עין המים רמד

גרמא וכו', וי"ל דאתיא כמ"ד מילה שלא בזמנה נוהגת בין ביום ובין בלילה. ודבריהם תמוהים דמאי יתרצו למ"ד דאפילו שלא בזמנה מילה רק ביום, ועיין תוספות מגילה כ' ע"א ד"ה דכתיב, גם הע"י הקשה דהא לכ"ע מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת, והוי לכ"ע מצות עשה שהזמן גרמא. ואנכי מתפלא בהיפך, דהנה עיין נא ביבמות (דף ע"א ע"ב) ורבא אמר כגון שהיו או"א חבושים בבית האסורים, ופירש"י בשעת עשיית הפסח ומצות מילה מוטלת עליהם. ועיין שם במהרש"א דאף דאמרינן אותו ולא אותה מ"מ כיון דחייבת בקרבן מצוה נמי עליה מוטלת למול את בנה דמילת זכרים מעכבת, ואיירי במילה שלא בזמנה דמילה בזמנה אינה אוכלת בפסח אף היכא שבא בטומאה, דיולדות אינן אוכלות פסחים, א"כ הא איצטריך שפיר אותו ולא אותה, למ"ד נשים בראשון חוב ומילת זכרים מעכבת א"כ הוה אמינא דהיא חייבת למול את בנה וכסברת המהרש"א, להכי כתיב אותו דהיא פטורה וממילא מילת זכרים אין מעכבת אותה מלאכול, ואף לרבא דס"ל דהיכא דצריכה לעשות הפסח חובת מילה גם עליה מוטלת נמי ניחא, דהוה סד"א כיון דמשונה מ"ע זו מכל מ"ע שהזמן גרמא, דנשים פטורות בהם לעולם, משא"כ מצות מילה דאם היא צריכה לעשות הפסח חייבת גם היא למול את בנה, והוה אמינא למילף מיניה ותהיה חייבת לעולם במצות מילה לכן כתב רחמנא אותו ולא אותה, וצ"ע: בטורי אבן ר"ה (דף ב') מפלפל בר"א, דאמר שלשים יום בשנה חשוב שנה אם גם למלכים כן, והכריח דר"א מודה במלכים דיום אחד בשנה חשוב שנה, דאל"כ אם עמד המלך פחות משלשים יום לפני ניסן, אם יכתבו לו שנה ראשונה עד ניסן השני, לא ידעינן אם הוא תחילת מלכותו או סוף שנתו ע"ש. ואתפלא הלא הוא בעצמו כתב לקמן מונין שנה לזה ולזה, פירש"י וכו' ותימה אמאי לא פירש כפשוטו דמונין לשניהם, היינו דצריכים לכתוב שניהם ביחד כך וכך למלך שמת ושנה ראשונה למלך החי, א"כ יכול להיות דלר"א אף למלכים פחות משלשים יום לא חשיב שנה, ואם עמד פחות משלשים יום כותבים לו שנה ראשונה עד ניסן השני, ומ"מ יודעים אנו אם הוא תחילת מלכותו כותבים שם שניהם היינו המלך המת והחי ומניסן הראשון פשיטא דפוסקים לכתוב שם המלך המת. דהא אין השנה שלו וכפירש"י, ובאמת שיטת רבי' מוכרחת למ"ד אדר הסמוך לניסן זימנין מלא זימנין חסר, א"כ היאך כותבים גט שטר או שובר אם עמד המלך שלשים יום באדר והעדים עדיין לא באו, אם יכתוב הסופר שלשים יום לחודש אדר שנה ראשונה, דילמא יבאו העדים ויהיה היום ניסן ויתחילו לכתוב ניסן שנה ראשונה א"כ יתאחר הזמן שנה שלימה ובשובר המאוחרים פסולים, ואם יהיה גם בשנה השניה אדר חסר ולא יהיה רק כ"ט ימים א"כ יהיה השטר מזוייף מתוכו, ואם יכתוב הסופר ניסן שנה ראשונה דילמא לא יבאו העדים ויהיה היום שלשים באדר שנה ראשונה ולמחר יתחילו לכתוב ניסן שנה שניה ונמצא שהוא מוקדם שנה שלימה. אך לשיטת הט"א דעד ניסן כותבים לשניהם יחד למלך המת והחי יכולים לכתוב שלשים באדר שנה ראשונה למלך החי וכך וכך למלך המת, ואף אם יבאו העדים ויהיה ניסן לא יהיה שום טעות דמידע ידעי דעיבורא דירחא בעדים תליא מילתא וכמו שאמר הש"ס לקמן ז' ע"א ואידך מידע ידעי דעיבורא דשתא בחשבונא וכו' וצ"ע. דברי ב"ד אוהבו זאב וואלף בהגאון מהרי"מ ז"ל: סימן יט לכבוד ידידי ב"ד הרב מו"ה מטה בערנשטיין נ"י: בדבר שאמר לי כבודו דבר נפלא בשם חותנו הגאון מו"ה יהושע העשיל רוקח ז"ל, (הוא היה תלמיד מובהק לאאמו"ר הגאון ז"ל ואהבו כנפשו), בראשית כ"ט כ"ה, ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני, דידוע שאבותינו הקדושים קיימו התורה כולה, וקיים יעקב אף דם חמוד, ולכן חרה לו, ואמר מה זאת עשית לי, הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני להכשיל אותי בספק נדה, וש"י. ואנכי אמרתי לב"ד