עין יצחק חלק ב צב

דברים וכמש"כ הר"ן. ולכן פסק הרמב"ם דשינה שם עירו הגט בטל מה"ת משום דכיון דנכתב בשינוי בשם עיר אחרת ע"כ נתבטל ספר כריתות והספירות דברים דשמו ושמה. דהא אדרבה מוכח מהגט שלא נכתב לשם המגרש רק לאיש אחר דהא כל אדם נקרא ע"ש דירתו. וכן הוא שיטת המחבר שם ואף שפסק המחבר בסי' קכ"ח סעיף ב' דהאידנא אין כותבין שם דירתם עכ"ז שינוי דירתם גרע טפי ומיפסל מה"ת. ואף דהוי שינוי במה שא"צ לכתוב האידנא משום דע"י שינוי כזה נתבטל הספירות דברים. כן נלע"ד כוונת הרמב"ם והמחבר: ג) וראיתי בגט פשוט סי' קכ"ח ס"ק י' שלא כתב כן בכוונת הרמב"ם ע"ש אבל העיקר כמש"כ. ולפ"ז יש לדון דה"ה בשינה שם אביו דלשיטת הרמב"ם והמחבר הגט פסול מה"ת דהא שינה שם אביו דומה לשינו שם דירתו וכמש"כ הב"י ושארי פוסקים וע"כ אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם אביו עכ"ז הא גם שם דירתו אין כותבין האידנא ועכ"ז ס"ל להמחבר דמפסל מה"ת שינו שם דירתו מה"ט דנתבטל הספירות דברים. א"כ ה"ה וכש"כ בשינוי שם אביו דמיפסל מה"ת משום דנתבטל עי"ז הספירות דברים. והא דמשמע בהמחבר סי' קכ"ט סעי' י' בשינוי שם אביו דלא מיפסל אלא מדרבנן וכמבואר בתשובת הרא"ש שהובא בטור י"ל דשא"ה דהחזיק שם אביו בהשינוי כמבואר שם שחולק על תשובת רש"י. ע"כ בכה"ג לא נתבטל ע"י השינוי להספירות דברים ואינו פסול רק מדרבנן משום חשש לעז. אבל היכא דלא הוחזק בשם השינוי בשם אביו י"ל דמיפסל מה"ת בשינוי שם אביו כמו בשינוי שם עירו לשיטת הרמב"ם והשו"ע. והנה ראיתי בגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ"א שכתב לתמוה על הב"ח ותמה עליו דהא אינו פסול אלא מדרבנן עכ"ל. אכן לפי מש"כ בשיטת הרמב"ם והמחבר אין כאן תימה על הב"ח כלל. ובאמת לשיטת התוס' דהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ה' דס"ל בשינוי שם עירו אינו פסול אלא מדרבנן וכן ס"ל לכמה פוסקים. ע"כ לדידהו ה"ה בשינוי שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן דמנלן לחדש ולחלק בשינוי שם אביו. ולדידהו שפיר כתב הג"פ דשינו שם אביו אינו פסול אלא מדרבנן. אבל לדינא קשה להקל עפ"ז נגד שיטת הרמב"ם והמחבר דמשמע דס"ל דשינו שם עיר דירתו בטל מה"ת א"כ ה"ה שינוי שם אביו. ולכן שפיר כתב הב"ח לחוש ולהחמיר דשינו שם אביו יהיה בו פסול מה"ת. אך מש"כ הב"ח כן להעיר עפ"ז בדברי הרא"ש בתשובה אין זה הכרח כ"כ דמנלן דהרא"ש ס"ל כהרמב"ם בזה אבל לדינא יפה כתב הב"ח לחוש לזה. א"כ לפ"ז יש מקום לחוש בשינו שם אביו דיהיה בו פסול דאורייתא לשיטת הרמב"ם והמחבר. אך בנ"ד דהוחזק בשם אביו במקום כתיבה ונתינה בהשם ששינה שם אביו זמן רב בזה י"ל דאף לשיטת הרמב"ם והמחבר אינו פסול מה"ת רק מדרבנן משום דבאופן זה לא נתבטל הספירות דברים כיון דבאמת החזיק שם בשם זה לאביו רק מדרבנן מיפסל משום חשש לעז עדיין. ואחר כותבי כ"ז מצאתי ראיתי בספר גט מקושר לסדר גיטין אות קי"ז שכתב ג"כ וכפי שכתבתי ונתכוונתי לדבריו: ענף ב ד) עכ"פ זה ברור דאף דנימא דבנ"ד לא מיפסל מה"ת כיון דהחזיק כו' עכ"ז מדרבנן מיפסל בנ"ד ג"כ ע"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד. אך מחמת גודל העיגון ראיתי לפתוח בהצלה ב"ה. והוא דהא הגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק מ"ג כתב בשם העיטור דשינה שם אביו הגט כשר בדיעבד משום דמקרי שינוי בדבר שא"צ לכתוב. וכיון דס"ל להעיטור דאף לכתחילה א"צ לכתוב שם האב ע"כ אם כתבן בשינוי כשר. אך לדינא העלה הג"פ להחמיר. אך זה אינו בתורת ודאי רק מספיקא כמש"כ הג"פ שם בשם הרשב"א דמסתפק אם צריך לכתוב שם האב לכתחילה ע"כ אם כתבו בשינוי פסול מספיקא. וכעין זה כתב ר"ע איגר זצ"ל בתשובה סי' קט"ז דלכן כותבין שם האב ע"פ עצמו משום דסמכינן בזה על דעת העיטור כו' ע"ש. עכ"פ חזינן דזה לא הוי פסול ברור. ובאמת