איתן האזרחי מו

היה שם כהן אחר למה קראו לזה שלא היה כהן ולא קראו כסדר כהן ולוי וכתב רום הוד כ"ת דאפשר שס"ל לדעת הי"מ הגדול קורא לפני כהן כדעת ר"ע מברטנורא גם ז"א דהרי רש"י פי' בהאי י"מ ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי והיינו בדרך כלל וכו' ואמנם בדברי אשר הוצעתי שאינו מדבר אלא בישראל גדול קורא שני ולא בישראל גדול הקורא ראשון יש כנים לדברי ואין סתירה כי מוכרח גם בדברי הי"מ שישראל גדול קורא לפני כהן שהרי ר' אמי ור' אסי ורב קרא בכהני אף שהיה שם כהן כמו כמו שפי' הרמב"ם בפי' המשנה בגיטין וגם בגברא זה היה הספק אם היה כרב שהרי אמר בחזקת שהוא גדול כמו שפירש"י דאמרינן בעלמא רב קרי בכהני וכו' וגם משמע התם בגמ' אעפ"י שאינו גדול בדורו אלא גדול ממנו כמאמר רב מתנא שאמר אם נתן רשות לגדול ממנו ולא קאמר לגדול בדורו אף על גב דאמר התם. בב' וה' ולא בשבתות וי"ט מ"מ נלמוד החייוב מן השלילה כלומר דדוקא בשבתות וי"ט יצטרך דווקא להיות גדול הדור כמו ר' אמי ור"א אבל בשאר ימים לא יצטרך אלא גדול מכהן שיש שם לחוד וא"ת ומעשה דהכא לא היה בב' וה' מדפי' רש"י או בחזקת שהוא גדול כדאמרינן בעלמא רב קרי בכהני ואילו היה בשני וחמישי לא יצטרך להביא ראיה מרב שהוא גדול הדור שהוא קורא אפילו בשבתות וי"ט כמו ר' אמי ור' אסי די"ל באמת מה שאמר ר"א או בחזקת שהוא גדול לאו פי' בחזקת גדול הדור אלא בחזקת שהוא גדול יותר מכהן שהיה שם ומנ"ל לרש"י באמת ואם גם בשבת וי"ט הוא מדבר עדיין יש מקום לומר שקראו לפני כהן אף שהיה שם כהן אחר מפני שהיה מסופק בו אם היה אדם גדול כרב וא"כ ממ"נ אם נאמר שהיה מסופק בו שהיה אדם גדול כרב א"כ מכ"ש היה ראוי לעלות לפני הכהן אפילו בשבת וי"ט ואם לא היה מסופק בו רק אם היה גדול יותר מאותו הכהן א"כ ליכא הוכחה מזה שהיה בשבת וי"ט. א"כ י"ל שהיה בב' וה' ואז אפילו ישראל שאינו גדול בדורו אלא גדול מכהן קורא לפניו

אמנם בזה אשתחווה ואומר מודים מודים במה שמשתק אותו החרש והמסגר האלוף אדמ"ו שעלתה על רוחו אף שקראו כבר אדם גדול עדיין לא נתפרד החבילה אם יש כהן באותו מעמד וזה לא מצאתי בשום פוסק שמדבר בזה הגם שיש לי קצת ראיה מהגמ' דגיטין אם הכהן נותן רשות לגדול ממנו אזי רשאי לעלות הגדול לפני הכהן ואז נתפרדה החבילה וא"כ יש ביד הלוי למחות ולומר לכהן אין בידך למחול כבודי כי על כבודך יכול אתה למחול אבל על כבודי לאו כל כמינך ואתה במחילתך לגדול אני מפסיד לפי פי' הראשון שאינו קורא כלל אלא וודאי מדיכול הכהן להרשות לגדול בוודאי לא הפסיד הלוי מזה כלום ויכול לעלות אח"כ וכזה מצאתי שמקשה הרב הגדול בעל תוס' י"ט בפ' מי שהי' נשוי אם היה כתובה של א' מנה וא' מאתים וא' שלש מאות ואין שם אלא מאתים של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים ושל שלש מאות ג' ג' של דנרי זהב ומקש' בגמ' של מנה נוטלת נ' תלתא ותלתין ותלתי הוא דאית לה אמר שמואל בכותבת בעלת ר' לבעלת ק' דו"ד אין לי עמך במנה ומקשה בגמ' א"ה אימא סיפא של ר' ושל ג' מאות ג' ג' דנרי זהב תימא לה הא סלקת נפשך: משום דאמר לה מדו"ד הוא דסליקת נפשאי ופירש"י לא נתתי חלקי במתנה ומה שגבתה לא בשליחותי נטלת שתאמר לי זו נוטלת חלקך אני סלקתי עצמי מליתב לה ומלמעט חלקי במנה וכו' ומקשה בעל תוס' י"ט עדיין קשה תימא בעלת ג' מאות לבעלת ר' לאו כל כמינך שתגרום לי היזק והפסד. כי זולת מחילתך הייתי נוטלת שליש במנה ראשון והחצי' במנה שני' ועתה אני מפסיד ואין לי עכשיו הספר בידי לכן לא אוכל לכוין לשונו הזך א"כ אם בממון כך הוא כ"ש בכבוד המקום ובכבוד גופו עאכ"ו: וכן מצינו גבי המוכר שטר חוב לחבירו שמטעם שיש למוכר קצת שיעבוד בו לכן יכול למחול ואי לאו הכי לא היה יכול למחול ואפ"ה יש כמה גדולים שסוברים שיצטרך לשלם: וא"כ גם בכאן יכול לומר כך אתה מוחל לישראל ובזה אתה גורם לי הפסד אלא וודאי שאין עדיין ללוי פסידא כאמור ובכן אני הדל בשכל ובער לא אוכל מרב קוצר רוח להעלות גם כל הדברים אשר בלבי על הכתב ורוחי מקשקש בקרבי לידע דברי רש"י כי נבוך אני בו מאד ומאד מחמת כמה ספיקות אשר לא העליתי עוד על היריעה זאת ואלך לקבל אי"ה רום הוד כ"ת ומי יתן ידעתי ואמצאהו: ובאם יגזור עלינו המקום חיים על מ"ו הגאון אלך ואשים הדברים יקרים של רום הוד כ"ת לפניו ואשא ואתן עמו ובכן אכתוב היריעה מול היריעה שני כתבים הבאים כא' אמרי פי הצעיר ונבזה עבד אברהם יצחק איש אוסטרייך

