איתן האזרחי יז

דנא' אשה ושה' כו' ולא אדין אחר וזהו משום דר"י מתניתן דאמר ואלו שכופין אותו להוצי' כו': ומפרש משום שאומנתן מסרחת הוא ואינה יכולה לקבל ולסבול איל מש"ה כופין אותו להוציא לכן עפ"ז בא ר"י להוסיף בשם ר"א דאמר אין מעשין אלא לפסולות וכמו כן כתב הרי"ו בספר משרים נכ"ג דאחר דכתב דברי המתניתן דואלו כופין כו' כתב ז"ל ועוד פשוט ואלו כופין כמו כן הפסולות כגון אלמנה לכ"ג, הרי דס"ל ג"כ דר"י בא להוסיף אמתניתן וק"ל] ור"ל דקאי אמתניתן דקתני דכופין אותו להוצי' אדברים שהי' אינה יכולה לקבל: לזה אמר דזולת זה לא מצינו דמעשין אלא לפסולות. וזהו שאמר כי אמרית' קמיה דשמואל א"ל כגון אלמנה לכ"ג: ור"ל משום דביאתן אסור' דבכל פעם שמשמשין יחד עושין איסור. לכן כופין אותו להוצי' וזהו שתירץ בירושלמי על הא דהקשה הא תנינן שניות כגון אמר שמואל: ור"ל דזהו בכלל פסולות משום דביאתן אסורה ממש כמו גבי אלמנה לכ"ג כו' מש"ה כופין אותו להוציא: ולכן עפ"ז אמר ר"י וקא דייק מניה מדאפקיה רב אסי ואמר בלשון שלילה דאין מעשין כו' ולא אמר דמעשין נמי אפסולות: ש"מ דבא לאשמועינן דין חדש דבמקום אחר אין כופין: וזהו דקאמר אבל נשא אשה כו' דאין כופין דהרי אין עושין איסור בשעת ביאתן ולכן לא דמו להני דקאמר דמעשין להוציא: וגם לא דמו נמי להני דמתניתן דקתני בהן כופין משום דאין יכולין לקבל לכן אין כופין אותו להוציא: אע"פ דמבטל מפ"ור מ"מ אין כופין משום דבר זה: וכזה כתב ג"כ הר"ן לפ"ד התלמוד ירושלמי וכו'. וז"ל כלומר לאו דוקא אלו אלא כל שביאתן באיסור כגון אלו ושניות בכלל עכ"ל הנה שמענו שדקדק ג"כ ואמר לפרש דברי הירושלמי דנכלל בכלל דפסולות דוקא הני שביאתן באיסור דהיינו שבשעת ביאתן עושין איסור וממילא נשמע דלא נכלל בכלל דפסולות האי דנשא אשה כו'. משום דאין עושין איסור בביאתן ור"ת אמר משמיה דשמואל דפליג אר"י דאע"פ דלא דמי להני דלעיל דקתני בהו כופין ואין נכלל בכלל פסולות מ"מ משום דמבטל מפ"ור ולשבת יצרה ולא לתוהו לכך נמי כופין אותו להוציא ולכן קאמר נמי ר"ת האי אפילו דכופין גבי דין דנשא אשה כו'. ולא גבי דין אחר דלרבותא כתב דאע"ג דלא. דמיא האי דנש' אשה כו' לדינ' דלעיל דקתני במתניתין דכופין אותו להוציא משום דאינה יכולה לקבל וגם להני דפסולות כגון אלמנה לכ"ג דבשעת ביאתן עושין איסור משא"כ בנדון זה דנשא אשה כו' דאין עושין איסור כלל בשעת ביאתן דה"א דאין כופין אותו להוצי' מ"מ בעי לאשמועינן דנמי כופין אותו להוציא והטעם כמו שכתבנו דמבטל מפ"ור. משא"כ באינך דקתני בהו יוציא אינם דברים כהפוכן ממש לדינא דלעיל ומש"ה לא קתני להו: וגם לא דין אשה הבאה בטענה בעינא חוטרא לידי כו'. אע"ג דנמי כופין אותו להוציא אפי' אינם עושין איסור בביאתן מ"מ לא קתני לה משום דס"ל דכיון דהאשה באה בטענה לכ"ע כופין אותו להוציא אפי' אינם עושין איסור בביאתן וכדאית' לשם בהדי' בפ' הבא על יבמתו דקאמרי בהו רבנן כי הא ודאי כופין אותו להוציא דמשמע דמלתא דפשיט' הוא דלכ"ע כופין אותו להוציא כשהי' באה בטענה. לכן לא היה צריך למייתי דין זה כיון דלכ"ע כופין אך דין זה דנשא אשה כו' ס"ל דאע"ג דאין לכ"ע כופין אותו להוצי': ואפ"ה אמר משמיה דשמואל דאמר בהדיא דנמי כופין אותו להוציא והנה גם לפ"ז ס"ל לרב תחליפא דאף גם באינך שאר מקומות דקתני בהו יוציא ויתן כתובה נמי כופין אותו להוציא. וכתב דין זה דנשא אשה ושה' כו' לרבות' כתב דא"כ לפ"ז גם יתורץ עפ"י דרך זה כל הקושיות דלעיל וק"ל

