דייני ישראל כ"ד יום ו' לסדר ולהורות נתן בלבו ת"ט לפ"ק נאום הצעיר יוסף בן לא"א מו' אליקים הנקרא גען זצלה"ה חונה לע"ע בק"ק לבוב חוץ לחומה

סימן כג בשריותא דהאי אתתא מרת מלכה בת ר' זעלג אף שיש בכל אחד עדות בפ"ע תיוהא בעדות כמו' אלחנן וכמ' משה בשני עדות אלו לא נתבאר שמת בודאי רק ממש בדדמי שדן בשכלו מאחר שלא נמלט גם א' בוודאי מת וכן בעדות מרת אסתר שנזכר שנהרג גם כן יש בו תיוהא שלא נזכר בו קברתיו וכן בעדות ר' יעק' שצועק להצילו ולא שעה אליו ואל צעקתו ולא הגיד שמת בוודאי מ"מ נראה מדברי הפוסקים אפילו לאותן רבוותא. דסבירא להו דבעינן קברתיו נידון דידן שבתוך העדות יש שם כמה כפולות בשפת יתר מען האט אים דר שלאגן וחזרו ואמרו מיר האבן גזעהין וויא ער איז גליגין טויט ומודים אותו רבוותא דסביר' להו דבעינן קברתיו אף הם סבירא להו דלאו דווקא קברתיו אף שלא נזכר בעדות שם אביו ושם עירו וגם נראה לי בנדון דידן שסגי מאחר שנזכר בעדות מקראטניצע וידוע שלא יצא מקראטניצע רק ר' ליב ה"ל סגי אף שלא הזכירו שם אביו ובצירוף שאר עדות שאמרו שאותו רבי ליב היה חתן רבי זעלג ע"כ נראה לסמוך על עדות זה. שהאשה מרת מלכה בת רבי זעלג שריא לעלמא ומותרת להנשא

אך מכל מקום אומר אני שיש לאשה זאת להמתין שלא תנשא עד אחר חצי שנה עד ר"ה ת"י לפ"ק שיהיה אז נשתקע שמו אם היה בחיים ונמלט מתוך הגזירה בוודאי בזמן כזה היה נתפרסם איה איפוא הוא אם הוא בעולם או במדינה אחרת ע"י עוברים ושבים יתגלה. כ"ד הצעיר מאיר בלא"א מו' אברהם ז"ל

סימן כד נדרשתי ללי שאלו ובקשו לחוות דעתי הקלושה בשריותא דהאי אתתא מרת מלכה בת רבי זעלג שמש דח"ל: והנה לענ"ד הקצרה לא יש פקפוק ונדנוד לאיסורא לדעת כל הפוסקים והיינו אף דלפי עדות הראשונים אין למידן התירא. אך על פי שנים עדים אחרונים יש ללמוד כח דהתירא וזה יצא בראשונה. אחת היא אסתר בשם גיסתה.. והנה זאת אומרת איך שהיא ראתה שר' ליב נהרג ומת והזכירה גם שם עירו שהיה מקראטניצע ואף שלא הזכירה. שם אביו מ"מ לית דין צריך בשש וחשש וכיון דהזכירה שם עירו ושמו דא"צ להזכיר שוב שם אביו.. וכן משמע מכל הפוסקים שאינם חולקים כ"א מה שסבירא להו שצריך להזכיר שם עירו אף על פי שמזכיר גם שם אביו וכך כתב הב"י בספרו בד"ה דגם הרא"ה ס"ל שצריך להזכיר שם עירו וכ"כ הרי"ו וכ"כ בתשובת בן לב ח"ג ופסק להלכה למעשה שצריך להזכיר שם עירו אבל אם מזכיר שמו ושם עירו נ"ל דכולייהו מודי דאין צריך להזכיר שם אביו מדלא מצינו שחלקו בדבר זה:. והטעם נ"ל שמן הספק אין למיחש כלל שיהיו שני אנשים ששמותיהם שוות בעיר אחת והלכו שניהם משם כי בוודאי קלא אית להו והיה נודע כדי להעמיד בוריו', ובפרט לדעת רבא דפליג אאביי דבשלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון דלא חיישינן והלכה כרבא. מה שאין כן כשאין מזכיר עירו אז יש לחוש אע"פ שמזכיר שמו ושם אביו שמא הוא הנהרג מעיר אחרת אשר לא נודע ולא יוודע לעולם. לכן הפוסקים חולקים אף בדבר זה

