איתן האזרחי לו

אך איברא דיש לספק בדבר בנדון דידן שהיא נקראת מעודה עד היום הזה בשם שרל והאשה האחרת נקראת שרה אם יותר טוב לכתוב לעשות הכירא ולכתוב בגט שרה המכונה שרל בת אברהם או יותר לכתוב השילוש לשלש בשם אביהן דבגמ' פרק ג"פ. איתא במתניתן שנים שהיו בעיר אחת כו' כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתוב סימן ואם היו מסומנים יכתבו כהן ע"כ ומשמע דקודם קודם עדיף. ואף שקיי"ל לכתוב כהן או לוי בלא משולש אף שנזכר באחרונה היינו משום דכתב מהרי"א בסי' ו' דהיינו דוקא לדידן שכותבין לוי או כהן בכל הגיטן לכן אמרינן דהואיל ונכתב כהן או לוי מעתה תו א"צ לשלש עוד כמ"ש מהרא"י בהדיא אבל כינוי שאין אנו כותבין בשאר גיטין כמו השם שרל דאין כותבין שרה המכונה שרל כמ"ש הרמ"א בד"מ סי' קכ"ט בהדיא רק כותבין שרה לחוד וכן פסק בפסקי מהרא"י סי' י"ב ומהרי"ו סי' ק"ך לכן עדיף טפי לשלש כיון שהוא קודם במשנה לשלש או נאמר לאידך גיסא להיפך באשר שמהרא"י כתב שם ז"ל ע"ד הגט שהבעל נקרא ברוך בן יעקב הלוי וכינוי של יעקב הוא יעקל ויש עוד לאיש א' בעיר שמו ברוך בן יעקב הכהן עד מה היה בדעתיכם לכתוב כינוי זו להפריש נ"ל וודאי אי לאו כהן או לוי שפיר אמריתון אבל כיון דהמגרש לוי והשני כהן יש לנו הפרש גדול בזה כו' הרי שכתב דאם אינו כהן או לוי שיש להפריש בשם הכינוי ותו לא צריך יותר הגם דבלאו הכי לא היינו כותבין יעקב המכונה יעקל משום שהוא קיצור לשון כמבואר בפי' בסדר גיטין אך כיון שיש תרי יב"ש כותבין הנה כיון דלא כתב דצריך לשלש הגם שכתב ברישא דמתניתן הוא הדין הכא נמי שיש לכתוב הכינוי ולא להשליש אף דבלאו הכי לא היינו כותבין הכינוי מכל מקום בנדון דידן יש לכתוב שרה המכונה שרל כמ"ש גבי יעקב המכונה יעקל וכן יש להסתפק בדבר אך אפשר לומר דלא דמי נדון דידן לשם זה של יעקב המכונה יעקל דבהיות שיש כמה דעות ששם שרל הוא שם אחר ולא יצא משם שרה, דהרי בהג"ה סכ"א והסדר גט דב"ש באשה שנקראת בעריסה סירלן שיכתבו סירלן ולא שרה כלל מאחר דרוב קוראין לה סירלן וגם רש"ל כ' בסדר גט שלו וז"ל שרה ושרי יש להזהר בהן שלא לשנות דהוי שנוי שם ממש וכן כתב מהרי"בל. ואת"ל דאברם ואברהם חד שם הוא מכל מקום שרי ושרה בלי ספק ב' שמות הן עכ"ל לכן יש לחוש בנדון דידן אולי יטעה הטועה ויחשוב מה שכותבין המכונה שרל היינו שיוצא משם שרי כדעת האחרת שם דהיינו שנקראת בשם העצם שרי אך שנקראת בפי כל שרל ואם כן אם כותבין שרה המכונה שרל יהיה בהיפך ששם עצם שלה שרה. וזהו ההיפך משם שרי כי שרי ושרה הם שתי שמות: ולכן מה לנו לכנוס בספק יותר טוב לשלש בשם אבי אביה

והנה לאחר כותבי זה הובא אלי סדר גיטן א' ישן נושן כתוב שם ז"ל מצאתי בסדר גיטין א' ישן כתוב ז' ראיתי גדולי הדור שחקרו גם לזה אם אין שמה ושם אביה בעיר שוים כדי שלא יאמרו שלא לאותה ניתן הגט אלא לאחרת עכ"ל.. הרי שמצאתי בהדיא כדברי שכוונתי ת"ל לדעת הגדולים שצריך לשלש גם בשם האשה אם יש עוד אשה אחת ששמה ושם אביה שוים והאי גברא חזר ושינה ושילש גם בזה לפרש דקאי כשיש שמות שני האנשים שוים וז"א המבין יבין דאם היה שמות שני האנשים שוים לא היה צריך לכתוב דגדולי הדור חקרו גם לזה אם אין שמה ושם אביה בעיר שוין דבלאו הכי צריך לשלש כשיש שני יב"ש אף כשלא היו שמות הנשים שוין וכמ"ש בסדר הגט של מהר"מ כנ"ל

כלל העולה מדברי דגבי נדון דידן נ"ל פשוט שצריך לשלש אף שלא נמצא בשמות ב' אנשים ששמותיהן היו שווין רק השמות של שתי נשים ושמות אביהן היו שוין.. הנה אף שדרשנו וחקרנו אחר הדברים האלה שנשתנו שם אבי המתגרשת בחוליו שם האחר בשם ירמיה דמתקרי אברהם מכל מקום פסק ההלכה אולי לא היו נשתנים שם אביה בשם אחר, נ"ל להצריך בגט לשלש שם האשה המתגרשת אע"פ ששמות שני אנשים אינם שוים כן נראה לי להורות נאום הצעיר אברהם הכהן

