עין יצחק חלק ב צא

וכמש"כ בספרי באר יצחק ח' יו"ד סי' י"ח לתרץ קושית הקצה"ח יע"ש. א"כ ה"ה בנ"ד דקיבל מעות עבור הגט וגם הוא מן המחוייבים לגרשה. א"כ אם יש ספק אימתי יצא הבעל מחזקת כשרותו שפיר יש לנו לאחר לאמירתו להתנאי. וחזקה דמעיקרא הא עדיפא מחזקה דהשתא. א"כ לכה"פ מבעי לן לאוקמי הבעל על חזקת כשרותו ולסתור עי"ז לחזקת א"א. ואוקי חזקה לבהדי הך חזקה ונשאר בספק השקול והוי ס"ס מעליא. ועיין בגיטין (דף ע"ו ע"ב) במשנה דאם אין ידוע אם הגט קודם או מיתה קדמה כו' ובאה"ע סי' קמ"ד סעי' ה' ובר"ן שם וקצרתי: יז) ועוד דגם בלא הספק השלישי ג"כ יש להקל ע"י ס"ס היינו ספק שמא גט הראשון היה כשר ואת"ל דפסול אכתי ספק שמא הלכה דבעי ת"כ אף במעכשיו. ואף דהוי ס"ס נגד חזקת א"א מ"מ הא ידוע דבס"ס דפלוגתא נהגינן להקל אף במקום חזקה כמבואר באחרונים. ועיין בג"פ סי' קכ"ט ס"ק י"ג. אך יש לדון בזה לפי מה דמבואר ביו"ד סי' ק"י סעי' ט' גבי ס"ס בעינן שיהיה נודעו שני הספיקות ביחד. א"כ בנ"ד הא ספק הראשון היה בעת גט הראשון וספק שני נולד בעת גט שני א"כ הא לא חלין שני הספיקות ביחד. וכן כתב המג"א בסי' תל"ט ס"ק ג'. וכן מוכח ביבמות (דף קי"ג) דעתים חלים ועתים שוטה קדושי מצי מקדש גרושי לא מצי מגרש. וקשה הא יש לנו ס"ס ספק שמא בעת קידושין היה שוטה ואת"ל דהיה פקח אכתי ספק שמא בעת הגט הוא ג"כ פקח. ומוכח מזה כשיטת הסוברים דהיכא דלא נולדו ב' ספיקות ביחד לא מהני ס"ס כזו. וכן מצאתי בחידושי רע"א זצ"ל ליבמות (ד' קי"ג) הנ"ל שכתב כן: יח) אך בנ"ד יש להקל שפיר ע"פ ס"ס זו אף דלא נולדו ב' ספיקות ביחד כי לבד מה דיש לדון דבס"ס דפלוגתא יש לחלק בזה וכמש"כ הפרמ"ג בכללי הס"ס ואכמ"ל. הא ידוע מש"כ הש"ך ביו"ד סי' ק"י ס"ק ס"ב דהיכא דהספק הראשון לא היה אסור רק מדרבנן אז סמכינן על ס"ס אף היכא דלא נולדו הספיקות ביחד. ועפ"ז תירצתי לקושית הב"ש באה"ע סי' ב' ס"ק י"ד בהא דאלמנת עיסה דהתירו משום ס"ס דהא הוי ליה ספק בגוף וספק בתערובות ע"ש. אבל לענ"ד אין זה קשה דהא הך ס"ס דאלמנת עיסה מיירי בזרק הראשון לה גט ספק קרוב לו או קרוב לה כו'. ומבואר בגיטין (דף ע"ח) דאמרו הכא בשתי כתי עדים כו' ובתוס' שם ד"ה והא א"א לצמצם כו' דספיקא דרבנן היא כו'. א"כ מה"ת ספק הראשון דילמא היה קרוב לה והוי גרושה ומיפסלא לכהונה לא הוי ספק מה"ת משום דמוקמינן מה"ת על חזקת א"א וגם בתרי ותרי מוקמינן אחזקה ולא הוי רק ספיקא דרבנן. א"כ הא מדרבנן אף דספק הראשון הוי בגוף וספק שני בתערובות וגם אף דלא נולדו הב' ספיקות ביחד ג"כ הוי ס"ס מעליא ומתורץ קושית הב"ש ועיין מזה בפני יהושע בסוף פ"א דכתובות ובק"א וקצרתי: יט) וע"כ בנ"ד דהגט הראשון אף להפוסלין אינו רק פסול דרבנן כנ"ל. א"כ הא בזה מהני ס"ס אף דלא נולדו ב' ספיקות ביחד. כללו ש"ד דהא נתבאר לעיל בארוכה דאף ע"י גט הראשון לבד היה מקום לצדד להקל בעת עיגון וכש"כ ע"י גט ב' בצירוף ביחד. וגם יש מקום לצדד להקל רק ע"י גט ב' לבד. ע"כ בנ"ד דיש שני גיטין בודאי יש להקל ולהתירה במקום עיגון כבנ"ד כי לאחר גט ראשון יצתה בודאי מחזקת א"א דאורייתא כי פסול שינה שם אביו אינו רק מדרבנן. וע"כ בודאי יש לסמוך על הס"ס דיש בגט השני לבד ומכש"כ ע"י צירוף הספק דיש לדון דגט הראשון היה כשר עכ"פ לחד שיטה בודאי. סיומא דפסקא דעתי מסכמת לדעת כת"ר להתיר להאשה העגונה הזאת להנשא בלי חשש ופקפוק כלל: ידידו יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר זצ"ל