איתן האזרחי טו

בעומק ההלכה . אתעורר בו לשאול עוד קושיות חזקות וגם רבות אשר לא יתורצו עפ"י דרכיכם וזאת הא' יש להרגיש למה אמר הכא רב יהודא בשם רב אסי אחר מתניתין דאלו כופין דלעיל דאין מעשין אלא לפסולות אשר מניה וביה ידויק ג"כ דכופין למי שנשא אשה ושהא עמה י' שנים ולא ילדה: טפי ה"ל למכתב דין זה דנשא אשה ושהא כו' אחר מתניתן דפ' הבא על יבמתו דהתם במתניתין קתני עיקר הדין דנשא אשה ושהא עמה י' שנים ולא ילדה כו': ומהו ההתקשרות למתניתן דהכא דאילו כופין להוציא מוכה שחין כו' גם את השני יש להתעורר דמשמע מדברי הר"ן דס"ל דהאי אבל דנשא אשה כו' דאין כופין הוא מדברי שמואל עצמו כדעת מ"ו: בכן יש להרגיש עליו ג' קושיות: הא' נראה זר האיך יחלוקו רב תחליפא ורב יהודא בזה אם אמר שמואל אמי שנשא אשה ושהא כו' אם כופין להוציא אם לאו: ממ"נ האיך טעו בדברי שמואל ששמעו ממנו אם אמר כופין או לא: משא"כ אם הוא מדברי ר"י אזי לא קשה מדי דשמואל קאמר ליה לרב יהודא דר"א רצה במה שאמר אין מעשין אלא פסולות דהיינו אלמנה לכהן גדול ור"י הוסיף מדילי' דאבל נשא אשה ושהא כו' אין בכלל דאין מעשין כו' ורב תחליפא אמר משמיה דשמואל דאמר בהדיא דנמי כופין למי שנשא אשה ושהא כו': אך אם הוא כדברי הר"ן דהאי אבל אם נשא אשה ושהא כו' אמר ר"י הוא מדברי שמואל עצמו אזי וודאי נראה זר דיחלוקו בזה אם אמר שמואל דכופין על זה או לא: הב' שאם האי אבל הוא מדברי שמואל עצמו יוקשה. למה אמר לו כלל האי אבל נשא אשה ושהא כו' דאין כופין דוודאי לא הוי צריך להשיב לו רק על מה ששאל לו ר"י שיאמר לו הפירוש על אין מעשין אלא לפסולות לכן לא ה"ל לומר. כ"א האי כגון אלמנה לכהן גדול כו': דהרי גם בתלמוד הירושלמי לא אמר שמואל לפרוש האי דאין מעשין אלא לפסולות כ"א במאי שאמר שאמר אלמנה לכ"ג כו' ולא אמר האי דאבל אם נשא אשה כו' ולכן ה"ה ה"נ לא ה"ל לשמואל להשיב לר"י כ"א האי כגון ומאי היה צריך להשיב להשואל טפי ממאי שהיה לו לפרש האי דאין מעשין כו' ואם בא לתרץ למה אמר רב אסי בלשון שלילה האי דאין מעשין ולכן הוא מפרש דע"כ לדיוקא דהאי אבל כו' מ"מ יוקשה מנ"ל לשמואל דר"י שאל לו ע"ז: דהרי לא אמר בגמרא כ"א כי אמריתא קמיה דשמואל: ואם בא לתרץ מעצמו את דברי ר"א אזי נמי הוה ליה לשמואל לפרש האי אבל בתלמוד ירושלמי מה שאין כן אם ההוא אבל הוא מדברי ר"י אתי שפיר כנ"ל

הג יש להתבונן אם האי אבל מדברי שמואל הוא למה חזר לבסוף לומר גבי נשא אשה ושהא וכו' דאין כופין דהרי אם הוא מדברי שמואל המשיב לר"י אזי לא הוה ליה למימר כי אם אלמנה לכהן גדול כו' אבל לא בנשא אשה ושהא עמה כו' וממילא נשמע דקאי על השאלה שנשאל לו על הא דאין מעשין וכו': ולכן לא הוה ליה למימר רק אלמנה לכהן גדול אבל לא נשא אשה כו' אך אם הוא מדברי ר"י: אתי שפיר דשמע משמואל שפי' את ר"א במ"ש דאין מעשין אלא לפסולות דהיינו כגון אלמנה לכ"ג כו' והוא חידש מעצמו דגבי נשא אשה ושהא כו' אין הדין כן דאין כופין אותו להוציא: משא"כ אם הוא מדברי שמואל בעצמו לא ה"ל למימר תו האי דאין כופין: כיון דקאי על הא דאין מעשין דלעיל אשר ע"ז השיב ופירש לר"י וק"ל לכן אומר אני לתרץ את כל זה בשלשה אופנים

