איתן האזרחי טז

כדין וכדברי התוס' שזכרנו א"כ נסתלק נמי התערומות של מהר"יק בב"י שהקשה על דברי ריב"ם שכתב בשם הר"יף בטור א"ע ס"ס קנ"ד וז"ל וכ' רב אלפס דה"ה בכל הנך דקתני בהו יוצי' כופין אותו אפילו בשוטים כו' ואזה כ' הב"י שלא מצא בדברי הרי"ף שכתב כן וגם מ"ו מהר"יף האריך למעניתו וכתב דכן האמת שהר"יף לא כתב כן דכופין בכל הנך דקתני בהו יוצי' כ"א אנש' אשה ושהה כו' וזהו דגרם לו לילך עפ"י דרכו שס"ל דפלוגתייהו תליא אם נכלל בכלל פסולות או לא. כדכתבתי לעיל ולכן הקשה תאמר דגם הר"יף לא ס"ל הכי דכופין אאינך אלא דוק' גבי נשא אשה ושהה כו' משום דהוא בכלל פסולות כו' ולזה דייק מדברי הר"יף דכתב בפ' המדיר ז"ל אחרי דברי ר' תחליפ' וכולהו בין הני דרבנן דתנן במתניתן שכופין אותו להוצי' ובין הנהו דאוריית' כגון אלמנה לכה"ג כו' כולייהו כייפינן להו בשוטים ואי אמרה הוינא בסהדי בהדי' במוכה שחין שבקינן למי שנש' אשה ושהה כו' לא שבקינן כו' עכ"ל הרי"ף. ואזה כתב דממיל' שמעינ' מדמפרש להנהו דאוריית' ודרבנן דכופין משמע דדוק' אותן דקתני בהדי' ואמר בהו כופין הוא דסביר' לי' דכופין בשוטים ולא באינך מקומות שאמר בהן יוצי' ויתן כתובה סתם עכ"ל אך עפ"י דרכינו אשר העלנו נראה ברור דסביר' לרבינו דכיון דפסק הר"יף להלכה בפ' המדיר ובפ' הבא על יבמתו כדברי רב תחליפ' ור"ת סביר' לי' דמכ"ש בכל הנך דקתני בהו יוצי' דכופין. וההי' דקאמר דין זה דנש' אשה כו' הוא לרבות' אף דלא עושין לה שלא כדין מ"מ כופין אותו להוצי' וכטעם שאמרנו א"כ לכ"ע הוי כ"ש בשאר מקומות דנקיט בהו יוצי' דכופין וגם הר"יף כתב בפ' הבא על יבמתו לפסק הלכה האי דין דנש' אשה ושהה כו' דכופין נמי וממיל' י"ל דלרבות' כתב כן וכדברי רב תחליפ' ומכ"ש דס"ל דכופין בכל הנך דקתני בהו יו'

וגם אוסיף עוד דמוכח לומר דס"ל להרי"ף דכופין אותו להוציא גם באינך מקומות דקתני בהו יוציא דאם לא כן הוה סברות הפוכות לדברי הרי"ף מדברי התוספת דהרי התוספת כתבו דאף דבכל מקומות ששנינו בהו יוציא היינו ר"ל בכפיי' ודכן מוכח התוספת בר"פ המדיר מדאשכחן בהחולץ דתנן לא רצו חוזרין אצל הגדול ומפרש בגמרא חוזרין אצל הגדול למכפיי' הואיל ועליו מצוה רמיא וגם מדאמר לקמן אמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ומסיק עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון כו' ואפ"ה כתבו דההיא יוציא דגבי דין זה דנשא אשה כו' לא משמע בכפיי' כדי שלא יקשה אמ"ד דס"ל בפ' המדיר דאין כופין למי שנשא אשה ושהא כו': והטעם משום דאין עושין לה שלא כדין ואם כן מכ"ש האי מ"ד [היינו רב תחליפ'] דס"ל דגם כן כופין בהא דנשא אשה ושהה כו' אף דאין עושין לה שלא כדין. מכל שכן דס"ל דבאינך דעושין לה שלא כדין דכופין אותו להוציא ואם כן ממילא נשמע בהדי' דה"ה גם הרי"ף ס"ל הכי דהרי גם כן כ' דכופין להוציא אדין דנשא אשה ושהה מכל שכן באינך מקומות נמי כופין אותו להוציא באשר שעושין לה שלא כדין ובודאי לא יחלוקו התוספת והרי"ף בסברות אלו דהרי"ף יהפוך הסבר' ממש מדין דנשא אשה כו' דטפי יכפה גבי דין דנשא אשה וכו' יותר מגבי אינך מקומות דנקיט בהו יוציא דזהו רחוק מאוד כ"א נאמר עלה לדעת מ"ו דס"ל דדין דנשא אשה כו' הוא בכלל פסולות ואני כבר כתבתי כי בער אני ולא אבין את זאת אשר העלתי לשאול על דבריו ואני בעניי אבקש למצוא מנוח לרגלי לעטי אשר אתי לאמר אלי את אשר ישים ה' בפי