גם את השני נראה לי שנדון זה ממש הוא כעין מ"ש בתשובת הרא"ש מביאו הטור סי' קי"ד ז"ל תלמיד אחד שמו רבי שמואל מסל"ת אמר תלמיד חשוב אשכנז שפירש מכאן ושמו רבי אשר כו' ונפטר לבית עולמו כו' עד כדאיתא בשלהי יבמות כו' וסיים ז"ל אלמא אע"פ שלא הכירו אלא ע"י שסיפר לו שמו ושם מקומו התירו את אשתו כו' וכן בנ"ד שהגיד להם שמו ושלמד הנה אצלינו כו' עכ"ל... והנה עדיפא הנידון דידן כי האשה אסתר אמרה בשם גיסתה שראתה והכירה אותו שהרי זה לשונה דש ער איז גליגן טויט והרי הכירה שזה רבי ליב וגם הזכירה שמו ושם עירו. ושוב אין צריך להזכיר שם אביו כמו שהיה במעשה דרבי אשר שלא הזכיר שם אביו רק שמו ר' אשר וק"ו בנו של ק"ו להעד השני ר' יהודא שהעיד שהוא היה חתן ר' זעלג ואביו היה נקרא רבי פסח ובודאי שבנידון זה אין צריך לומר וקברתיו לכל הדעות הא' בהיות שם שני עדים כמו שכתב הטור בשם הרא"ש זאת ועוד אחרת דכבר כתבו הפוסקים דלאו דוקא דבעינן קברתיו אלא כל שאומר דבר שמשמעותו שבוודאי מת ולא אמר בדדמי כ"ש בנדון זה שאמרו בפירוש שראו וידעו שהוא מת לכן אין ספק שהאשה מלכה מותרת לכל אדם ומ"ש הרב הגאון ר"מ ואב"ד דתוך העיר שנ"ל שהאשה הזאת תמתין להנשא עד אחר חצי שנה כו' פן יתגלה ע"י עוברים ושבים אם הוא חי הן אמת אתפלא על פה קדוש וכי קצבה הוא נותן באלו הדברים שאין להם שיעור ולא מצינו שום פוסק להגביל זמן להיתרא או לאיסור' ובוודאי שהאש' הזאת מותרת להנשא מיד כדין שאר נשים המותרות לכל אדם ושלום על ישראל פי המדבר הצעיר אברהם בן א"א החסיד כמ' ישראל יחיאל כ"ץ זללה"ה ראפופרט יום ג' כ"א ניסן פרשת והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו

סימן כה שאלה מעשה שהיה כך היה חמשה שותפים נשתתפו יחד בשכירות מכס א' אשר שכרו מהגזבר על שלשה שנים ע"י א' מהשותפין אשר נכתב באוראנדי מהגזבר והניחו השותפין ששה אלפים זהו' מיד ותקעו כפם לאשר ולקיים בח"ח ובשד"א ודלא כאסמכתא ובכ"א המועיל והנה נכתב השטר שותפות כנהוג וגם נכתב שם שעשו שותפות כל זמן משך שותפות דהיינו כל זמן אשר ישכורו א' מהם מהגזבר אפילו אחר ג' שנים הראשונים והנה באלו ג' שנים התעסקו ביחד כל השותפי' כל מה שהי' באפשר להתעסק כל א' גם קיימו וקבלו השותפים את חלקם במתנות על פי החלוקה מהסוחרים אשר נתנו מתנות עד כלות ג' שנים ויהי היום לאחר כלות ג' שנים באו המוחזקים השותפים לחלק רווחים והנה קם מחזיק א' אשר נכתב באוראנדי ה"ל ולא רצה ליתן חלקו ברווחים באמרו שמיד בשנה הראשונה כשלא היו יודעים שאר שותפים אם יהיה ריווח או הפסד אזי אמרו לפניו שהם מוחלים לו הכל דהיינו שלא בקשו ממנו אלא את קרנם ורווחים מה שהניחו ושיקבלו את ממרמות שהם חתמו עליהם מה שקבלו על רווחים והמותר כל רווחים מחלו לו במחילה וטען ואמר איך שתקעו כפם אליו ע"ז וגם הביא עד א' הוא הסופר הנאמן שלהם איך שאמר ששותף א' אמר לפניו איך שימחול לו הכל רק שיקבל קרנו ורווחים כנ"ל אך שאינו יודע מי הוא השותף מהשלשה שותפים ושאר שותפים אינם מודים לו ואומרים שזה שקר מוחלט כי לא מחלו לו מעולם והראיה שעסקו כל מה שהיה