איתן האזרחי מד

סימן יד שלום רב כו' הנה לאפס הפנאי לא יכולתי לעיין בדברי מכ"ת ביום אתמול כי יעבור והנה כהיום הזה פניתי אל המדבר בדרך קצרה מה שמכ"ת פתח בחכמה שנסתפק בדברי רש"י מה דלא נזכר בגמרא שהיה שם כהן אחר ומכח קושיא זו פי' ר"י הלוי שר"ל הכא שקרא אחריו לוי קטן מישראל שקרא אחריו והיינו מדסתם ואמר שקרא אחריו לוי ולא פי' כדעת רש"י דעיקר חסר מן הספר אך רש"י רצה לפרש באופן אחר אחר שנתקשה לו לדעת הי"מ דמפרשי אם רוצה ישראל לקרות לפני לוי קורא ואם כן לפי הי"מ לא יש הוכחה דהאי גברא היה כהן דאימא שהיה ישראל לכך פירש דמיירי שהיה שם כהן אחר וכו' כאשר אבאר ומה שמכ"ת הקשה עצמו לדעת לפי דעת רש"י ז"ל עוד יש להסתפק דלמא זה לא היה כהן והא דקרא אחריו לוי משום שהיה שם כהן אחר ובשביל שלא נתפרד החבילה כמ"ש רש"י ודוקא שאין שם כהן כו' אבל כו' לא נתפרד החבילה ולא יקרא כ"א לוי וכו' עכ"ל

הנה נפלאתי על דברי מכ"ת. כי נראה מדבריו שדעת מכ"ת הבין בדעת הי"מ דסבירא להו דאף שכבר קרא ישראל גדול לפני לוי מכל מקום כשיש כהן אחר באותו המעמד באותו בהכ"נ יש לקרוא דוקא הלוי אחר אותו ישראל להשני ותלה עצמו בחגורתו והקשה לפ"ד אימא גברא לא היה כהן רק עלה בישראל לגדול ולזה קראו אחריו לוי מפני שהיה שם כהן אחר ולא נתפרד החבילה דהיינו דאז מחוייב לקרות אחריו לוי הנה בעיני יפלא שאם כדבריו כן הוא דמיירי בהכי אם כן יקשה איך קראו בראשון אותו הישראל לגדול הלא כשיש כהן אחר אז לא נתפרד החבילה כלל וא"כ היה לו לקרות כסדר כהן לוי ישראל כיון שהיה שם כהן אחר אלא מוכח לומר שהאי גברא נמי היה כהן שקרא ראשון ולכך היה באמת גם כן כסדר גם א"ל דר"ל דלא היה כהן כלל רק הישראל היה גדו' ואין להקשות למה לא קראו לכהן אחר דאולי ס"ל דישראל גדול קורא קודם אפילו במקום שיש כהן כדמצינו גבי רב דקרא בכהני ואע"ג דלאו כהן הוי. גם זה אינו,. דהרי רש"י פי' בהדיא בההוא י"מ דלא יקרא ישראל גדול לפני לוי והיינו כשיש כהן לא יקרא שום ישראל במקומו אם כן הדרא קושיא לדוכת' למה קראוהו לאותו הישראל ראשון כיון שהיה שם כהן אחר אלא ודאי מוכח שאותו הקורא ראשון גם כן כהן ולכן לפי זה מ"ש מ"ת שעלה בדעתו לפרש כו' עד ר"ל ואף על פי שקרא ישראל גדול לפני הכהן צריך לקרוא כהן אחר ישראל ואחריו לוי ולא יקרא אפילו ישראל גדול לפני הלוי כו, עכ"ל. גם זה אינו דממ"נ כשאין שם כהן אזי נתפרדה החבילה. ויקרא שלא כסדר כלל לאיזה שירצה יקרא לדעת הי"מ ואם יש שם כהן אזי לא נתפרד' החבילה כלל ויקרא כהן לוי ישראל ואין קורין לישראל גדול לפני כהן או לוי אם לא שישראל גדול בדורו. כאשר כתבו הפוסקים הביאו הטור בא"ח סי' קל"ה והאריך שם הב"י ומה שכתב הברטנורה בפירו' המשנה פרק הנזקין קורא ראשון כשהם שוים בחכמה אבל ישראל גדול בחכמה קודם לכהן וללוי ורצה מכ"ת להוכיח מזה שר"ל שמתחלה קורא הת"ח ואחר כך כהן לוי דז"א רק שהוא כמותו שהוא עולה במקום כהן ואין אנו רשאין לקרות אחריו כהן ולוי זאת ועוד אחרת כתב רש"י דכשיש כהן אין לקרות הישראל גדול ור"ל יהיה מי שיהיה רק כהן לוי וישראל וה"ט דאותו הי"מ כלו' ר' עמרם גאון שהביא בא"ח ולכן יפה ונאה בדיוק רש"י שאם לא היה כהן כ"א שהיה ישראל גדול לא היו קורין אחריו לוי וכמ"ש הב"י שמ"כ. וכ"כ בשבולי לקט וכו' שאין הלוי במקום שני כשאין שם כהן. אלא עולה להראשון או השלישי כדי שלא יאמרו שהראשון הישראל שקראו לפני הלוי הוא כהן