זאת ועוד אחרת אדברה נא לדברי מו'. דדייק מדברי הרי"ף מדפירש להני דאוריית' ורבנן דכופין דמשמע דדווק' אותן דקתני ואמר בה בהדי' כופין הוא דסביר' ליה דכופין בשוטים ולא באינך מקומות שאמר יוציא סתם הן אענה ואומר דלדבריו יקשה דהרי הרי"ף ס"ל על כל פנים כדעת רב תחליפ' בשם שמואל בזה דכופין אדין דנשא אשה כו' כמ"ש בהדי' פרק הבא על יבמתו. ולכן יקשה למה חזר הרי"ף וכלל נמי דין זה דנשא אשה ושהה כו' דכופין אותו להוציא בשוטי' בכלל זה דכתב בפרק המדיר. וכולהו בין הנהו דרבנן דתנן במתניתן דכופין [דר"ל כגון מוכה שחין ובעל פליפוס דנקיט במתניתן דכופין בשוטים] דאף דקתני לעיל מני' בפ' המדיר הפלוגת' דר"י ורב תחליפא אדין דנשא אשה כו' מ"מ לא כתב שם בהדי' דס"ל כדעת רב תחליפ' דכופין להוצי' אדין זה. ולכן מדכתב אחר כך הכלל מאי דס"ל דכופין בשוטים ולדעת מ"ו אין בכלל זה אלא מה שפירש ואמר שפירוש היינו כמו שכתבתי כגון הני דקתני בהו במתניתן בהדיא כופין והפסולות דהיינו כגון אלמנה לכ"ג כו' ותו לא א"כ יש לטעות ולומר ג"כ דגם הר"יף ס"ל דאין כופין נמי גבי דין זה דנשא אשה ושהה כו' וכר"י ס"ל. מדלא כתב בהדיא הברייתא דדין זה כופין להוציא וגם לא כלל דין זה דנש' אשה ושהה כו' בכלל שאמר וזה סותר מ"ש בפ' הבא על יבמתו דפי' בהדי' דכופין אדין זה. ומה גם שאח"כ כתב הני דמדרבנן אי אמרה הוינ' בהדה שבקינן לה בר ממוכה שחין ומי שנש' אשה ושהה כו': א"כ משמע דס"ל דג"כ כופין אדין דנש' אשה ושהה כו' וא"כ לדברי מ"ו הוי דברי הר"יף כסתרי אהדדי מני' ובי' אלא ע"כ לומר דמ"ש הר"יף בכלל זה אינו בא לאשמעינן דדוק' אלו כופין אותן בשוטים היינו מה שפירש ותו לא אלא ר"ל ה"ה נמי אינך דכתבו בהו יוציא נמי ר"ל דכופין אותו בשוטים ונקט אלו שפי' כי הם דכופין עליהם בשוטים להוציא ומנייהו נמי נלמוד דכמו כן כופין בשוטים באינך דנקטו בהו יוציא אם כן מוכח בהדיא דאין זו הוכחה מה שדייק מו' מדברי הרי"ף דדוקא קאמר הרי"ף דבוודאי ס"ל להרי"ף דדין אחד לכולם. ולכן דברי בעל הטורי' ונכוחי' למוצאי דעת ולכן עפ"ז הקשה גם הרא"ש על דברי הרי"ף שכ' שכופין למי שנשא אשה כו' מדברי ירושלמי דכ' בהדי' דאין כופין נמי למי שנשא אשה כו' שמתרצנאי שם שמענ' שמוצי' שמענא שכופין בתמי' א"כ נשמע בהדי'.. דכ"מ שלא נשנה בהדי' כופין רק יוציא דאין כופין וכן נמי בברייתא דידן דנשא אשה כו' לא נקיט כ"א יוציא וממיל' נמי נשמע דאין כופין וא"ל דס"ל להרי"ף דדין זה נכלל במ"ש אין מעשין אלא לפסולות וכדברי מו' יצ"ו דהרי מדהקשה שם בירושלמי והא תנינן שניות ומתרץ כגון אמר שמואל משמע דאין נכלל בהאי כגון אמר שמואל זולת זה דשניות. דאי הוי נכלל תו בכלל דכגון אמר שמואל. אזי לא הוי מקשה מידי מעיקרא במה שאמר והא תנינן שניות דבלאו הכי מוכח לפרש דהאי כגון לאו דוקא הוא מדנכלל בו גם כן האי דנשא אשה כו' וממילא דכ"ש דנכלל בו האי דשניות בכלל פסולות דקרוין פסולות ממש טפי מדין זה דנשא אשה כו' כאשר כתבתי לעיל אלא ודאי דוקא ודווקא קאמר שמואל האי כגון כו' ואין נכלל בכלל פסולות אלא דווקא האי דשניות ועליו אין להוסיף א"כ נשמע דאין כופין אדין זה דנשא אשה כו' וקשה על הר"יף דס"ל לפסק הלכה דפוסק כדעת רב תחליפא ושההיא יוציא דקתני בברייתא היינו בכפייה. דהרי מתלמוד ירושלמי משמע בהדיא דבכל מקום דקתני בהו יוציא היינו בלא כפייה. ולכן נאמר דגם בברייתא ס"ל הכי דאין כופין וכדעת ר"י בשם ר"א לזה השיב הרא"ש דמשמע להר"יף מדגרסינן בגמ' דידן בכל הספרים האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ולא גרסינן כופין ומדפריך עלי' שמואל עד שיכפוהו להוציא יכפוהו לזון אלמא שסתם יוציא היינו בכפייה. ושמא א"ל דהכי פריך כו', ר"ל דמ"מ דאפשר לתרץ ולומר דדברי ברייתא הנזכר בפרק הבא על יבמתו הוא כדברי שמואל בתלמוד ירושלמי טפי עדיף ולכן כיון דאפשר לפרש כן וגם אפשר לפרש בענין אחר לכן כתב לסוף דכיון דפליגי בהו רב ור"ת ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים כדי דלא להוי גט מעושה וכ"כ הטור בשמו בס"ס קנ"ד והנה לבאר דברי הר"ן אשר מעכ"ת עסקתם בו אדבר בו לבסוף בס"ד

באופן הב' יש לפרש ולתרץ הקושיות אשר הקשית ולומר דמש"ה נקיט ר"י האי אבל נשא אשה כו' דאין כופין וגם רב תחליפ' דנקיט האי