איתן האזרחי מה

צורך בהם מה לי אם היה קורא לוי אחריו ומה לי אם לא היה קורא לוי אחריו אלא זה לבד ראיה הואיל שהיה שם כהן אחר וקראו לזה ולא קרא לאותו כהן ראשון בבהכ"נ ש"מ דהאי כהן הוי דאל"כ לא היו קוראין לזה ראשון אלא לכהן שהיה שם ובוודאי על רש"י לא ק' מידי כי הוצרך להאריך בלשונו מפני שמפרש ואזיל דברי הגמ' הכל כאשר כתב אדמ"ו אבל על אותו העד יש להפליא פליאה נשגבה למה לו כל כך. גם יש לתמוה הלא גם לפי' ראשון שפיר"שי שהואיל שקראו אחריו לוי ולא נתפרד החבילה ש"מ דהאי כהן מאי איכא למימר למה לו לזה הואיל והיה שם כהן אחר די מזה הוכחה שהיה זה הראשון כהן ולמה לו להאריך שקרא אחריו לוי וא"כ לכל הפירושים הוה די הוכחה מזה שהיה שם כהן אחר באותו מעמד ולא קראו אותו ראשון וקראו לזה האיש ש"מ דהאי כהן הוי ולמה לרש"י ז"ל לפרש סוגיא דהכא כל חד וחד אליבא פי' שפי' נתפרדה החבילה כי גם זולת פי' יתכן זה שהיה כהן ודוחק לומר שלפי פי' הראשון לא היה שם כהן אחר כי מנ"ל לרש"י ז"ל אחר ששני המפרשים ה"ל לא דברו במעשה דר"א כלל מנ"ל לחלק ביניהן כאשר יחדתי לעיל והוצעתי אותו למעלה בתחלת דברי הגם למעלה אין בהם צורך ואין לעיל מקומו ושייך להכא וגם אינו קרוב לשכל שמפרשי בתראי יחלוקו במעש' דגמ' איך הוי ולא יהיה להם סמך מהגמ' ואין אלו אלא דברי נביאות אלא וודאי גם לפי' הראשון י"ל שהיה שם כהן אחר א"כ אם לא תלה העדות במה שקראו אחריו לוי אלא אם היה שם כהן אחר אם לא לא היה צריך רש"י ז"ל להזכיר פירושן מה שהם מפרשים במאמר אביי נתפרדה החבילה כי מה צורך בפי' נתפרדה החבילה כי זולת זה יוכרח שזה היה כהן הואיל והיה שם כהן אחר כאמור

הספק השני איך מוכרח מזה שהיה זה כהן הואיל וקרא ראשון בבהכ"נ ולא אותו הכהן אחר שהיה שם דלמא שהכהן אחר שהיה שם נתן לו רשות ומחל לו לעלות בראשונה כמאמר רב מתנא בפ' הניזקין דנ"ט ע"ב הא דאמרת בבהכ"נ לא לא אמרן אלא בשבתות וי"ט דשכיחי רבים אבל בשני וחמישי לא הרי שבבה"כ אם הכהן נותן רשות לגדול ממנו רשאי וא"כ דלמא גם כאן הכהן אחר שהיה שם נתן רשות לזה שבא עליו אותו מעיד להעיד לפני ר' אמי ולאו כהן הוא אלא שהיה גדול מאותו כהן אחר שהיה שם ובפרט לדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה. ולדברי רבינו עובדיה מברטנורא שלעולם כהן עם הארץ אינו עולה לפני ישראל הגדול ממנו לפניו לקרות בס"ת ומייתי ראייה מהאי דתנינן בהוריות ממזר ת"ח קודם לכה"ג ע"ה א"כ אם הכהן נותן רשות גם בשבת וי"ט עולה ישראל הגדול ממנו לפניו לקרות בס"ת א"כ האיך יש להוכיח מזה הואיל שהיה שם כהן אחר שזה הראשון כהן הוא דלמא זה לאו כהן הוא והא שלא היה קורא לאותו כהן אחר שהיה שם דלמא כהן ע"ה היה וליכא לבדות מלבינו שהיה אותו הכהן גדול כמו זה מאחר שלא זכר רש"י כלל ועל הראשונים אנו מצטערים שמפרש רש'י ז"ל שהיה שם כהן אחר מאי שלא הזכיר בגמ' ועתה באנו להוסיף מאי שלא נזכר בדברי רש"י ז"ל אפילו ובוודאי רש"י לא היה שתק מזה כי זה הוא הלכה רווחת בישראל וליכא למימר דרש"י פליג עליו ואף אם פליג עליו שאף מדינא דגמ' אין ישראל גדול קודם לכהן ע"ה אינו פליג על רב מתנא שאמר שבב' וה' דלא שכיחי רבים אם נתן רשות לגדול ממנו רשאי דאפי' בשבתות וי"ט היו עולים ר' אמי ור' אסי לפני הכהן וכן גברא שבא להעיד עליו לפני ר' אמי שר' אמי הי' מסופק בו שמא היה גדול הדור כמו רב שקרא בכהני כמו שמשמע מדברי רש"י בד"ה בחזקת שהוא גדול כדאמרינין בעלמא רב קרא בכהני הרי שהיה ר' אמי מסופק בו שמא היה גדול הדור כמו רב בדורו שהיה גדול הדור ומזה תמה אני על מוהרש"א ז"ל שכתב שזהו דוחק ובאמת לפ"ד הרמב"ם ורבינו עובדיה מברטנורא ומקיצור פסקי הרא"ש שהסכימו כולם שמדינא דגמרא כהן ע"ה קורא לפניו ת"ח הגדול ממנו אפילו אינו גדול בדורו אין כאן קושיא כלל כאשר אמרתי דמזה לחוד אין להוכיח כלל הואיל שהיה שם כהן אחר ולא קראו אותו ראשון בבהכ"נ שזה כהן הוא דלמא גדול הוה מכהן האחר שהיה שם ודברים הללו אין בהם ספק כלל מארי דאברהם יודע כי במושכל הראשון היה קשה לי הקושיא אשר הרגיש בה המהרש"א ומפני קושיא זאת יצאתי חוץ לשיטה ואל יחשדני רום הוד כ"ת שהעלים ממני הפשוטה ומש"ה יצאתי חוץ לגדר השיטה. אלא כך אמרו המושלים אם דרך הכבוש אינו כבוש לפניך וחלוטה. אזי בלתי חרטה כלך עצמך לדרך אחריתא ולכן שמתי פני ללכת חוצה לפרש מה שאמרתי לפום ריהטא

