איתן האזרחי כ

דדמיא לפסולות דהא עלי' קאי יהא משמי' דשמואל או משמיה דנפשיה. ולכן אמרתי שע"כ תפס כל הענין מה ששמע בעצם הדין במקום אחר משמי' דשמואל ממש דכופין מלה במלה וכבר הארכתי בזה ג"כ שאין דרך הסוגיא דגמר' לכפול דברי הת"ק ואודיתא לדברי באופניך

זה שהשגת כי נמצא לשון כגו"ן בירושלמי במס' יבמות לא עשיתי עיקר מזה ובאשר לא נמצא הגירסא במס' גיטין אמרתי הבו דלא לוסיף עלה ולדברי מורך הגאון יצ"ו דאמר שנמצא לשון כגון הלא רב ועצום ממנו יוקשה שבכל דוכתי הוא רבוי ופירושו על שמואל הוה כגון לשון מיעוט על פי דרכו לאפוקי שהא עשר שנים וסתר אהדדי בנושא מנה אחת לפי ענינו

זה שכתבת בהתחלת דברך ואולם אני אדרוש כו' שנראה זר איך יפלגו בטעם כו'. לא תקבל שכר בזה על הדרי"שה כי לא הוספת על דברי מאומה גם שהקשית דלדבריו של מורך עיקר חסר מן הספ' אין הכרעה בזו אדרבה איך יאמר הטעם ולא עצם הדבר כמו שכתבת. ואם יאמר שניהם אטו תנא כי רוכלא כו'

קושיא הד' שאמרת עליה החזק הוא ממנו חזרת ממש דברי הראשונים מה שאין דרך הגמרא למתני כפל ענין רק עד"מ פלוני אמר זכאי מטעם שיהיה. ופלוני אמר חייב ועלי' קאי

בדקדוק ו' שדקדקת על דברי מורך מלשון תוספ' פרק המדיר דמוכח דפליגי בדין עצמו: תבט עינך בשורי במקום שכתבתי יראה המעיין כו'. בקונטרסי האחרון אשר זה הוכחתי ממה שכתב הר"ן שמה שמוכח יותר בזה למה שהר"ן נחית לפרושי הטעמים הוי ליה למימרי' משום טעם הפסולות נגעו בה מה שאין כ"כ להוכיח מדברי התוספת שמביאין כן הפלוגתא כמו שהיא ממקום אחר אשר גם בזה בכלל דברי דבריך

זה שכתבת תשנה אאידך גיסא ותשיב עלי כאלו זר בעיניך מה שהוספתי פירוש בדברי רב אסי פליגי אם מרוצים שניהם ואמרת שהעיקר חסר מן הספר אם כן מה ביני ובינך הלא כתבתי כי אחרי יעצוני כליותי לפרש כאלה מצאתי בגליון בר"י אלפסי בפי' המיוחס לרש"י גם כי אינו בדפוס בגמרא אשר ודאי הרגיש בזה ולדעתי מוכרח פירוש זה וליישב מניה וביה במימרא עצמה שלא נראה בפלוגתא על כל הנהו דפרק המדיר ודתני לעיל וזה לא מקרי חסר מן הספר שאינו רק הסב' על מה ששולל בכלל דאין עושין חידוש לעשות פירוד בין איש לאשתו גם כי הם מרוצים ואין נעשה ביניהם שלא כדין רק לפסולות ושמואל תרגמא כן משא"כ בשהה עשר שנים שאין כופין שחסין חז"ל על היותם מרוצים ונאגדים יחד ורב תחליפ' אמר ששמע משמיה דשמואל בפירוש שאפילו בשהה י' שנים שאין עושין זה לזה שלא כדין כופין שהוא נגד דין שמים משום פריה ורביה הארכתי בסברא זו להורות לך שהיא היא הסבר' מה שחשבת לחדש באופניך ענין שעושה שלא כדין ברבות'. הלא כה דברי בכלל דברי דבריך כי בהיותם מרוצים זה לזה ואגודים יחד זו היא עצמה סברת שלא עושין זה לזה שלא כדין וזו היא הרבות' דרב תחליפ' אך לא הנחתי לאחריני להוכיח שכ"ש הוא כמו שהוכחת לדעתך באומרך דאל"כ היו סברות הפוכות כו' כי שניתי ושלשתי שיש לכל דין סברא אחרת ומשמע הכי ומשמע הכי כפי' הר"ן ורצוני בזה כי יכולין לומר שקיום מצות פו"ר אלימא יותר לכפות מכל הנהו שאין עושין רצון שניהם ואין מתרצים יחד אך כתבתי שלפחות ה"ה לאחרים ואולי מני' גם כ"ש לאחרינא וזהו דעת רב תחליפא דנקיט דין שהה אמנם אין להניח בודאי מכח סברות הפוכות כמו שהרביתי בשבילך. ומה שהקשת לשאול מה שכתבתי שאין לשאול מגמר' לתלמוד ירושלמי אין הכי נמי גבר' אגבר' לא קרמינא כ"ש מדידן לדידהו ואין לך השתנות גדולה מזו גירסא וסוגי' דתמן מוכח' מכח שמענו שיוציא כו' דאין כופין ובדידן מוכח להיפך ולכך בכל פה תמה הראש. באשר בדידן אין הכרעה למה לא ניחוש אמר להחמיר באיסור אשת איש. לפי דחזינא בירושלמי א ופשיטא לי שאין בלשון יוציא כפיי'. ובגמר' דידן מספקא לדברי הפוסקים כאשר ביארת דברי הרא"ש ולמה תלית עצמך בחגורתך באמרך שאיך יקשה הרא"ש על גמרא דידן והיא סוגיא אחרת ישמעו אזניך מה שפיך מדבר כי ע"כ תמה הראש על הפוסקים למה לא ניחוש מה שבירושלמי פסיקא ליה שאין כופין לחומר' ותירץ הרא"ש על פי דרכו שאולי גם לדידן נראה פשוט להיפוך שכופין במה שהבין שמואל פשוט באמרו עד שכופין להוציא כו'