החופ"ק סימן כט נשאלתי באחד שבא לדור בעיר אחת והחזיק שם שמו ושם אביו בשם מרדכי בן שכנא הכהן וכן היה כתוב שמו ושם אביו בהפאס שלו וכן עלה לתורה וכמה פעמים עלה לדוכן לפי שהחזיק א"ע לכהן ושהה שם מספר ירחים ונשא אשה וכן נכתב בכתובה בשמות הללו וכן היה נקרא בפ"כ שם ומן שם אחר לא ידעו לו שם. משך שבתו היה שם ערך אחד עשר חדשים ואח"ז עזב את אשתו ועקבותיו לא נודעו ולאח"ז בקושי והוצאה רבה השיג אותו אבי האשה והביא אותו לעיר אחת וסידרו שמה ג"פ שיתן לאשתו ובהשמות הללו. ונשלח הג"פ ע"י שליח ובהרשאה כד"ת לאותו העיר שדרו שם ונמסר הגט כד"ת לאשתו. אחר זמן נודע כי הוא יליד עיר אחת במדינה אחרת ושמו מלידה שם הלל בן ליב ואינו כהן. רק אחר שנסע מן עיר לידתו ולקח פאס במדינה אחרת ובעיר אחרת החזיק שמו ושם אביו וכפי שם הכתוב בהפאס. ונשאלתי אם הגט כשר או לא והוא במקום עיגון כהיום: ענף א א תשובה. כי בעיקר שמו כאן שהוחזק בפ"כ ובעליי' לתורה במקום כתיבת ונתינת הגט בשם מרדכי בן שכנא הכהן ע"כ אין לנו לחוש במה שנודע אח"ז כי שמו מלידה הוא בשם אחר דעכ"ז כשר הגט שנכתב כפי השם שהוחזק במ"כ ובמ"נ וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י"ב. והמקור הוא בירושלמי גיטין פ"ד ה"ב והובא בתוס' גיטין (דף ל"ד) ד"ה והוא דאתחזק כו' וברא"ש שם ובר"ן שם. ומבואר ברא"ש שם דמי שמשנה שמו מחמת ממון או מחמת מרדין דגם זה מקרי הוחזק שם בשם זה וכשר אם כתבו במ"כ ובמ"נ כפי השם שהוחזק שם א"כ ה"ה בנ"ד כשר במה שכתבו כפי השם שהוחזק שם מפני טעמים כמוסים שלא יוודע שמו מלידה. וע"כ בחשש שינוי שמו כשר הגט. אך מה שיש לדון בנ"ד להחמיר הוא במה שנכתב שם אביו בשינוי שלא כפי השם האמיתי שהיה לאביו וזהו חשש גדול וכמבואר בסי' קכ"ט סעי' י' בשם תשובת הרא"ש. אך הביא שם יש מי שאומר אם הוחזק שם אביו בהשינוי אם נשאת לא תצא וזו היא דעת תשובת רש"י. אבל דיעה קמייתא דנקטו בסתמא משמע דאף בהוחזק בשינוי שם אביו ג"כ תצא. וכמש"כ התה"ד בסי' קל"ח והבית יוסף והגט פשוט בס"ק מ"ט בארוכה א"כ לכאורה אין מקום להקל בנ"ד: ב) והנה בשינוי שם אביו כתבו הפוסקים דעיקרו הוא פסול מדרבנן משום חשש לעז. וכמש"כ הרא"ש בתשובה והובא בטור סי' קכ"ט ובבית יוסף שם והב"ש ס"ק י"ז וכמש"כ הגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק מ"ט. הן מטעמא דהוי שינוי במה שצריך לכתוב והן מטעם דשינוי שם האב דומה לשינוי שם דירתו דאף דהאידנא אין כותבין אף לכתחילה שם מקום דירתם עכ"ז בשינוי פסול משום לעז וכפי שכתבו האחרונים מזה. אך נלע"ד בשיטת הרמב"ם פ"ג מהל' גירושין ה' י"ד דכתב בשינה שם עירו ועירה אינו גט דמשמע דס"ל דשינוי שם דירתו בטל הגט מה"ת. וכן פסק השו"ע בסי' קכ"ט סעי' ג' וכמו שכתב הב"ש שם ס"ק ה' בשיטת הרמב"ם והמחבר דאפילו נמסר בע"מ הגט בטל מה"ת. וטעמם נלע"ד דהא קיי"ל לדינא דאם לא כתב שמו ושמה הגט בטל מה"ת וכמש"כ הר"ן בפ"ב דגיטין עלה דגיטין (דף כ') ובפ"ק דקדושין עלה דקדושין (דף ט') דלכן בטל הגט מה"ת אם לא כתב שמו ושמה משום דבעי ספר כריתות דספירת דברים יהיה בהגט ויהיה מוכח מי הוא המגרש והמתגרשת וכ"כ הבית יוסף בסי' קכ"ט בשם הרשב"א דבגט צריך לכתוב שמו ושמה שיהיה מוכח מהגט מי הוא המגרש והמתגרשת. ואף דבעידי מסירה קיי"ל דלא בעינן מוכח מתוכו עכ"ז בעי מוכח קצת שיהיה מוכח שמו ושמה בהגט. וזהו בכלל מש"כ הרמב"ם פ"א ה' גירושין ה"א שיהיה ענינו דבר הכורת בינו לבינה משום דבעינן ספירת