סימן ט שלום למר ולתורתו וליקר תפארת גדולתו אהובי בכל לב האלוף מחותני כמוה' אברהם כ"ץ יצ"ו. בימי המועד כתבתי שוררים על ידי כמ' יצחק אתרוג"י יצ"ו בלי ספק יקבלוהו ולרוב נחיצתי לא יכולתי לכתוב מה שהשבתי בכאן אך כעת כתבתי ומכ' ת יבחר וצריך אני עכשיו להאריך למכ"ת. עם היות שאני יודע שאין במחשבתו כלום עלי אפס שראיתי כתוב בדברי מכ' בזה הלשון יתר הדברים דברתי עם בנו האלוף מוהר"ר שמואל יצ"ו הוכחתי אותו שיחזיק תמיד להרבות שלום בעירו עכ"ל ונפלאתי עד מאוד ואמרתי אין זה כי אם שמצא בע"ח לגבות את חובו כי דלטוריא כזו לא שמעתי מעולם להוציא לעז על קהל ק"ק קראקא יצ"ו. מה שאין בו אפילו שמץ קטן. והאיש ההוא אשר כבר עשה המחלוקת לגרמיה עביד שאין איש מחזיק עמו בפעם ההוא ואנכי לא פציתי פי נגדו וגם נתפייסתי בלא ריצוי כסף חלילה וחלילה ואף ריצוי דברים לא רציתי לקבל והיה מאז ועד עתה אצלי כבראשונה פסקתי לו דינים ועשיתי לו פשרות וגם בנסעו מפה ליערסלב בא אלי לברכו ולא ידעתי לא אני ולא שום אדם בעולם משום מחלוקת כלל וכלל והוא תבע לשנים מהראשים דפה יצ"ו בפניכם על גביות עדות שנפסק עליו הדין ונשלח לק"ק באר עם גביות ב"ד אחר להזמינו ליריד ירעסלוב. והאנשים האלו בל ידעו מלהשיב והאמת כך הוא שלא ידעו מאומה כי המה לא היו אצל השליחות הזה. אבל כדין וכדת נשנת. ואלו היו שני ראשי מדינות כהרר יהודא והרב משה מדקדקין מה שנכתב ע' הג"ע ההוא בלי ספק היו מונחין ומבינים על מה נשכח ולא היה אז יוצא קצף וגזר דין לפניכם לקרוע זה ועוד סתר טעמו שלא נפסק עליו כלום: והנני מודיע למכ"ת מה שנכתב ע"ג וזה ר' משה ראנדאר הקנה הזכות של ממון שבגביות עדות זו לכ' אהרן וויטאוויץ ותבע כמ' אהרן להנ"ל ופסקנו שפטור מהממון ובכן קנסנוהו על המעשה: ומעתה יבחן כ"ת מה לנו לכתוב ע"ג עובדא היכי הוי הלא לנו ללמד בלשון קצרה ולכתוב ר' ליב פטור מהממון וקנסנוהו אבל הענין שר"מ כששמע שקנסנוהו צעק למרה ואמר על המעשה הרע לא תבעתיו וגם לא נתתי לכ' אהרן כי רצוני לתבוע לפני ר"מ יצו. וכך בירר לפנינו שלא הרשה לו רק על הממון וא"כ אין בפסק הקנס שלנו כלום ואנחנו בחיי ראשי לטובתו של ר"ל כתבתי ע' גשקנפנו אותו מ"מ הכרחנו לשלחו לר"מ יצו בעבור ההזמנה כי ר"מ בעה"ד צווח ככרוכיא שקנסתי אותו שלא כדין ולא תבעתיו על הקנס וכל זה הגיד הפרנס חודש ר' הירץ שבחודש ההוא לר' ליברמן והוא העלים ולא הגיד פה שרוצה לתבוע ביערסלב והיינו מודיעים לשנים ה"ל וגם מכם העלים הטעם שוב עלתה חמתכם עד שכתבתם להשתיק הריב פה ונתתם זה הכת' פתוח בידו והראוהו לכל ומי יוכל לתקן את אשר עוות בזה במחילת אלף פעמים היה למכ"ת לתתו ליד א' כהר"מ והוא היה משלחם אלינו כי עכשיו נתקיים ולא תשא עליו חטא כ"ש שבעה"י שהאמת הוא שאין אנו יודעים ולא נשמע בעירנו שום מריבה כלל: גם עכשיו כולנו כאיש א' אף על פי שלא החזרנו לו המשכון הוא מפני שכבר נתחלק המעות לעניים כאשר עושין בכל קנסות מעת בואי לכאן ואין אני ולא הקהל נהנים מהקנס כלל והשנית שחייב עליו כ"ג זהו' אם שמפני זה הושכן ג"כ ועוד אותו הקנס שמחמת העדות הנ"ל ולא נתן עדיין כלום והנחנו הדבר בהסכמתו לפני שני הר"מ הנ"ל שיבואו הנה בטרם יסע ללאדיזן כאשר הבטיחו אותנו ועוד עיקר שכחתי שהוא נתן כתוב וחתום שלא ידבר כלום על כל מה שנפסוק עליו ושנדר ח"כ וקבל בח' ובש"ד כ"ז נניח נפלי הר"מ הנ"ל וכל אשר יגידו נעשה ונשמע עוד הגידו לנו להאשים ה"ל והראה לנו שתבע אותם ר' יואל בדבר הכתב שלקח מן ר"מ ה"ל וע"ז נתתים שני רבנים וג' ב"ב לפסוק