ונחזור לעניינינו שגם מטעם השלישי שכתב אדמ"ו לפי שנראה מדברי מ"ו מה שפי' י"מ במקום שאין כהן אם רוצה ישראל קורא לפני לוי הוא מדבר שקורא ראשון בבכה"נ והיינו לפני לוי הקורא שני בזה אני מבוכה מאד ומאד מכמה ראיות כי מפי' רש"י דבשמעתן שלא הזכיר ישראל גדול אלא סתם ישראל באמרו אם רוצה ישראל קורא לפני לוי ולא אמר ישראל גדול משמע שאינו מדבר אלא בישראל שקורא שלישי עכשיו שנתפרד החבילה הוא קורא במקום לוי דהיינו שני בבהכ"נ ולוי קורא אחריו דהיינו בשלישי וכן משמע במס' גיטין בפי' הר"י הלוי שהוא הי"מ דהכא וז"ל נתפרדה החבילה אין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים

הנה זה אינו מדבר בישראל אם ירצה יקדים ויקרא ראשון במקום כהן כי זהו אינו אלא בישראל גדול כמבואר ומדלא הזכיר ישראל גדול אלא סתם אין סדר לדבר להקדים לוי לישראל משמע שישראל אע"פ שאינו גדול ודרכו לקרות שלישי עכשיו שנתפרד החבילה יקרא שני קודם ללוי הקורא עכשיו שלישי: וכן מבואר בדברי הרא"ש ז"ל שמביא במס' גיטין בפי' הנזקין שני פירושים של רש"י וז"ל פירש"י שלא יקרא הלוי כלל פי' אחר שלא יקרא הלוי במקומו ויכול ישראל שיהא קורא לפניו הרי בהדיא שאינו מדבר אלא בישראל הקורא שלישי אחריו עכשו הוא יקרא לפני הלוי והוא יקרא שני והלוי יקרא שלישי וכן מוכח מדברי התוס' בד"ה לפי פי' ר"י הלוי כו' ויש לפרש הכי שקורא אחריו לוי קטן מישראל הקורא אחריו משמע מישראל הקורא שלישי בבה"כ הוא מדבר וא"כ מה שמביא רש"י ז"ל הי"מ כאן ומפרש אליבא סוגיא דהכא באומרו ודוקא אם אין שם כהן אבל אם יש שם כהן לא נתפרד החבילה ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי ע"כ אינו מדבר אלא בישראל הקורא שלישי עכשיו יקרא שני כי מאמר ודווקא הוא קאי על דברי הי"מ שכ' אם רוצה ישראל קורא לפני לוי א"כ גם מאמר ודוקא המוסב עליו ג"כ מדבר באותו ישראל כי אינו מדבר אלא דבר והפוכו פי' דוקא מה שאמרתי שישראל קורא לפני לוי היינו שני קודם ללוי הקורא בשלישי היינו אם אין שם כהן אבל אם יש שם כהן אותו ישראל הנזכר לא יקרא לפני לוי והא דכתב ישראל גדול ולא כתב ישראל סתם הוא מטעם דכתב הרא"ש ז"ל בגיטין בפ' הנזכר וז"ל והריצ"בא היה תופס זה הלשון די"מ עיקר ודוקא אם הישראל הוא חשוב ממנו אבל אם שווים הלוי קודם כו' וכן אף הישראל שהוא קורא עכשיו שני אם נתפרד החבילה צריך להיות עכ"פ גדול מלוי אבל אם שניהם שוים הלוי קודם ואף אם נתפרד החבילה וכ"מ מדברי התוס' דשמעתין בביאורו בדברי ר"י הלוי יש לפרש הכי שקרא אחריו לוי קטן מישראל הקורא אחריו כלומר הא אם לא היה הלוי קטן מישראל הקורא אחריו אלא הישראל היה קטן או שוה לא היה מכאן ראי' שזה היה כהן הגם שהיו קוראין אחריו לוי כי דלמא הא דלא קראו הישראל לפניו כי הלוי שוה הוא ללוי שקראו אחריו ואז הלוי קודם אע"פ שנתפרד החבילה ולכן פירשו התוס' שהיה הלוי קטן מישראל הקורא אחריו א"כ בוודאי זה כהן הוא דאל"כ היה הישראל קודם הואיל והיה גדול מלוי ואפשר שזה ג"כ קשה לרש"י ז"ל ומש"ה פי' שהיה שם כהן אחר ולכן משום כל הדברים הנ"ל אין סתירה לדברי אשר עלו על לבבי כי מה שהקשה רום הוד מכ"ת אדמ"ו אם