נלע"ד דמה שכתב הב"י בסי' קכ"ט בשם הרמב"ם דלא יכתבו שם האב ע"פ עצמו והובא בחלקת מחוקק סי' ק"כ ס"ק י' ובתשובת רע"א שם. י"ל דזהו משום דאזיל הרמב"ם לטעמי' לפי מה דנתבאר בשיטתו דס"ל דשינה שם אביו פסול מה"ת ע"כ החמיר שלא לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וקצרתי בזה הפרט: ה) וכיון דנתבאר דעיקר פסול בשינה שם אביו אין זה פסול ברור רק דהוי עכ"פ ספיקא דדינא. ומה שכתבו האחרונים להחמיר בשינוי שם האב אף דנימא דא"צ לכתוב לכתחילה שם האב משום דזה דומה לשינוי שם עירו דהגט פסול אף האידנא דאין כותבין לכתחילה ג"כ שם עירו. הנה בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י"ב ענף ב' כתבתי לחלק בין שינוי שם עירו לשינוי שם אביו דשאני שם עירו דהוי דבר שבמנין דאף דנתבטל הטעם צריך מנין אחר להתירו והארכתי שם. וע"כ אי נימא דאין לכתוב לכתחילה שם האב שפיר יש להסתפק ולומר דשינוי שם אביו כשר ואין זה דומה לשינוי שם דירתו וכמש"כ בארוכה בספרי שם. וכן כתבתי בספרי שם בשם שיטת הרבה פוסקים דס"ל דלא מיפסל שינוי רק במקום שצריך לכתוב ע"ש. לכן אי נימא דאין צריך לכתוב לכתחילה שם אביו וכמו שהכריע הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביהם לכתחילה ע"כ לפ"ז אף בשינה שם האב כשר. לכן הוי זה גופא ספיקא דדינא אם הלכה כהעיטור וסייעתו דא"צ לכתוב שם האב לכתחילה או דצריך לכתוב לכתחילה: ו) והנה בספרי באר יצחק סי' י"ב ענף ד' הבאתי בשם הרא"ש דלשיטתו יש להחמיר בשינו שם דירתו וה"ה בשינו שם אביו משום חשש לעז ולא משום דצריך לכתוב לכתחילה. והעליתי שם דלשיטת הרא"ש יש מקום להקל בשינו שם אביו היכא דלא ידעו העדים והסופר במקום כתיבה ונתינה מן שמו של אביו כפי שם האמת שלו. דכיון דלא פשעו בזה ע"כ בכה"ג אינו פסול משום חשש לעז דבזה לא תקנו חז"ל למיפסל בשינוי. והארכתי שם בזה עפ"י שיטת הרא"ש בגיטין פ"ד (דף ל"ד) בפירושו להא דאמר רב אשי שם והוא דאיתחזק כו'. וסייעתו כפי שהובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. רק היכא דנתבטל הספירות דברים כגון דשינו בשמו ושמה אף היכא דלא פשעו העדים והסופר מ"מ בטל הגט מה"ת משום דהא בעינן ספר כריתות ויהי' ספירות דברים כתוב בהגט. אבל היכא דלא נתבטל ספירות דברים רק דתקנו חז"ל משום חשש לעז למיפסל בזה שפיר י"ל לשיטת הרא"ש וסייעתו הנ"ל דהיכא דלא ידעו מן שמו של אביו איך הוא נקרא במק"א אז לא תקנו חז"ל לפוסלו וכמש"כ בספרי שם. א"כ הא בנ"ד לא ידעו העדים והסופר מן שמו של אביו איך הוא נקרא באמת במקומו ע"כ כיון דהוחזק שם של אביו במ"כ ובמ"נ כמו שנכתב בהגט אין לנו לפוסלו בדיעבד לשיטת הרא"ש וסייעתו: ז) אך יש להחמיר בנ"ד לשיטת הסמ"ג והמרדכי ובעה"ת בפי' להך והוא דאתחזק דגיטין (דף ל"ד) כמו שהובא שיטתם בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ו'. ולשיטתם אין לנו מקום להקל אף היכא דלא ידעו העדים והסופר מן השם שיש במק"א וכמש"כ בספרי שם. אכן עכ"ז יש לדון בנ"ד ספק ספיקא להיתירא והוא דהא לשיטת העיטור דהובא בג"פ דאף בשינה שם אביו בפשיעה דידעו מן שמו האמת ועכ"ז שינו שמו דהכריע להכשיר וכמש"כ העה"ג להקל משום דזה מקרי שינוי במה שא"צ לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם להביא בשם כמה פוסקים דלא מיפסל שינה רק במה שצריך לכתוב. וכן כתבתי בספרי שם ענף ה' שיש לדון כן אף בשיטת הרא"ש ע"ש. א"כ ממילא לפי הכרעת הגט מקושר דא"צ לכתוב שם אביו כלל אף לכתחילה א"כ מקרי זה שינוי במה שא"צ לכתוב ולכל הפחות יש לנו לומר דשיטת העיטור והעה"ג יהיה נחשב לספק א' עכ"פ. דהא חזינן דסמכינן ע"ז לכתוב שם אביו ע"פ עצמו וכמש"כ רע"א בתשובה כנ"ל. וע"כ לכה"פ נחשב זה לספק א'. א"כ היכא דלא ידעו במ"כ ובמ"נ מן שמו של אביו שיש לו במק"א באמת. דיש לנו עוד ספק א' ע"פ פלוגתת