איתן האזרחי מז

גדול אשר עלה לפניו ולכן יעלה על נכון שמוכרח לומר שהיה כהן אשר עלה לראשון כיון שהיה שם כהן אחר

והנה מכל זה יביט נא מכ"ת בשורי אשר הוא הכל על נכון שלא יקשה שום דבר שיתורץ כל קושיותיו אשר הקשה ביום קדום. הלא הא' אשר הקשה על אותו העד למה הוזכר בעדותו והוכיח מצד שקרא אחריו לוי ולא הוכיח מדקרא אותו הישראל גדול ראשון ולא אותו כהן אחר: זה אינו קושיא כלל דאימא שהכהן מחל לו על כבודו אך לקרוא ללוי אחריו זה א"א משום הרואים שיאמרו אלו לא היה הקורא ראשון כהן לא היו לו לקרות ללוי שני כיון דאפשר לקרות לאותו הכהן לראשון והלוי לשני עולין כסדר כלומר דאפשר דאין יכול למחול אם יש שם לוי דאם יכול למחול על כבודו ולקרות התלמיד חכם שיעלה במקומו מה שאין כן להלוי שיעלה אחריו אין יכול למחול הכבוד מה שנוגע להלוי ולכן דקדק מה שקרא אחריו לוי מתיבת אחריו דקדק שקראוהו להשני ודווקא כשיש שם כהן אבל כשאין שם כהן כלל אז נתפרדה החבילה לגמרי ואז רשות ללוי לעלות לשני אף אחר ישראל וזהו אמת ונכון: ואין לומר אימא דגם הלוי מחל לאותו הישראל לקרות לפניו והוא יעלה אחריו זה אין בידו למחול במקום שיש חשש לבא לידי איסור שיאמרו על אותו שקרא לפניו שהוא כהן כי לא ידעו שמחל ותדע שהדין כן הוא דאין הלוי יכול למחול כלל וכמו שכתבו הפוסקים דאף אם אין שם כהן אין להעלות להלוי במקום שני מטעם זה ולא אמרינן דהלא יש חשש לזה שיאמרו שהראשון שלפניו הוא כהן שיאמרו גם אולי מחל לו הלוי שיעל' אותו הישראל גדול במקומו לראשון אלא ודאי גבי הלוי לא אמרינן הכי ויש לחוש שיאמרו שאותו הראשון היה כהן מדעלה לפני לוי מכ"ש וק"ו כשיש שם כהן אחר שיאמרו שמוכרח לומר שאותו הראשון היה כהן מדעלה לפני הכהן אחר וקראו אותו לראשון ולוי להשני [ואף גם מה שכתוב בגמרא בעלמא רב קרי בכהני אף על גב דלאו כהן הוא והיו שם כהנים אחרים מיירי ג"כ שלא היה נקר' אחריו לוי להשני ודו"ק] וזהו שדקד' רש"י באומרו אי לאו דהאי כהן הוא לא הוי לוי קרי אבתרי'. והיינו רצונו דקראוהו אחריו להשני בוודאי יאמרו שאותו שלפניו היה כהן דאם לא כן היו קורין אותו כהן אמר כסדר כהן לוי ישראל כאשר כתבתי לעיל וממילא מתוך דברי אלו יתורץ כל דבריו מה שרצה להוכיח שגם לפירוש הראשון מיירי שהיה שם כהן אחר חלילה להעלות על הדעת כן שלדעת הראשון אין צריך לדחוק ולפרש כלל שהיה שם כהן אחר. גם יתורץ הספק השני מ"ש שמא מחל לו אותו הכהן להעלות לראשונה כו' כי גם זה אינו כי כבר כתבתי שהקושיא הא' יתרץ הקושיא הב' כי אין בידו למחול מה שנוגע בכבוד הלוי שיעלה אחריו השני לכן לא דייק אותו העד מטעם שלא עלה לראשון אותו הכהן האחר. כי אם בהיות שהיה שם כהן אחר אזי לא היה לעלות הלוי במקום השני. אחר הקורא הישראל גדול אשר עלה בראשונה כי אין בידו למחול כאמור. ובזה יתורץ ג"כ על נכון הקושי' של מהרש"א מה שלא פי' רש"י בקיצור להוכיח שהיה הראשון כהן מטעם זה שלא קראו לכהן אחר דזה אינו דאימא מחל לו הכהן על כבודו. ע"כ מוכרח לפרש מטעם אחר ואותו הטעם מוזכר בגמרא שאמר שקראו אחריו לוי וזה בזה תליא ושוב מה שמכ"ת האריך באמרו מה שהבין מדברי שרצוני למה שפי' י"מ במקום שאין כהן אם רוצה ישראל קורא לפני לוי הוא מדבר שקורא ראשון בבה"כ והיינו לפני לוי הקורא שני' ומכ"ת נבוך בזה מכמה ראיות

