עין יצחק חלק ב צו

ד) ויש לנו ספק ספיקא בזה להיתירא. ספק א' שמא הלכה כדברי הב"י דבנקרא בשני שמות מחולקים במקום אחד דכשר אף אם חברם ביחד. ואם ת"ל דהדין הוא כהחולקים על הב"י בזה אכתי ספק שמא הלכה כהישועות יעקב דאף דכתבו מהופכים ג"כ כשר. וכבר כתבתי לעיל שאם תסע האשה לעיר אחרת סמוכה ותקבל הגט שם אין שום יתרון לשם אחד על חבירו. ע"כ כיון דבעיר ניישטאדט היא נקראת בשם דאברה שרה מחוברים ביחד ע"כ יש להכשיר אף בכתבו שם האשה שרה דאברה מחוברים ביחד כנ"ל. ובס"ס דדינא אמרינן אף במקום חזקת א"א. וע"ד מה שכתוב בגט אפרים ניסן המכונה נייטן דמתקרי פרינק י"ל בזה לפי דעת הב"ש דהמכונה קאי על השם א"כ שפיר כתבו ניסן המכונה נייטן לפי דשם נייטן הוא נגזר מן שם ניסן ע"כ שפיר לכתוב ניסן המכונה נייטן משא"כ בשם פריינק דאין לו כ"כ שייכות לשם אפרים. ע"כ יותר טוב לכתוב בזה דמתקרי. ומה שלא כתבו ודמתקרי פריינק בזה אין לפסול בדיעבד. ומשאר הריעותות שהי' על הגט אין לפסול אותו ע"י: ה) ובקצרה דעתי כן. כאשר נתברר למעכ"ת כי בעיר ניישטאדט קורין את הבעל לתורה בשם אפרים ניסן. גם מעיד עד אחד שאמו משם כתבה לו מכתבים בשם אפרים ניסן. וכן יברר ששם ניטן ושם פרינק קורין לפעמים בנקודת ציר"י היינו ניטן פרינק. גם יבורר שנתחזק הבעל בשם פרינק שלשים יום אז אם תסע האשה לעיר אחרת סמוכה ותקבל שם הגט דעתי מסכמת להתירא כיון שהוא מקום עיגון ושעת הדחק. ויש לי בכל הנ"ל להאריך הרבה אבל מחמת חולשת עיני ר"ל וטרדתי העצומה הוכרחתי לקצר: ידידו יצחק אלחנן החופ"ק סימן לב ב"ה יום ג' ה' אדר תרל"ג לפ"ק. נשאלתי מרבנים גדולים ע"ד הגט בשם אבי המגרש שהי' נקרא שמו לתורה בשם צבי חייקל ובפי כל היה נקרא חייקל והיה נצרך לכתוב צבי חייקל דמתקרי חייקל והמסדר הגט כתב צבי חייקל המכונה חייקל ושאלו ממני אם הגט כשר ודעתם להכשיר: א) והנני להשיבם כי זה ברור דמהראוי היה לכתוב צבי חייקל דמתקרי חייקל וכמש"כ הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"ה דאם ב' השמות הם שמות של לעז כותבין דמתקרי. וכמבואר בליקוטי שמות להגאון ר' זלמן מרגליות זצ"ל בסעי' ט"ז וסעי' כ"ט. ולכן לכאורה י"ל כיון דהדין היה לכתוב דמתקרי ונכתב המכונה דהגט פסול כמש"כ הב"ח בשו"ת הישנות סי' צ"ה דאם כתב המכונה במקום דהיה צריך לכתוב דמתקרי פסול. אבל באמת י"ל ולהקל בנ"ד דהא עיקר טעמו דהב"ח שם הוא משום דהעלה שם כלל חדש בהענינים הנ"ל והוא דהיכא ששני השמות ניתנו לו בעת שמכניסין התינוק לברית כו' אז יכתבו המכונה. משא"כ בשם חדש של לעז שנקרא בו אחר כמה שנים כו' הנה אין זה שם כינוי לשם העברי אלא שם אחר לגמרי ע"כ פסול בכתבו המכונה עכ"ל הב"ח. א"כ דבריו נאמרים רק היכא דהוא שם אחר לגמרי כמו עובדא דהב"ח שם בשם יצחק אייזיק דמתקרי לובא דשם לובא אין לו שום שייכות כלל לשם יצחק אייזיק. אבל בנ"ד כיון דבשם הראשון צבי חייקל כלול בתוכו שם חייקל ג"כ ע"כ לא מקרי שם חייקל בשם אחר לגמרי לכן גם לדברי הב"ח הלז אין מקום להחמיר בנ"ד: ב) ויש להסביר עוד דעיקר סברת הב"ח שכתב לפסול אם כתב המכונה על דמתקרי זהו לפי הכלל שכתב דאם הוא שם העריסה יכתבו המכונה ואם הוא שם חדש יכתבו דמתקרי. וע"כ אם כתבו המכונה על דמתקרי יש לפסול משום חשש לעז כי לפי הכלל שלו אם כן מי שיראה שכתוב בגט המכונה יסבור שמסתמא ניתן לו שם זה בעת שהכניסוהו לברית כפי הכלל