סימן טז אנכי הרואה את הנשמע מפי כתבו הנעימי' המסולאים בפז ופניני' נצמדי' כבעל פאר. מפואר ומהודר פרי עץ הדר לו תואר ולו הדר אשר העלה ואשר הביא בכתב מכתב מכ"ת אשר הרכיב בתרי ותלת ספיקי ובספק ספיקא דיומא אפרש אעיקרא דדינא אי אימי חול בה"ב או ביום השבת: ואני אענה לפי חלקי כי בעיני לע"ד לית דין צריך חשש ובשש אשר נראה לי בזה שאלו הב' פירושים מה שהביא רש"י הם מחולקים בשלשה דברים: וזה יצא בראשונה מעיקרא דדינא. כי נ"ל דעת פי' הראשון הוא אם אין שם כהן אין לוי קורא אחריו כלל ועיקר דמפרשי הכי בגמ' דגיטין דאין לוי קורא במקום שאין שם כהן והיינו בשום אופן אינו עולה למנין ז' או ג' ולפ"ד עולה הכל על נכון בדברי הגמ' שלא צריך לפרש שום דבר אך לדעת הי"מ שמפרשי בגמרא דגיטין אם אין שם כהן דנתפרד החבילה היינו שהלוי קורא עכ"פ אך שיש להישראל רשות יהיה מי שיהיה לקרות לפני לוי וה"ט כיון שנתפרד החבילה א"כ אין שוב שום מעלה להלוי מצד הלויה אך שלא הורע כחו כ"א כאחד משבטי ישראל ולכן מותר לו לעלות ג"כ אם מותר לו ללוי להעלות במקום השני בזה יש חלוקי דינים כי קצת פוסקים ס"ל דרשאי ורוב פוסקים ס"ל דאינו רשאי מטעם שלא יאמרו הישראל שקרא מלפניו ראשון הוה כהן וקרא אחריו לוי ואין מותר לעלות כ"א לראשון או לשלישי לאפוקי לא למנין השני וס"ל להי"מ שהביא רש"י דמותר לעלות ללוי אף להשני דאל"כ, יקשה דה"ל לרש"י להוכיח בקצרה דמוכרחין לומר שהיה הקורא הראשון כהן דאל"כ לא היה ביד לוי לעלות אחריו להשני אחר הישראל כיון שאין שם כהן אלא וודאי מוכרח לומר שהיה הקורא הראשון כהן אך צ"ל לדעת הי"מ דס"ל דרשות להלוי לקרוא גם להשני כשאין שם כהן ולכן מוכרח רש"י לפרש ולסיים לאותו דעת הי"מ שהיה שם כהן אחר ולכן מוכרח לומר דהיה הקורא ראשון גם כן כהן דזולת זה לא היה ביד הלוי לעלות אחריו הב' דלדעת הפירוש ראשון לא מיירי בשום אופן שהיה שם כהן אחר כיון דלא פירשו בגמ' וא"צ לומר ולדחוק מסברא שהיה שם כהן אחר כי מני' ובי' מוכח שהיה כהן מדקרא אחריו לוי דלדעתם לפי הדין בשאין שם כהן א"א בעול' לעלו' הלוי למנין הקרואי' שנתפרד החבילה לגמרי משא"כ לדעת הי"מ שהם ס"ל לפי הדין והדת שאף שנתפרד החביל' מ"מ עולה הלוי לקרות בתורה ולא גרע הלוי מישראל רק שהפסיד שאין מצד החיוב לעלות במקום השני דווקא ורשות ביד ישראל לעלות לפניו ולכן לא היה מוכח לומר שהקור' שלפניו היה כהן ולא ישראל גדול לכך מוכרח רש"י לפרש לאותו הי"מ דמיירי בגמר' שהיה שם כהן אחר ולזה מוכרח לומר שהיה הקורא לפניו גם כן כהן: הג' דלדעת פירוש הראשון מוכח מדברי הגמ' מדקאמר שקר' אחריו לוי היינו מתיבת דקר' דייק וא"כ התיבת אחריו הוא מיותר דלא ה"ל למימר כ"א שקר' לוי אך לדעת הי"מ הוא להיפך שדייק מתיבת אחריו והיינו שס"ל להי"מ דווקא שהיה שם כהן אחר ולכן אז א"א לקרות הלוי להשני אחריו כדי שלא יאמרו שהקורא שעולה לפניו היה כהן דאף שיש ביד אותו הכהן למחול על כבודו ולקרות הישראל גדול במקומו מ"מ א"א לקרות ללוי אחריו מיד כדי שלא יאמרו שהקור' לפניו היה כהן משא"כ כשלא יש שם כהן שנתפרד החבילה לגמרי דמותר לעלות להלוי אחר ישראל