והנה אני על מעמדי אשמורה ככחי אז כחי עתה והחיך יטעם האוכל כי כל דברי רש"י כן הוא שקאי על הראשון וכן המנהג במקום שנתפרד החביל' קורא אפילו ישראל ראשון וזהו הפירוש. כשאנו אומרים לפני הלוי היינו לפניו שהוא ראשון אך מ"ש רש"י ולא יקרא ישראל גדול לפני הלוי קאי על דברי הגמרא על אותו העד דהיה מסופק אם הוא כהן או ישראל גדול אי לאו מטעם דקראו אחריו לוי להשני ודי בהערה זו. ומה לי להאריך עוד יהי לרצון אמרי פי כשיעיין גם כן הגאון הגדול מו' יהושיע ר"מ ואב"ד יצ"ו אוהבי בדברים הללו יהי' לו לחן ולחסד וה' ירפאנו רפואה שלימה ויחזור לאיתנו הראשון דברי הצעיר אוהבו בברית אברהם כהן כותב נחוץ והי' ביום הששי ז"ה למנחם אגיל ואשמח לפ"ק

נא אל ידקדק מכ"ת על כתבי כי לא אוכל להעתיק עתה וייעיין מכ"ת בזה ואחר כך ישלחנו לידי ואתן להסופר להעתיק האלוף כמו' יצחק אוסטרייך הנ"ל השיב לי ז"ל יקבל רום הוד מכ"ת את מכתב הקודש הנאמנים תתן אמת לאברהם אשר הלך בתום לעשות הישר והטוב ותורת אמת בפיהו ויפה למדונו רבינו... אך מצאתי בשם רבינו ירוחם שהביא הב"י בשמו פירוש שלישי אחר שהביא ב' פירושים של רש"י ומפרש בדברי י"מ נתפרדה החבילה שישראל קורא במקום לוי ויש קצת ראיה לדברי מכ"ת אמנם אחכמה והיא רחוקה ממני והאמת בשכונה של מכ"ת ומי יתן נגרא דפרזלא ונשמעינך

סימן יז מעשה שהיה כך היה ראובן השכין אצל שמעון שני צמידים להלוות לו סך ק"פ זהובי' וגם יעלה לו רווחים בעד המעות והלך שמעון לבהכ"נ וסגר אחריו כל החדרים היטב ואחר בואו מבהכ"נ מצא כל החדרים פתוחים לרווחה. גם הדלת לא היתה מושבת על צירה כאיתנה הראשון ונראה שנעשה בחוזק יד וגם מצא התיבה פתוחה והנה טוען ראובן ששמעון הוא שומר שכר על המשכנות שהשכין אצלו ושמעון טוען שהאמת שהשכין אצלו הצמידים בסך הנ"ל ונגנב ואינו רק כשומר חנם דלא היה לו שום הנאה מגוף המשכון. כי הריבית שנתן לו לא נתן לו כדי שישמור משכונו רק נתן ממה שהלוה לו המעות וטוען שמעון עוד שאף אם הוא שומר שכר מכל מקום הוא פטור מפני שהוא אונס גמור. חדא כיון שהוא שמר את משכנו במקום שהוא דר שם וישן שם בלילה והוא שם תמיד בחדרו ואין שכיח לבא שם גנבים כיון שדרים אצלו כמה בעלי בתים ואמר שראובן ידע שהמשכנות אלו היו בחדר הזה ואם לא רצה ראובן שיהיו המשכנות שלו בחדרי היה לו לומר לי וכיון שלא אמר לי מסתמא רצה בזה שיהיו המשכנות אצלי בחדר הזה במקום שדר שם וידע שאין שמירה מעולה מזה: וגם ידוע הוא שאין יש בכל בית שמירה מעולה רק אצלי כיון שאין נכנסים אנשים בחדרי מה שאין כן בשאר חדרים שבבית שנית כיון שהסגיר אחריו כל החדרים היטב ומצא אחר כך פתוחים אין לך אונס גדול מזה ומה היה לו לעשות להיות יושב ומשמר וטען עוד שכיון שהמלוה הראשון הלוה עליו יותר ממה שהוא הלווה עליו אם כן נעשה שותפו ואם כן מה שנגנב גם להמלוה הראשון נגנב כפי חלקו ע"כ

והנה הן באמת לבי בל עמדי כעת ובפרט על לא טובה השמועה ששמענו ותרגז בטנינו להיפר בית הכנסת שלנו שדומה לחורבן בית מקדשינו ולהקם צלם בהיכל אשר לא נשמע מקדמת דנא וכמוהו לא ישמע עוד באופן ששמעתת' בעיא צלותא מכל מקום אמרתי אחוה את דעתי זעיר שם וזה החלי כי נראה לי ששמעון המלוה השני הוא ש"ח חדא דזה תליא בפלוגתא דפליגי בה הרי"ף והגאוני' והר"י והרא"ש והטור הביאם בסי' ע"ב. דהרי"ף וסייעתו ס"ל דהמלוה על המשכון הוא ש"ש כאשר אבאר טעמם והר"י והרא"ש והטור ס"ל דהמלוה על המשכון הוא ש"ח ולזה פסק הרמ"א בסי' ע"ב ס"ב כדעת האחרונים דהוא ש"ח. וכתב שמספיקא לא מפקינן ממונא וזה דעת המרדכי שם בפ' שבועת הדיינים. ואם כן לפי דעת הרמ"א פשיטא ששמעון הוא ש"ח. והנה אומר אני שאף לדעת הרי"ף וסייעתו ולדעת הב"י דפסק כותי' שהוא ש"ש מכל מקום אפשר לומר דגבי נדון נידן ס"ל שהוא ש"ח שבראש תדע ששם הפלוגת' קאי על המלוה על המשכון של ישראל לטובתו בלא רבית וכן איירי כל הסימן ע"ב ממלוה על המשכון של ישראל לישראל ולכן טעם פלוגתייהו דס"ל