של הב"ח. ולכן כיון דבאמת ניתן לו שם זה לאחר זמן הרבה ע"כ יוציאו לעז דאין זה שם של המגרש ואחר גירשה כמו שמצינו בכמה דוכתי דהחמירו בשם העיר ושם מקום כתיבה ונתינה ושם אביו הכל מחשש לעז. משא"כ בנ"ד כיון דבאמת היה שם העריסה שלו בשם צבי חייקל ע"כ אף שנכתב המכונה חייקל לא איכפת לן כלל בזה דאף אם יאמרו ע"י מה שיראו שנכתב המכונה חייקל דזה השם ניתן לו בעת העריסה כפי הכלל של הב"ח ג"כ הא האמת הוא כן דזה השם חייקל ניתן לו בעת העריסה לכן גם הב"ח יודה בנ"ד דאין מקום להחמיר כלל. וגם בעיקר הכלל של הב"ח הנ"ל שכתב דאם הוא שם של הכנסתו לברית יכתבו המכונה ואם הוא שם חדש יכתבו דמתקרי. כבר השיג ע"ז הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק ל' דחילוק זה ליתא ע"ש. ע"כ לדינא יש לנו לדון בעיקר דברי הב"ח הנ"ל דכתב דאם כתב המכונה במקום דמתקרי פסול דכיון דלא שייך הוצאת לעז כלל בזה כיון דחילוק שלו ליתא. א"כ אין מקום לפסול בזה דרק משום ותבחר לשון ערומים אתו עלה כמש"כ הגט פשוט ס"ק ס"ד וס"ק ע"ז דכיון דלא שייך שום לעז משינוי השם ואביזריהו במה שכתבו המכונה בנ"ד. ובאמת אף הב"ח עצמו בסי' צ"ה הנ"ל שכתב דאם נכתב המכונה על דמתקרי הגט פסול. ושם באמצע דיבור המתחיל ותו דהלא הגדולים שכתבו כו' כתב שם הב"ח דאם כתב המכונה אפשר שהוא פסול ע"ש. אלמא דלא היה ברור גם להב"ח אם הוא פסול בודאי: ג) ועוד דבעיקר מילתא דנא זהו רק לשיטת הב"ש דס"ל דהמכונה קאי על השם. אבל לפי מה שהעלה הנו"ב במ"ת סי' קי"ט דהמכונה קאי על האדם ע"כ אין חשש כ"כ במה שנכתב המכונה חייקל. ועוד דראיתי בספר חידושי אנשי שם סי' קל"ו שכתב בשם מנחם מענדל שהיה נקרא לס"ת בשם זה ובפי כל נקרא מענדל שכתבו מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכתב שם דיש מקום לחוש לזה לדעת הבית מאיר סי' קכ"ט גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל שפסלו והסכימו עמו אז כמה חכמים מכח דנראה דהוי שינוי בשם ישראל עצמו כו' ולכך יותר טוב לכתוב המכונה מענדל דאז נודע דקאי רק על הכינוי בלשון בני אדם כו' עכ"ל. א"כ כמו כן יש לדון הסברא הלז גבי נ"ד בשם צבי חייקל דמתקרי חייקל דלפי דברי המחבר הנ"ל יש מקום לדון דאף לכתחילה יכתבו המכונה חייקל מטעם זה ולכל הפחות כשר בדיעבד: ד) וכן יש לדון בנ"ד דזהו בשם אבי המגרש דהא שיטת עבודת הגרשוני להקל בשינה שם אביו ואף דקיי"ל כהחולקים עליו דשינה שם אביו ג"כ פסול וכמש"כ הצ"צ בסי' פ"ג ורע"א זצ"ל בתשובה סי' קט"ז עכ"ז הוא מטעם חשש לעז כיון דלכתחילה צריך לכתוב אף שם אביו ג"כ. ועיין מזה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב גבי כתבו לוי על אינו לוי וכל מה שכתבתי שם שייך כן בשינה שם אביו וקצרתי. והגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ד הביא בשם שו"ת לחם רב שכתב דדעתו נוטה דאם יש לאב ב' שמות אין צריך לכתוב פלוני דמתקרי פלוני מה שאין כן בשמו דצריך לכתוב דמתקרי ע"ש עכ"ל. וכ"כ שם בשם המהרי"ק. א"כ לפ"ז יש לדון בשם האב דאם כתבו בשינוי בשם דמתקרי פ' דזה מקרי שם שא"צ לכתוב והוי כמו שינוי בשם שא"צ לכתוב אף לכתחילה דכשר. כן יש מקום לדון לכאורה לולי דברי האחרונים: ה) ועוד יש לומר דאף לפי דברי הרמ"א בסי' קכ"ט סעי' ט' דלכתחילה צריך לכתוב אף כנויין שם האב א"כ מקרי זה שינוי בדבר הצריך לכתוב לכתחילה דפסול בודאי. והנה