הפן הג' נראה לי לפרש הא דקאמר ר"י האי אבל נשא אשה ושהה כו' דאין כופין וגם הא דקאמ' ר"ת דוקא אדין דנשא אשה כו' דכופין ולא אדין אחר הוא משום דס"ל לר"י דבכ"מ דקתני בהו כופין אותו להוצי' הוא בעבור זה דאי אפשר שימצא להם תרופה ורפואה אם תשאר עוד אצלו והיינו דכל הני דמתניתן דקתני בהו כופין כגון מוכה שחין כו' שהוא מצורע לפירוש הרמב"ם בפי' המשניות וכן פי' הברטנורא ובעל פולפיס הוא ריח הפה או ריח החוטם כו' דלכל אלה אי אפשר למצוא להם תרופה ולכן נמי מסתמא כייפינן להו להוציא מדלא מצינו בשום פוסק דחולק באלו דאם אפשר למצו' להם תרופה דאין כופין להוציא להם לכן על פי זה אמר ר"י אחר כל הני דקתני במתניתן דואלו כופין כו'. בשם ר"א דאין מעשין אלא לפסולות ר"ל דזולת אלו דכל הנ"ל אין מעשין רק אפסולות לז"א כי אמריתה קמיה דשמואל דא"ל רב אסי כגון אלמנה לכ"ג כו'. והנה לזה דייק ר"י דאבל דנשא אשה ושהה כו' דאין כופין והוא משום. דלא דמי להני פסולות דלעיל דהם קיימים באיסורם להם לעולם. משא"כ דין דנשא אשה ושה' כו' די"ל דהזמן או המקום גרמו שלא היו להם בנים יחד באלו י' שנים כמו שמצינו באברהם דהוליד עם שרה אחר י' שנים וכן הוא הדין נמי א"ל דתוליד עוד אחר זמן לכן ס"ל נמי דאין כופין אותו להוצי' וכמ"ש נמי התו' פ' הבא על יבמתו על דברי הגמ' דקתני שם ת"ר נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר מקץ עשר שנים לשבת אברהם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חוץ לארץ עולה מן המנין כו' ופירש"י מקץ עשר שנים בא אל הגר כו']. כתבו התו' וז"ל ראייה ברורה אינו דמשם אין ללמוד שיהא זקוק לגרש אשתו כו' עד היכא דשהה עמה י' שנים שרי להכניס צרתה כמו שמצינו באברהם ואולי ירחמו מן השמי' ויזכו עדיין לבנות ממנה כמו שבסוף זכה אברהם משרה עכ"ל ולכן נמי ס"ל הכא רב יהוד' דמש"ה נמי אין כופין אותו להוציא משום דאפשר שירחמו עליו מן השמי' ויולידו ור"ת אמר משמי' דשמואל דסבר' זו אינו דמסתמא אמרינן דלא יולידו יחד עוד כיון דלא הולידו כ"כ זמן ארוך ואין למידים מאברהם ושרה דצדיקים היו והולידו לאחר י' שנים ולכן מסתמא אמרינן דלא יולידו עוד ולכן נמי כופין אותו להוציא דבלא"ה לא יגרשנה דיחשוב דתוליד עוד ממנו', וכדברי אלה מצאתי בשאלתות דר' אחאי גאון ס' תולדת יצחק וז"ל שאלתי מאן דנסיב איתתא ושהה בהדיה עשר שנים ולא ילדה לא שרי למבטל מפ"ור אלא מיחדני לה לגרשה כו': והיכ' דלא מגרש לה מעשינ' ליה בע"כ דקמיה דאית' לגביה סבור דלמ' השת' ילדה ומבטל מפריה ורביה והתורה אמרה לא תוהו בראה כו' דאמר ר"י אמר ר"א אין מעשין אלא לפסולות כו' והבי' סוגי' דהכ': וכן בה"ג כתב ג"כ בהלכות כתובה הסברא זו דיסבור דלמא השתא ילדה כו'. ולכן נשמע מן הדא דסברא לומר דהוא חייש ויאמר דיהיה לו עוד בנים ממנה ולכן נמי קמפלגי בסברא זו דר"י נמי חש לזה אולי יוליד עוד ממנה. ולכן נמי אין בידינו לכוף אותו להוציאה ור"ת סובר דאין זה סברא דתוליד עוד ולכן משום זה נמי כייפינן לי' להוציא כדי שהוא לא יחשוב המחשבה זרה ולא יגרשנה כלל ולכן גם עפ"י דרך זה יתורץ מה דאמר ר"ת דכופין דוקא אדין זה דנשא אשה ושהה כו' ולא אדין אחר דרבותא אתא לאשמעינן דכופין אותו להוציא אע"פ דאפשר דתוליד עוד ממנו (ובאמת גם אנכי שמעתי שאירע כזה שהאיש הוליד עם אשתו בנים אחר ששהה עמה שנים רבות יותר מי' שנים אף שלא הולידה ממנו מקודם) משום דבתר סתמא אזלינן דלא תלד עוד משא"כ האי יוציא דנקטי' באינך מקומות דאמרינן דוודאי כופין אותו להוציא משום דזולת זה מסתמא אי אפשר למצוא להם תרופה והיינו נמי הא דחוזרין על הגדול לומר או חלוץ או ייבם דכופין אותו להוציא משום דזולת זה אינה רשאי ליקח לבעל דעדיין היא אגידא להחלוץ לכן מסתמא כייפינן לי' כדאית' לשם בהדיא בגמרא וה"ה נמי גבי אשה הבאה בטענה דחוטרא לידי' כו' דכופין אותו להוציא מיירי נמי כגון שטוענת בוודאי דהוא הגורם דאינו יורה כחץ ולכן בוודאי לא יהיה לה בנים