והנה אופן אחד אשר יאמר עליו כי הוא זה הדרך אשר נלך בה דר' יהודא ידע הברייתא דנשנית בפרק הבא על יבמתו אחר מתניתן דמיירי התם בדין דנשא אשה ושהא עמה י' שנים ולא ילדה. דקאמר בברייתא יוציא ויתן כתובה: והנה היה ר"י מסופק בנפשו אם ר"ל הברייתא מה שאמר הברייתא יוציא היינו בכפייה קאמר או ר"ל יוציא בלי כפייה. ולכן אמר כאן משמיה דרב אסי דאמר אין מעשין אלא לפסולות אחר דברי המתניתן דלעיל מניה ור"ל דר"י היה חש דר"א פליג על כל הני דלעיל דפ' המדיר ודמתניתן דאלו כופין להוציא כו' לכן אמר כי אמריתא קמי' דשמואל: והיה מבקש שיאמר לו מהו הדיוק דבעי לאשמועינן ר"א במאי שאמר דאין מעשין אלא לפסולות: דאם הוא לאפלוגי קאתי. נראה זר איך יפלוג אמורא אדברי מתניתן. לכן ענה ואמר לו שמואל שאל יטעה דלאפלוגי קאתי ר"א אמתניתן אלא בעי לאשמועינן דאין מעשין אלא לפסולות והיינו כגון אלמנה לכ"ג כו' ר"ל דזולת זה דפסולות אף במקום ששנינו יוציא היינו יוציא בלא כפייה: ולזה אמר ר"י משמיה דנפשיה אבל נשא אשה ושהא עמה י' שנים ולא ילדה דאין כופין: והטעם דאינה בכלל פסולות דג"כ קתני בברייתא יוציא לכן היינו נמי דיוציא ואין כופין לזה אמר רב תחליפא משמיה דשמואל ופליג ארב יהודא וס"ל דהאי יוציא דקתני בברייתא היינו נמי יוציא בכפייה קאמר דשמואל בהדיא אמר דכופין גבי דין זה דנשא אשה ושהא עמה י' שנים ולא ילדה. ומה דנקט רב תחליפא דווקא גבי דין זה דנשא אשה ושהא כו'. דס"ל דיוציא דקאמר בברייתא שם פרק הבא על יבמתו ר"ל דהיינו כופין ולא קתני בשאר יוציא דקתני באינך מקומות דר"ל ג"כ בכפייה הוא בעבור זה כמ"ש התו' פ' הבא על יבמתו ובסוף פ' המדיר דלא משמע יוציא בכפייה אלא היכא שעושה לאשה שלא כדין היינו בכל הני דהמדיר. דתנן בהו יוציא ויתן כתובה בכפייה קאמ' כגון שמתנהג עמה שלא כדין וגם בהחולץ כשאינו רוצה לא לייבם ולא לחלוץ דחוזרין על הגדול למכפייה היינו נמי לפי שמתנהג עמה שלא כדין שאינו רוצ' לא לכנוס ולא לפטו' ומש"ה אשה הבאה בטענת בעינא חוטרא ליד' כו' דעושין לה שלא כדין לכן בכל אלה כופין אותו להוציא אבל היכא שאינו אלא משום דאינו רשאי לבטל מפו"ר לא משמע לשון כפייה לכן קמפלגי דווקא בהא דלר"י כיון דאין עושין לה שלא כדין דאף אם תשאר אצלו אין לה כנגד הדין לכן אין כופין אותו להוציא: דאף דהוא מבטל מפ"ור. מ"מ אין לכפות אותו בעבור זה באשר שאין לה כנגד הדין אבל באמת בשאר מקומות דנקט לשון יוציא והיינו שעושין לה שלא כדין נמי ס"ל דכופין אותו להוציא. אך לרב תחליפא דעת אחרת דס"ל דבין שעושין לה שלא כדין ובין שלא עושין לה שלא כדין כיון דאיכא לו אסורא במאי שתהיה אצלו ליבטל מפ"ור נמי כופין אותו להוציא כמו בשאר מקומות ממילא נשמע מן הדא דרב תחליפא ס"ל דמכ"ש שכופין אותו בשאר מקומות דנקט בהו לשון יוציא ולרבות' כתב דכופין נמי גבי דין דנשא אשה ושהא עמה י' שני' וכו' דאף דאין עושין לה שלא כדין שגם הברייתא דלעיל דנקיט יוציא נמי ר"ל כופין וכדברי אלה כתב ג"כ הר"ן להדיא ז"ל אלא משמע הכי ומשמע הכי ומ"ה פליגי רב ושמואל [ומ"ו הגיה דברי ה"רן ד"נל להגיה רב יהודא או רב אסי ושמואל ואני כתבתי לקמן דמצאתי גירסא כדברי ה"רן ע"ש] ורב תחליפא הכא האי יוציא היכא משמע ע"כ א"כ ראינו דס"ל ג"כ דעיקר פלוגתייהו קאי אברייתא דפרק הבא על יבמתו כאמור ולכן לפי זה יתורצו כל הקושיות בכלל ובפרט דבעבור זה קאמר ר' יהודא בשם רב אסי דין זה דנשא אשה ושהה כו' אחר מתניתן דסמוך מני' כדי שידקדק מדברי רב אסי דבא לאשמעינן הדיוק דאבל נשא אשה כו' דאין כופין דבלא מתניתן ה"א דבא להוציא מכלל דאין מעשין הני דנקטי מתניתן. ולכך הביא דברי רב אסי אחר מתניתן דואלו כופין כו' דממילא ע"כ לומר דלא בא להוציא מן הכלל הני דנקטי מתניתן כדי שלא יפלוג אמתניתן. אלא וודאי בא למעט דבכל מקום דקתני בהו יוציא דר"ל בלי כפיי'. אך ר' תחליפא ס"ל דפליג שמואל ארב אסי וס"ל דכופין בכל הני דקתני בהו יוציא ולכן יתורץ ג"כ במה דאמר ר' יהודא חזר ואמר לבסוף אין כופין להורות לנו דאף דקתני בברייתא אדין דנשא אשה ושהה כו' יוציא שאינו ר"ל בכפיי' אלא ר"ל יוציא בלא כפיי' א"כ זכינו לראות דס"ל לר' תחליפא דכ"מ דנקיט בלשון יוציא היינו דר"ל נמי בכפי' אך נקט דין דנשא אשה ושהה כו' לרבות' דאע"ג דאין עושין לה שלא כדין אפ"ה כופין מטעם שלא יבטל מפו"ר א"כ ממיל' מכ"ש בשאר מקומות דנקטי בלשון יוצי' דמשמע נמי בכפיי' כיון שעושין לאשה שלא