ובזה יתורץ מה שהקשה מהר"ש אידלש בחידושיו ז"ל על דברי רש"י וקשה וקשה לפירושו דמה"ט שהיה שם כהן אחר המ"ל דע"כ שקראו ראשון כהן הוא כיון שלא קראו בראשון כהן אחר שהיה שם ודוחק לומר שהיה מסתפק בו שמא גדול הוא כרב דקרי בכהני ועוד דא"כ אמאי קאמר ולא יקרא ישראל גדול לפני לוי באופן שהניח בצ"ע ולפע"ד נראה דכן הוא האמת שכוונת רש"י כך הוא כדבריו שבא להקשות דהוכיח מזה שזה הראשון היה כהן גם כן שאלו הראשון לא היה כהן רק שהיה כהן אחר בבהכ"נ אם כן יקשה למה קראו הלוי אחר הישראל הזה הוי להו לקרות הכהן ואחריו אותו הלוי. וזה שכתב ודקדק בדבריו אי לאו דהאי כהן הוה לא הוה קרי לוי אבתריה מיד אחר אותו גברא אלא היו קורין כסדר היינו אותו כהן האחר ואחריו היה קורא אותו הלוי אלא ודאי שהיה אותו כהן ראשון גם כן כהן כמותו ומה שלא כתב רש"י ממש כדברי בהדיא צ"ל דהיינו משום שרש"י מפרש ואזיל לשון הגמ' שקאמר שקרא אחריו לוי ודקדק רש"י מאותו הלשון שזהו מטעם מה שקראו אחר אותו האיש אותו הלוי לכן כתב גם כן רש"י לא הוי קרי לוי אבתריה אבל באמת כוונת רש"י גם כן בזה במה שקראוהו לאותו ישראל בראשון ולא קראו ראשון לכהן ואחריו ללוי רק שכתב וכו' דברי הגמר' כנלע"ד נא יעיין מכ"ת ואחר כך ישלח לידי כתבי זה ובאם שהגאון מו' יהושיע יצ"ו יהיה כאיתנו הראשון כאשר נקוה לה' יתברך שמו יתן גם לו לעיין בדבר ואליו תשוקתי ובזה תקבלו שלום רב סמוך להכנסת כלה. ישלח ה' חדוה וצהלה פי המדבר אוהבו נאמן בברית אברהם כהן

סימן טו מי גבר כאברהם הוא אברהם האדם הגדול בענקים אליו ידרושו מאפסי ארץ וממרחקים. ללמוד ממנו משפטים וחוקים מגלה עמוקים דבריו נחמדים ומתוקים . תעייל פילין בקופין של מחטין הדקים אילן הנטוע לרבים. שתול על פלגי מים וגבים עושה פרי עץ הדר משנה לשנה הוא נאדר. הוא החכם האדיר. מ"ו נ"י פ"ה ע"ה מופת הדור הנערץ בגדולתו המפואר בחכמתו מי לאברהם ימלל כל חידות וחלל. הוא נאה לשמו ושמו נאה לו הגאון תפארת ישראל כבוד גדולת מעלתו כמוהר"ר אברהם כ"ץ נ"י ושלום לתהילת מעלת תורתו ולתלמידיו המתחממים בגחלתו לעומתם ברוך יאמרו ויהי כאשר כלה יצחק לברך ויצא יצחק לשוח לפני כהן המשוח משוח מלחמה: במלחמתה של תורה ובכן פי ושפתו אפתח: אנכי אפר ועפר תחוח. אשר הגיע לידי אתמול ביום המנוח: מכתב צח ומצוחצח: עולה לריח נחוח: ונעימים למי שיש בקדקדו מוח: ובהם ינוחו יגיעי כח: ואשתחווה מול הדום רגלו: של רום הוד זיו כ"ת מ"ו בקידה שתים ובהשתחויה אפיים. והואלתי לדבר אנכי אפר ועפר לאדמ"ו ומתחיל במה דסיים רום הוד מכ"ת ובמאי שנכנס כ"ת אחרון אצא ראשון בכבד פה וכבד לשון ואחרי רואי בסוף היריעה הקדושה הפרוסה לפני הדברים אשר יצאו מפי כבוד מ"ו כי פי' בדברי היות דוחה אותם בשמאל וימיני מקרבת אותם כי נבוך אני בהם בשלשה דרכים ושלשה המה נפלאים ממני כי אחרי העיון סוגיא דשמעתא יש לגמגם בהם קצת

הא' בשום לב לזאת אשר שני הפירושים שהביא רש'י ז"ל ונתפרדה החבילה לא נזכרה במעשה דר"א אשר לפנינו כי לא דיברו שני המפרשים במעשה דרבי אמי כלל רק על מאמר אביי במסכת גיטין נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה החבילה על זה נזכרו אלו השני פירושים וסוגיא דשמעתן לא זכרו בפי' כלל רק רש"י ז"ל בא לפרש סוגיא דשמעתן אליבייהו כמו שמפרשים התוס' בשם ר"י הלוי סוגיא דהכא איך מתוקמי אליבי' ולכן אם כדעת אדמ"ו העיקר סמך על העדות הי' מפני שהיה שם כהן אחר ולא קראו אותו ראשון בבהכ"נ ש"מ שזה הראשון גם כן היה כהן אם כן קשה למה לו להזכיר בעדותו שקרא אחריו לוי ובודאי לרש"י ז"ל לא קשה מידי כאמור מפי כבודך ודברי מו' ברורים ומדוקדקים המה בדברי רש"י מדדייק ואמר לא היה קורא לוי אבתרי' אמנם לפי האמת דברי אותו העד קשה למה באמת בא להעיד דברים אשר אין