עוד שאלת שאלה ג' מ"נל לשמואל דר"א לא נחית לדבר רק בין המרוצים כו' וממילא ס"ל גם בנשא אשה ושהה כו' כופין והארכת בפטומי מילי'. ולפום חורפי' שבשתא כי גם בזה תתלה עצמך בחגורתך ואל יתהלל חוגר כמפתח הלא ידעת אם לא שמעת כי יסוד מונח אצלי כראי מוצק ואל יעקש בו מי שיש לו מוח בקדקדו אם לא יקשה לדעת. כי לישנא פסולות הוא פסול הגוף בעצם וראשונה מתחלת הקדושין. אבל אחרינא ושהה י' שנים לא מקרי פסולות כלל וגם העליתי וגם אתה הודית בכל אופניך כי נראה זר מאוד שרב אשי יפרוט לשון אלא לפסולות ונראה בזה כחולק על כל מתניתן וברייתא א"כ הגע עצמך למה הרעות לדבר מנ"ל לשמואל שר"א נחית לחלק בין מרוצים כו' הלא ענית ואמרת כי זה שאמר קמי' דשמואל כמתמיה וזהו ענין כי אמריתא קמי' לדעתי בכל התלמוד והוא ענין התחדשות או איזה תמיה ומבקש ישוב או פי'. ותרגמה שמואל דרך י"ל דלא נחית לפרש ר"א דרך כלל במה שנראה חידוש שכופין להוציא אפי' באגודים יחד [ולהסברתך כשאין עושין זל"ז שלא כדין] שזהו דווקא בפסולות ממש אבל לא בשהה י' שנים שחסו חז"ל לאגודתם ורב תחליפא שמע ההיפוך שכופין כ' אלימא כולי האי משום פ"ור בכן שקלת וטרית כפתור ופרח רבותות שלך בהשתנות מלות אגודים יחד או שלא עושין ז"לז שלא כדין כי כולי חדא היא וזהו לפי סוגיא דידן בבבלי. וא"כ מאי תקשי מירושלמי גברא אגברא ושם לא הוזכר כלל דין שהה י' שנים לא מברייתא ולא מרב תחליפא וכ"ש לא משמע משם שלשון פסולות יוצא מלשונו. אלא דסתם איתמר שמה ולא מקשה ומשני רק במה שהוא דאורייתא כאמור בקונטרסי. והרא"ש תמה למה לא ניחוש לחומרא דירושלמי בכן מה לי לקרות כפל אופניך דומות למרובות והנם למשא ומה גם שתעמיק יסודיך על הררי עוז טעות סופר וכיוצא בזה. ותמשוך אחריהן בחכה משא ומתן כמו שאחרי המחילה מהגאון מורך הוכח תוכיח פסקים בדינא דאסורא וחשש אשת איש מכח איזה קושיות כפי המזג אשר מחשבותך עליהם לחדד התלמידים בישיבה אשר על כן אמרתי אסורה את אופני מרכבת המשנה שלכם כי רבו הקדמות מורך ופלפולא עמך בהנחת צמיד פתיל בשהה י' שנים וידוע שאין הלשון הולמתו ודעת סובלתו ולא צריך לפנים ולא יש פועל חכם לעשות מחט שוה עשרת אלפים כמאמר הבדרשי כן הדבר הזה ואדרבא בזה רוצה להכריע בכפיית גט נגד הרא"ש וחביריו קמאי ובתראי בקושיות קלו מני ארו

אף גם זאת אשיבך מילין באהבתי אותך לא כביר רק דבר דיבר על אופניך במה שכתבת אחוה דעי אף אני אחרי עיינתי בעומקא של הלכה ובהקדמו' קושיות חזקות בעינך. וזה יצא ראשונה בהקשותך מה התקשרות מימרא דר"י אר' אסי למתניתן דהכא לא מחכמה שאלת ע"ז. כי כל פ' המדיר מיירי בדיני כפייה ובפרט בשמעתין עד שתידוק אם במילי אם בשוטים להכי נחית מסדר הגמר' לאתחולי ולסיים בכל מילי כפיי' ומן מימר' דאין מעשין שקלא וטריא המתניתן דהכא ותברר מתניתן מתוך פרכא ושנויא ולאו חדתא הוא דמקשה בגמרא בהקדמות מימרא דמ"ד או סוגיא אחרת למתניתן במקומו או להיפך וא"ב לפקפק דרך חילוק ובילוק דמספקא ליה לר"י ואשר לפי זה